לנצח את הסרטן- זה אפשרי - חלק א

פורסם בתאריך 02/26/2009 ע"י ערן ד"ר אשחר בקטגוריה מחלות וסינדרומים | צפיות: 1636 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: טיפולים טבעיים לסרטן, סרטן הדם, סרטן השד, סרטן המעי הגס, סרטן הקיבה, סרטן העור, סרטן הערמונית, סרטן הכבד, לימפומה, סרטן ריאות, סרטן המוח, סרטן הלבלב, סרטן המעי הדק, סרטן הלוע, סרטן צוואר הרחם, סרטן העצמות,

לנצח את הסרטן - זה אפשרי!
חלק א
ד”ר אשחר ערן N.D, נטורולוג - Naturalist Doctor
M.P.H – (Master of Public Health - מוסמך לבריאות הציבור ומדעי הרפואה (מהפקולטה לרפואה, הדסה)
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

בתאריך 21.10.03 יצא נציג משרד הבריאות, ד"ר בר-חנה מיכה, בבשורה לציבור באמצעות הרדיו שבעשור הקרוב אחד מכל שלושה אנשים בישראל יחלה במהלך חייו בסרטן על פי ההסתברות הסטטיסטית הקיימת. הצהרה זו מנוגדת לחלוטין להצהרות הבומבסטיות של הרפואה שהיא מתגברת על מחלת הסרטן ושהצלחותיה הולכות וגדלות. ברור לחלוטין שהיא לא מצליחה למנוע את המחלה מלכתחילה אבל בדיקות סטטיסטיות מגלות שגם אין לה הצלחה מרשימה או קרובה לזה בריפוי שלהן.
זה כמובן לא מונע מהרפואה להמשיך באותן שיטות ריפוי קטלניות ולהוציא מליוני דולרים על מחקרי סרק ועל טיפולי סרק באמצעות כימותראפיה והקרנות.
בשנת 1985 נפטרו מהמחלה 5000 בני אדם וב- 1990 נפטרו – 6000. באחוזים מדובר על 19% מכלל הנפטרים היהודים. על פי השנתון הסטטיסטי לישראל 1987-89 כל 90 דקות נפטר בישראל אדם ממחלת הסרטן.
20000 חולי סרטן חדשים, בניהם 480 ילדים, מתוספים מידי שנה. האשפוז של חולי סרטן גדל בין השנים
1959-1980 ב – 100%.
השוואת אחוז התחלואה ממחלות סרטן בין יהודים לערבים בישראל בשנים 1972-1976 מגלה מספר עובדות מפתיעות:
אחוז סרטן המעי הגס גדול בקרב היהודים ב – 520%. אחוז סרטן השד גדול בקרב היהודיות ב- 530%.
האחוז הממוצע של כל סוגי הסרטן גבוה בקרב היהודים ב- 250%. נשאלת השאלה - מדוע יש פער עצום בתחלואה בסרטן בין שתי האוכלוסיות, אף על פי שהרפואה במגזר היהודי נחשבת לטובה וזמינה יותר ?!
בשנת 1971 נמצא כי התמותה מסרטן הכבד בארץ בקרב נשים יהודיות הייתה גדולה בהשוואה ל- 21 מדינות החל
מ- 140% מאשר בדנמרק ואיטליה וכלה ב- 1300% מאשר באירלנד. באותה שנה מתו בישראל באופן יחסי יותר גברים מסרטן הכבד מאשר ב- 17 מדינות בעולם.
בשנת 1987 נמצא כי התמותה מסרטן השד בקרב יהודיות בישראל היתה גבוהה בהשוואה ל- 17 מדינות אחרות: גדולה ב- 130% מאשר בארה"ב וגדולה ב- 1080% מאשר בקוריאה.

