לימודי אופטומטריה בישראל: איך זה נראה מבפנים
מי שרוצה לעבוד כאופטומטריסט בישראל צריך תואר ראשון באופטומטריה, שנמשך ארבע שנים, ואחריו לעבור את מבחני הרישוי של משרד הבריאות. התואר נלמד היום בשלושה מוסדות: אוניברסיטת בר-אילן, המרכז האקדמי הרב-תחומי ירושלים (לשעבר מכללת הדסה), והמכללה האקדמית צפת. הנה איך נראים הלימודים, שנה אחר שנה, ומה כדאי לדעת לפני שנרשמים.
שנה א': מדעים, הרבה מדעים
השנה הראשונה מפתיעה לא מעט סטודנטים. מי שדמיין שיתחיל ישר לבדוק עיניים, מגלה שהוא יושב בעיקר בקורסים של פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ואנטומיה. זה הבסיס להבנת העין כמערכת אופטית וביולוגית. יש גם קורסי מבוא לאופטיקה, ובחלק מהמוסדות מתחילים כבר בשנה הראשונה בהתנסות ראשונית, כמו סקר ראייה בקרב ילדים.
שנה ב': ידיים על המכשירים
בשנה השנייה מתחילים הלימודים הקליניים. הסטודנטים לומדים לבצע בדיקת ראייה מלאה ומתרגלים זה על זה, ואחר כך על בני משפחה וחברים. בבר-אילן, למשל, נדרשים הסטודנטים לרכוש ציוד מקצועי לקראת השנה השנייה, וכדאי לקחת את העלות הזו בחשבון.
שנה ג': מטופלים אמיתיים
כאן מתחילה העבודה במרפאות של המוסד, מול מטופלים מהציבור. בנוסף לבדיקה הכללית, לומדים בתחומים מיוחדים:
- עדשות מגע, כולל התאמה של עדשות מיוחדות.
- ראייה ירודה, עבודה עם אנשים שראייתם לא ניתנת לתיקון מלא במשקפיים.
- תרפיה ויזואלית, למשל לטיפול בעין עצלה או בבעיות תיאום בין העיניים.
- זיהוי מחלות עיניים, כמו גלאוקומה ושינויים ברשתית, כדי לדעת מתי להפנות לרופא עיניים.
שנה ד': מרפאות חוץ ומבחן
השנה האחרונה מוקדשת ברובה להתנסות מעשית, גם בבתי חולים בפיקוח רופאי עיניים, וגם בהכנה למבחני הרישוי. אחרי התואר ניגשים לבחינה עיונית ולבחינה מעשית מטעם משרד הבריאות. רק מי שעובר את שתיהן מקבל רישיון לעסוק במקצוע.
מה קשה בלימודים
המבנה הנוקשה. הלימודים מתנהלים במתכונת מלאה, לרוב חמישה ימים בשבוע, עם תוכנית חובה כמעט בלי בחירה. בבר-אילן, למשל, אי אפשר לדחות קורס לשנה אחרת. זה לא תואר שקל לשלב עם עבודה מלאה.
האופטיקה. סטודנטים רבים מספרים שהחלק המתמטי והפיזיקלי הוא האתגר הגדול בשנים הראשונות. מי שהתקשה בפיזיקה בתיכון, כדאי שיתכונן מראש.
הצד הבין-אישי. בדיקת עיניים טובה דורשת גם יכולת להסביר למטופל מה קורה, להרגיע ילד, ולשאול את השאלות הנכונות. בקורסים הקליניים זה חלק מההערכה.
תנאי קבלה, בקצרה
הקבלה מבוססת בדרך כלל על שקלול של ציון פסיכומטרי וממוצע בגרות, עם דרישות במתמטיקה ובאנגלית, ובחלק מהמוסדות גם ראיון. הסף משתנה משנה לשנה ובין המוסדות, ולכן כדאי לבדוק באתר של כל מוסד את הנתונים העדכניים.
אחרי התואר
אופטומטריסטים עובדים ברשתות אופטיקה, בקופות חולים, בבתי חולים, במרפאות עיניים ובקליניקות פרטיות. יש גם מי שממשיכים למחקר ולתארים מתקדמים, או משתלבים בחברות שמפתחות טכנולוגיה אופטית. בשנים האחרונות מדווח על ביקוש לאנשי מקצוע בתחום.
למי זה מתאים
למי שאוהב מדעים ויודע לעבוד עם אנשים, למי שמחפש מקצוע קליני עם שעות עבודה צפויות יחסית, ולמי שמוכן להשקיע ארבע שנים אינטנסיביות.
לקריאה נוספת: איך לשמור על העיניים מול המחשב, נושא שכל אופטומטריסט נשאל עליו כמעט כל יום.
