איך מברשת השיניים הפכה לאובססיה העולמית שלנו

מברשת שיניים היא חפץ כל כך יומיומי שקשה לדמיין שפעם לא הייתה. אבל המברשת כמו שאנחנו מכירים אותה היא המצאה חדשה יחסית, והדרך אליה עברה דרך ענפים, זיפי חזיר וניילון.

ענפים ללעיסה

אנשים ניקו שיניים כבר לפני אלפי שנים, בעזרת "מקלות לעיסה": ענפים דקים שקצה אחד שלהם נלעס עד שהסיבים נפרדו והפכו למעין מברשת. מקלות כאלה מוכרים מהעולם העתיק, ובמזרח התיכון ובאפריקה משתמשים עד היום במסוואק, מקל מעץ האראק, שמשמש לניקוי שיניים בעיקר בקהילות מוסלמיות.

הזיפים הראשונים

מברשת עם ידית וזיפים מיוחסת לסין, בסוף המאה ה-15. הזיפים היו מזיפי חזיר, מהצוואר של חזירים שגדלו באקלים קר, והם חוברו לידית מעצם או מבמבוק. מברשות כאלה הגיעו לאירופה, ושם השתמשו גם בשיער של סוסים, שהיה רך יותר.

באנגליה של סוף המאה ה-18, ויליאם אדיס התחיל לייצר מברשות שיניים בכמויות, והחברה שהקים נחשבת לאחת הראשונות שייצרו אותן באופן מסחרי.

הניילון משנה את הכל

בשנות השלושים של המאה העשרים פיתחה חברת דופונט את הניילון, וב-1938 יצאה לשוק מברשת שיניים עם זיפי ניילון. לניילון היו כמה יתרונות ברורים על פני זיפים מן החי:

• הוא מתייבש מהר יותר, ולכן פחות חיידקים מצטברים בו.
• אפשר לשלוט ברכות ובאורך של הזיפים.
• הוא זול לייצור בכמויות גדולות.

אחרי מלחמת העולם השנייה, צחצוח שיניים הפך להרגל נפוץ הרבה יותר, בין היתר כי חיילים שקיבלו הדרכה על היגיינת הפה בצבא המשיכו בהרגל גם בבית.

מברשת חשמלית

מברשות חשמליות פותחו כבר בשנות החמישים, ובהתחלה נועדו בעיקר לאנשים עם מגבלה בתנועה או עם גשרים וקיבועים. רק בעשורים המאוחרים יותר הן נעשו נפוצות בבתים רבים. היום יש מברשות עם תנועה סיבובית, מברשות סוניות שרוטטות מהר מאוד, ודגמים עם טיימר וחיישן לחץ.

מה שהמברשת לא משנה

עם כל ההתפתחות, ההמלצות הבסיסיות של רופאי שיניים כמעט לא השתנו:

• לצחצח פעמיים ביום, כשתי דקות בכל פעם.
• להעדיף מברשת עם זיפים רכים, שפוגעת פחות בחניכיים.
• להחליף את המברשת או את ראש המברשת כל שלושה עד ארבעה חודשים, או מוקדם יותר כשהזיפים מתפרקים.
• להשתמש במשחת שיניים עם פלואוריד, ולא לשכוח חוט דנטלי או מברשות בין שיניים.

איך בוחרים מברשת

• ראש קטן מספיק כדי להגיע לשיניים האחוריות. ראש גדול מדי מקשה לנקות את הטוחנות.
• זיפים רכים. זיפים קשים לא מנקים טוב יותר, ועלולים לפגוע בחניכיים ובאמייל.
• ידית נוחה. לילדים יש מברשות עם ידית עבה, שקל יותר להחזיק.
• חשמלית או ידנית. שתיהן מנקות טוב כשמצחצחים נכון. מברשת חשמלית יכולה לעזור למי שמתקשה בתנועה או למי שנוטה לצחצח מהר מדי.

אחרי הצחצוח, כדאי לשטוף את המברשת ולהשאיר אותה לעמוד ולהתייבש באוויר, ולא בתוך מכסה סגור.

עוד באתר: הסיפור של הסטיקי ולמה דבש לא מתקלקל.