לצערנו, בגלל היעדר חינוך לבריאות בכל שלבי החינוך חולה הסרטן הינו אדם מבוהל ומפוחד עד מוות, אדם הנראה כמי שעולמו חרב עליו והוא נמצא במצב של חוסר אונים מוחלט. במצב זה הוא ממלא אחר כל ההוראות והפקודות של הרופאים כתורה מסיני ואינו מעז לערער על דבריהם אף על פי שאינו מקבל הסבר על מידת היעילות, ההשלכות והתוצאות של הטיפול היחיד המוצע לו. ברור הוא שאין הרופאים, הדוגלים בשיטה טיפולית מסוימת, יושבים ומסבירים לחולה שקיימת גישה טיפולית אחרת המוכחת מכל הבחינות על ידי מחקרים מדעיים כטובה משלהם.
המחקרים מצביעים על העובדה שאם חולה הסרטן יקבל הסבר אמיתי לגורמים למחלתו ויבין שסרטן הוא מחלה שניתן להבריא ממנה לחלוטין באמצעות לקיחת האחריות המלאה לבריאות על החולה עצמו אזי רובם המכריע של המקרים ובמיוחד אלה המצויים בשלביהם הראשונים היו מחלימים כליל על ידי נקיטת סידרה של אמצעים פשוטים ביותר יחסית לטיפולים המסובכים והיקרים ובעלי תופעות הלוואי הקשות שהרפואה מציעה להם.
האזרח ברחוב יתפלא לקרוא שבישראל לא נערך מעולם מחקר הבודק מהו אחוז ההישרדות של חולי סרטן שקיבלו טיפול רגיל - כימותרפיה או הקרנות או ניתוחים להסרת גידולים, לעומת חולים שטופלו בשיטות של ריפוי בתזונה.
לעומת זאת אומר ד"ר ג'ונס הרדין, מרצה וחוקר סרטן בכיר במחלקה לפיסיקה רפואית, באוניברסיטת קליפורניה על הטיפול הרגיל בסרטן: "כל מחקרי ב- 20 השנים האחרונות מוכיחים שמשך חייהם של חולי סרטן שלא טופלו על ידי הרפואה בשיטות הרגילות ארוך פי 4 משל אלו שכן טופלו על ידה. חולים בסרטן שסירבו לקבל טיפול חיו בממוצע 12.5 שנים, אך לעומת זאת חולים באותם סוגי סרטן שהסכימו לכריתה, לכימותרפיה ולהקרנה חיו 3 שנים בלבד בממוצע. אני מייחס את התופעה להשפעה הטראומתית הקשה של הניתוח ולטיפול קרינתי וכימי על מערכת החיסון של החולה. ד"ר הרדין מוסיף - "לגופו של האדם יש הגנה טבעית מפני כל סוג של סרטן. מסתבר שטיפול רפואי רגיל מתערב ומדכא את ההתנגדות הטבעית למחלה. לא הסרטן ממית את קורבן המחלה, אלא ההתמוטטות של מנגנוני ההגנה הפנימית מכריעה אותו לבסוף. לכל חולה סרטן השומר על מצב פיזי מצוין ומדרבן ומגביר את ההתנגדות הטבעית שלו יש סיכוי גבוה מאוד שגופו יתגבר על המחלה בלי כל טיפול רפואי". אלה דבריו של חוקר סרטן בכיר. גם הניסיון האישי שלי עם חלק לא מבוטל ממטופלי מוכיח את אמיתות הטענה הזו. לצערנו לא ניתן כמובן להבטיח לאף אחד החלמה משום שיש גם גורמים אחרים המעורבים בהחלמה ויש גם את מידת הנכונות של המטופל ללכת עם המטפל לאורך כל הדרך.
בניגוד לעובדה חותכת ומפתיעה זו, הציבור בישראל כמו בארה"ב מוזן בהתמדה במסרים מגמתיים כאילו המדע מנצח את הסרטן. המקור להכרזות אלה הם אירגונים פרטיים ובעלי אינטרסים בעולם הרפואי ובעולם התרופות הכימיות היקרות שאינם מעונינים בשינוי הגישה שמכניסה לכיסם מליארדי דולרים בכל שנה. כמו כן ישנם אנשים תמימים התורמים בנדיבות לאותם גורמים "הלוחמים" בסרטן "והחוקרים" את סיבותיו ולכן חייבים לשדר להם שהמצב משתפר.
כל העובדות שנביא להלן מוכיחות שהצהרות המערכת הרפואית הן מסולפות וחסרות כל בסיס סטטיסטי.
במדינות שונות באירופה מטפלים בסרטן גם בשיטה של ריפוי בתזונה ואלמנטים נוספים לצד הטיפולים האחרים. לעומת זאת בארה"ב ובישראל שהינה שלוחה של ארה"ב בכל הקשור בטיפול בסרטן יש מונופול לשיטה הרגילה. ההסבר העיקרי לגישה זו הוא – "הסיבות למחלת הסרטן אינן ידועות".
טענה זו מוכחת כשקרית על סמך מחקריו של פרופ' אוטו ורבורג, שזכה בשני פרסי נובל (1931, 1944) על תגליותיו בתחום הסיבות להתפתחות הסרטן. מחקריו מוכיחים שהסיבות לסרטן הינן ברורות ביותר.
פרופ' ורבורג גילה שבין יתר הסיבות התא הסרטני נוצר עקב חסר בחמצן המשמש לחמצון חומרי התזונה בתאים. חמצון זה חייב להתרחש בתיווכם של אנזימים מחמצנים אשר נוצרים בעזרה ובשיתוף של 5 ויטמינים ומינרלים. מחסור או אי קליטה חמורים של אחד מהאנזימים או המינרלים ימנע את היווצרותם של האנזימים המחמצנים בגוף. המחסור או אי הקליטה של ויטמינים ומינרלים בתאים, נקבע על ידי פרופ' ורבורג כגורם הראשי ליצירת סרטן. ללא חמצן בתא נאלץ הוא ליצור אנרגיה בתהליך של תסיסה.

