מחשוב קוונטי ב-2025: הפריצות הבולטות של השנה במבט לאחור
האו"ם הכריז על 2025 כשנה הבינלאומית למדע ולטכנולוגיה קוונטיים, במלאת מאה שנה לניסוח מכניקת הקוונטים. זה התאים: השנה הייתה עמוסה בהכרזות. חלקן היו התקדמות מדעית אמיתית, וחלקן כותרות שגדולות מהממצא. כאן ריכזנו את מה שקרה, עם הבחנה בין מה שהוכח לבין מה שעדיין שנוי במחלוקת. מי שרוצה קודם הסבר בסיסי על קיוביטים ושזירה ימצא אותו במדריך למחשב קוונטי במילים פשוטות.
גוגל: Willow ותיקון שגיאות
בדצמבר 2024 הציגה גוגל את השבב Willow, עם 105 קיוביטים מוליכי־על. ההישג החשוב שלו לא היה מספר הקיוביטים, אלא תיקון שגיאות: גוגל הראתה שכשמגדילים את קבוצת הקיוביטים שמייצגת קיוביט "לוגי" אחד, שיעור השגיאות יורד במקום לעלות. זו בדיוק ההתנהגות שצריך כדי לבנות בעתיד מחשב גדול ואמין, והתוצאה פורסמה בכתב העת Nature.
גוגל גם דיווחה שהשבב ביצע תוך חמש דקות חישוב מבחן שלפי הערכתה היה לוקח למחשב העל המהיר ביותר זמן ארוך מגיל היקום. כדאי לזכור שמדובר בבעיה שנבחרה במיוחד כדי להדגים יתרון, בלי שימוש מעשי.
Quantum Echoes: צעד לעבר שימוש אמיתי
באוקטובר 2025 פרסמה גוגל אלגוריתם בשם Quantum Echoes, שרץ על Willow לפי דיווחה כ-13,000 פעמים מהר יותר מאשר הדמיה שלו על מחשב העל Frontier. החידוש הוא שהתוצאה ניתנת לאימות ושהיא קשורה לבעיה מדעית, מדידת מבנה של מולקולות. זה עדיין ניסוי מעבדה, אבל הוא קרוב יותר לשימוש אמיתי מכל מבחן קודם.
מיקרוסופט: Majorana 1 והמחלוקת
בפברואר 2025 הכריזה מיקרוסופט על Majorana 1, שבב שמבוסס לדבריה על קיוביטים "טופולוגיים", סוג של קיוביט שאמור להיות עמיד יותר לרעש. ההכרזה עוררה ספקנות רבה בקרב פיזיקאים, שטענו שהנתונים שפורסמו אינם מוכיחים שהקיוביטים האלה באמת קיימים. נכון לסוף 2025 השאלה עדיין פתוחה, ולכן כדאי להתייחס להכרזה כאל טענה שמחכה לאישור.
IBM ומפת הדרכים
IBM ממשיכה בגישה של צעדים מוגדרים. ב-2025 פרסמה תוכנית לבנות עד 2029 מחשב קוונטי עמיד לשגיאות בשם Starling, והציגה מעבדים חדשים שנועדו לבדוק בדרך את רכיבי תיקון השגיאות.
פרס נובל
פרס נובל לפיזיקה לשנת 2025 הוענק לג'ון קלארק, מישל דבורה וג'ון מרטיניס, על ניסויים משנות השמונים שהראו תופעות קוונטיות במעגל חשמלי שאפשר להחזיק ביד. העבודה הזאת היא הבסיס הישיר לקיוביטים מוליכי־על, שעליהם עובדים גוגל ו-IBM היום.
הצפנה: ההכנות כבר כאן
מחשב קוונטי גדול מספיק יוכל לפרוץ חלק משיטות ההצפנה הנפוצות. מחשב כזה עדיין לא קיים, אבל המכון האמריקאי לתקנים (NIST) פרסם באוגוסט 2024 את שלושת התקנים הראשונים להצפנה "עמידה לקוונטים", וב-2025 בחר אלגוריתם נוסף כגיבוי. בנקים, ממשלות וחברות טכנולוגיה כבר מתחילים לעבור אליהם, כי מידע שנגנב היום עלול להיפרץ בעוד שנים.
ומה בישראל
בדצמבר 2024 הוצג המחשב הקוונטי הראשון שנבנה בישראל, עם 20 קיוביטים, במסגרת התוכנית הלאומית למחשוב קוונטי. חברות ישראליות כמו Quantum Machines מפתחות מערכות בקרה שמשמשות מעבדות בעולם, ובאוניברסיטאות פועלות קבוצות מחקר רבות בתחום.
מה עדיין רחוק
למרות הכותרות, אין עדיין מחשב קוונטי שפותר בעיה מעשית טוב יותר ממחשב רגיל. הטענות על מהפכה קרובה ברפואה או בבינה מלאכותית הן בשלב זה תקוות ולא תוצאות. מה שכן השתנה ב-2025 הוא שתיקון השגיאות, המכשול הגדול, התחיל לעבוד בפועל. על הקשר בין התחום לבינה מלאכותית אפשר לקרוא בהסבר פשוט על בינה מלאכותית.
עורך ומנהל אתר פאבלישר, אתר של מדריכים ועצות מעשיות בעברית במגוון נושאים.