פרופ' ורבורג הסביר במחקרו עוד בשנת 1967:
"כתוצאה ממחסור בחמצן בתא נוצרים תאי סרטן המתרבים ללא שליטה והורסים את הגוף בו הם גדלים. ריפוי ומניעת סרטן תלויים בחידושה של פעילות נשימתית זו באמצעות אספקת המינרלים והויטמינים הנחוצים לגוף".
ארגון הבריאות העולמי הצהיר כבר בשנת 1964, ש- 80% ממקרי הסרטן נובעים מגורמים סביבתיים, בעיקר תזונה ואורח חיים שגוי. חוקרי הארגון הרכיבו רשימה ארוכה של חומרים והתנהגויות שהוכחו כגורמי סרטן.

על אף שכל זה ידוע זה זמן רב נעשה מעט מאוד למניעת מחלת הסרטן. מדוע ? פורמלית התשובה של הממסד הרפואי היא – הסיבה הראשית להיווצרות הסרטן לא ידועה. ולכן לא ניתן למנוע דבר שאינו ידוע. ואני אומר לכם שאין איש מקצוע היום שיכול לטעון שלא ידועות לו הסיבות להתהוות הסרטן. ההיפך הגמור הוא הנכון. אין מחלה שגורמיה כה גלויים וידועים כמו מחלת הסרטן. "בורות אינה יכולה לתרץ את חוסר המעש למניעת סרטן וטיפול בו. מניעת סרטן תבוא, אין ספק בכך כי אנשים רוצים להישרד. כמה זמן יתחמקו ממניעה יזומה של מחלת הסרטן , הדבר תלוי כמה זמן יצליחו לעצור את יישומן של שיטות מדעיות בחקר הסרטן. בינתיים ימותו מליוני אנשים ללא כל תכלית", דבריו של פרופ' ורבורג, חתן שני פרסי נובל.

האדם ברחוב יתקשה מאוד להאמין כמובן שאלה הם פני הדברים. הוא לא יעכל שאותם מוסדות, רופאים, וחוקרים מכובדים שהציבור הפקיד בידיהם את המחקר והטיפול בסרטן עוצרים בכוונה תחילה את היישום של שיטות תזונתיות-מדעיות במניעה ובטיפול בחולי סרטן, לדיברי פרופ' ורבורג.
הסיבה לכך היא שהטיפול הרגיל בסרטן העולה מילירדים מידי שנה מזין את התעשייה השניה בגודלה אחרי תעשיות המזון בארה"ב. וכידוע "אין כורתים ענף שיושבים עליו", גם אם זה כרוך במותם של מיליוני אנשים כדיברי פרופ' ורבורג. .הרפואה בארה"ב היא מונופול לעשיית רווחים שאינו יכול להרשות לעצמו להכניס מתחרים לשוק זה. במצב זה אין לחולה המסכן בררה הוא לכוד בצבת של הטיפול הרגיל והכושל.
למונופול הכלכלי הענק הזה יש את האמצעים לרכוש כל אדם ולנטוע כל אמונה בקרב הציבור באמצעות פירסומות כתבות ועוד אמצעים כשרים ולא כשרים שהמניע העיקרי להם הוא – אינטרסים צרים אישיים וקבוצתיים כלומר רווחים כספיים. לכן מונצחים שלושת הטיפולים – כריתה, הקרנה וכימותרפיה. לעומת זאת מניעת המחלה איננה ריווחית, ולכן אין כוונה לעודד אותה.

המדען פיטר צ'ובקה כותב על הקשר בין כסף לסרטן: למנהלים וליועצים הקובעים את מדיניות הרפואה ב- "מכון הלאומי לסרטן" וב- "חברה האמריקנית לסרטן" יש קשרים כלכליים וכספיים ישירים או בלתי ישירים עם תעשיית התרופות והתעשיות הכימיות הנוגעות בדבר. מכאן חוסר העניין במניעת סרטן, שתזיק לאינטרסים של המעורבים.
ד"ר מקס גרסון וד"ר שלטון שפעלו בארה"ב במשך כ- 65 שנה נרדפו על ידי הממסד הרפואי הרגיל דווקא משום שהצילו עשרות אלפי אנשים חולי סרטן וחולים בכל סוגי המחלות ממות בטוח, ללא תרופות, בעזרת שינויים בתזונה ואורח חיים בלבד. מכון גרסון בארה"ב ממשיך עד היום בפעילותו, למרות שינאתו של הממסד הרפואי.
ד"ר שלטון, הרופא הגדול ביותר של המאה ה- 20, ישב בכלא בארה"ב על לא עוול בכפו רק משום שריפא עשרות אלפי אנשים מכל סוגי המחלות הפנימיות באמצעות צום, תיקון הרגלי אורח החיים ותזונה נכונה.
אלה הן עובדות היסטוריות שקשה לעכל אותן, אך הן אמת לאמיתה.
"אירגון רופאי אמריקה" השתמש בסיסמאות ריקות מתוכן כמו "טובת הציבור" , "הגנה על החולים" ועוד, כאשר בפועל התנהגותו דומה לזו של כל איגוד מקצועי החפץ לשמור על עמדות כח, על מונופול, על מניעת תחרות ועל אובדן לקוחות. זוהי פעולה המרמה את הציבור הרואה ברפואה מקור לישועה למחלותיו ומטיל עליו את כל יהבו, ואשר מנצלת את תמימותו וחוסר הבנתו. הממסד הרפואי המכתיב את כללי הפעולה ומונע מכל רופא באופן כזה או אחר לחרוג מהמסגרת הוא האשם העיקרי במצב זה. שיקוליו אינם טהורים והם מבוססים על שיקולים מסחריים וכלכליים המנוגדים בעליל לטובת הציבור.

המלחמה בסרטן אמת או בדייה ?

בתחילת המאה ה- 19 היתה מחלת הסרטן נדירה והיא הופיעה רק בקרב מספר מועט של קשישים. העלייה החדה במספר המקרים חלה לאחר מלחמת העולם השנייה. היום אחד מכל שלושה אנשים בעולם המערבי ובכללם בישראל חולה או יחלה בסרטן כלשהו, וכרבע מהאנשים מתים מסרטן בסופו של דבר.
יש להבין שגישת ההיגיינה הטבעית מוכיחה שבני אדם יכולים לחיות ללא מחלות במשך כל חייהם ואף למות בריאים, כלומר למות מזיקנה בגיל מופלג, במידה ואינם מפרים את חוקי הטבע הפשוטים ביותר אשר לצערנו אינם ידועים לרוב בני האדם. לאור עובדה מוכחת זו הרי מדובר על מוות מיותר לחלוטין.
הנשיא ניקסון הכריז בשנת 1971 על הפעלת פרוייקט ענק למלחמה בסרטן.
10 שנים לאחר תחילת הפרוייקט לא קטנה התמותה מסרטן, אלא אף עלתה ב- 25%. במהלך 16 השנים של הפרויקט הוציאה ארה"ב מיליארד דולר כל שנה למחקר ו - 65 מליארד דולר בכל שנה לטיפול במחלה.
לאחר 8 שנות פעולה סיכם סנאטור מק-גאברן ראש הוועדה החוקרת את התוצאות של המלחמה בסרטן: "אחרי שהוצאו 8 מליארדי דולר התברר שתוכנית המלחמה בסרטן היא כישלון מוחלט". "המאמץ המאורגן נגד הסרטן פשט את הרגל עקב עדיפות מוטעית בשיטות הטיפול" (כלומר טיפול בשיטות הרגילות ולא טיפול בשיטות תזונתיות).
החוקרים מסכמים: "מתברר שלמרות השקעות הענק האלה עלתה התמותה מסרטן בכל שנות הפרוייקט".
פרופ לינוס פאולינג, חתן פרס נובל בביוכימיה, הגיב: " חייבים לדעת שהמלחמה בסרטן היא הונאה ושהמוסדות האחראים אשמים ברשלנות פושעת כלפי הציבור האמריקני".
ד"ר צ'רלס סימונה, חוקר סרטן בכיר, טוען: "לרפואה הקונבנציונאלית אין תשובה לסוגי הסרטן שהם הגורמים העיקריים לתמותה. במשך 50 השנה האחרונות לא השתנה המצב לטובה לגבי סוגי הסרטן הקטלניים והתמותה מהם נמצאת בעלייה מתמדת".
מכל האמור לעיל, ומדבריהם של חוקרי סרטן נוספים מתברר אם כן שבין השנים 1950-1985 עלתה התמותה מסרטן ולא ירדה כפי שטוענים רשויות הבריאות בארה"ב ובישראל, כלומר 35 שנה של כישלון מוחלט בטיפול הרגיל בסרטן.
ד"ר אנסטרום . ג', אפידמיולוג מאוניברסיטת קליפורניה אומר: " הסיכוי שאדם יחלה במשך חייו בסרטן מגיע היום ל- 36%, לעומת - 30% ב- 1975. המגמה הזו תגדל בתום המאה הנוכחית ותגיע עד 41% ואף עלולה להגיע ל- 50%, כלומר אחד מכל שני אנשים יחלה בסרטן".
השבועון "טיים" פירסם ב- 28.3.88 שאחוז החולות בסרטן השד בארה"ב הוא הגבוה בעולם, אף על פי ששרותי הבריאות בארה"ב מתיימרים להיות הטובים בעולם. גם בישראל חלה בשנים האחרונות עלייה תלולה במקרי סרטן השד. ההנחה שזו בעיה של גיל המעבר מוטעית משום שמתברר שגם נשים בגיל 30 כבר חולות במחלה.
והנה, למרות דבריהם של כל החוקרים בעלי המצפון שהטיפול הרגיל בחולי סרטן אינו יעיל, ממשיך הממסד הרפואי בארה"ב ובישראל להעביר מסרים מגמתיים לציבור שתוכנם: "אנחנו הולכים ומנצחים במלחמה בסרטן". הטענה היא שפיתוח טכנולוגיות חדישות לגילוי מוקדם של המחלה ושיפור הטיפול במחלה לאחר האבחנה, גורמים כביכול לאחוזי הישרדות גבוהים יותר. הכיצד אם כן הנתונים בשטח הפוכים לטענה זו ?!
לאחר כישלון הפרוייקט הגדול בארה"ב למלחמה בסרטן הטיל הקונגרס האמריקאי בשנת 1985 על הזרוע המבקרת שלו ה- GAO , שהינו מקביל למוסד מבקר המדינה בישראל, לחקור את היעילות של גופים ממשלתיים ופרטיים האחראים למלחמה בסרטן. בשנת 1987 נמסר הדו"ח של מבקר המדינה לקונגרס וסיכומו כדלקמן: ""המכון הלאומי לסרטן" ניפח את התוצאות בתחום קידום המלחמה בסרטן" בניגוד לטענת המכון הלאומי לסרטן חל במשך 30 השנים האחרונות רק שיפור זעיר ביותר בסוגי סרטן הנפוצים ביותר הגורמים לעיקר התמותה". חוקרים, מדענים , ביוסטטיסטיקאים, רופאים אונקולוגים ועוד תומכים בביקורת חריפה זו ומאשרים את מסקנות המבקר שאחוז ההישרדות לא השתנה לטובה ב- 30 השנים האחרונות. העלייה ב- 1% נובעת מריפוי של סרטני עור קלים לטיפול שכלל אינם גורמים לתמותה.
בשנת 1980 פירסמה החברה האמריקאית לסרטן ש- הסיכוי של חולה סרטן ממוצע לשרוד 5 שנים לאחר האבחנה הוא 1/3. גם ב- 1950 הסיכוי שפורסם היה 1/3, כלומר לא חל שום שינוי למרות הפרסומים הענקיים על הצלחות כבירות וגילויים חדשניים שמטרתם היחידה הייתה לשמור על הזרמת הכספים ממקורות ממשלתיים ופרטיים לאותם מוסדות שעסקו בטיפולים הכושלים. יש להבין שהטיפול הרגיל בחולי סרטן בישראל דומה בדיוק לזה הנהוג בארה"ב ועל כן ניתן להסיק בקלות על איכות ותוצאות הטיפול גם בישראל.

דוגמאות מספר לטיפול הכושל בישראל ולהשלכות הקטלניות של טיפול זה אנחנו מוצאים בכתבה שפורסמה בחודש 6/2004 בעיתון הארץ על ידי העיתונאי רן רזניק. הוא מציין שבבי"ח רמב"ם נפטרה חולה בשם הרטל עופרה כתוצאה מקבלת מינונים גבוהים מידי של קרינה במשך 4 ימים, זאת לאחר שסיבווי ההחלמה שלה הוערכו לפני הטיפול כגבוהים מ – 95% !
רבותי , עלינו להבין שהשימוש בשיטות ריפוי קטלניות הוא משחק באש, משחק בחיי אדם !
עוד מגלה העיתונאי שליעקב אייל שאושפז בבי"ח איכילוב וקיבל הקרנות כנגד גידול סרטני נכרתה הרגל כתוצאה מטיפול שגוי.
אם אנחנו חושבים שאלה הם המקרים היחידים של רשלנות רפואית וקטלנות טיפולית שמתרחשים מידי יום בבתי החולים אנחנו שוגים באשליות. מידי יום עוברים לעולם הבא מאות ואלפי אנשים עקב שיטת טיפול קטלנית, הרסנית ומטופשת הנוגדת את כל כללי הפיסיולוגיה של הגוף האנושי.

המבנה והדינמיקה של הממסד הרפואי:

אין אנחנו מודעים לעובדה שכח ההשפעה של הממסד הרפואי בארה"ב הינו עצום ועד כדי מפחיד. במשך עשרות שנים לא העזו רופאים או מוסדות שנתמכו על ידי הממסד הרפואי לצאת נגד ההצהרות הרישמיות של הממסד או דוברי הממסד שהכתיבו להם תפיסה נוקשה ומיושנת בעטיפה "מדעית מודרנית". גישה זו כפתה את הקיים ולא הרשתה לסטות ממנו כחוט השערה. כל רופא או גוף שניסה לצאת בדעה עצמאית דאגו מיד לשלילת רשיונו והוא הוחרם. דוגמא בולטת לכך היא במקרה של שני ענקי הרופאים בכל הדורות, ד"ר גרסון וד"ר שלטון, אשר ריפאו עשרות אלפי אנשים בשיטה של ריפוי בתזונה ותיקון אורח החיים ונרדפו על ידי הממסד הרפואי בתואנות שווא עד לישיבה בכלא. לבסוף יצאה צידקתם לאור על ידי בתי המשפט אשר פסקו חד משמעית שרופאים אלה זכאים לתעודות הוקרה ולא להוקעה ולנידוי. במצב זה רק רופאים מעטים בעלי מצפון ומוסר פנימי חזק ביותר העזו לצאת נגד הזרם ולמסור לציבור את האמת במלואה, שהטיפול הרפואי הרגיל הנהוג בחולי סרטן וכן בשאר המחלות הפנימיות הינו שגוי ואפילו קטלני משום שכאשר האמת כה גלויה, אך היא נמנעת במכוון מהציבור המשווע לה זו הונאה רבתית, כדיברי פרופ' לינוס פאולינג. רק אדם בעל שיעור קומה ומעמד כפרופ' פאולינג, חתן פרס נובל, יכול היה להרשות לעצמו לומר את הדברים בבירור אך גם את דבריו דאגו להסתיר ולא לפרסם ברבים.
אולם קשר השתיקה הזה לא נמשך זמן רב גם אם האמת אינה נשמעת ברמה גם כיום. מי ששבר את קשר השתיקה היו הסנאט האמריקאי, מוסדות הממשל, וגופים ציבוריים בלתי תלויים. ועדות חקירה של הסנט שהוקמו בלחץ של הציבור הרחב היו הראשונים לשבור את דממת האלחוט הזו ולהוציא לאור את מחדלי הרפואה.

ד"ר שמואל אפשטיין שהעיד בשנת 1987 לפני ועדת החקירה של הסנאט בארה"ב אמר בעדותו:
"המכון הלאומי לסרטן" ו – "החברה האמריקנית לסרטן" טוענים בעקשנות שהייתה התקדמות בריפוי סרטן והאטה בשיעור חולי הסרטן, אולם העובדות מוכיחות את ההפך. בדיקות של אחוז מחלת הסרטן השנתית מאז 1930 ועד היום מצביעות על עלייה מתמדת. לאחרונה אף מתרחשת האצה בעלייה בתחלואה מסרטן בשיעור של 2% לשנה. הסיכוי של גברים לחלות בסרטן עלה ל- 36% והסיכוי למות מסרטן עלה ל- 23% ב- 30 השנים האחרונות. הטיפול הקונבנציונאלי בסוגי סרטן מסוימים עלול להגדיל את הסיכון לחלות בסרטן מסוג אחר פי- 100. המוסדות לרפואת הסרטן ממשיכים להוליך שולל את הקהל ואת הקונגרס האמריקני בהכרזה: "אנו מנצחים את הסרטן". הצהרה זו באה לטשטש עובדות הפוכות כדי לזכות במירב ההקצבות והתרומות מהציבור שאינו יודע את האמת. חייבים להכיר בעובדה שהסרטן ניתן למניעה ולטיפול. הציבור חייב לדעת שישנם גורמים כלכליים –פוליטיים נסתרים שחסמו וממשיכים לחסום את הניסיונות של המדענים למנוע את היווצרות הסרטן".
עד כאן דברי העדות של דר' אפשטיין בפני הסנאט האמריקאי.

המשך המאמר בחלק ב

אודות ערן ד"ר אשחר