ביופסיה של המעי באבחון צליאק: איך מתכוננים ומה קורה בבדיקה

כשבדיקת הדם מעלה חשד לצליאק, השלב הבא אצל רוב המבוגרים ואצל חלק מהילדים הוא ביופסיה של המעי הדק. המילה "ביופסיה" נשמעת מאיימת, אבל בפועל מדובר בבדיקה שגרתית יחסית, שנעשית במכונים ובבתי חולים בכל הארץ. הנה מה שכדאי לדעת.

למה בכלל צריך ביופסיה

בדיקת הנוגדנים בדם מעידה על תגובה חיסונית, אבל הביופסיה מראה את הנזק בפועל לרירית המעי. היא מאשרת את האבחנה, עוזרת לשלול סיבות אחרות, ומשמשת נקודת השוואה למעקב בהמשך. על המסלול המלא, כולל המקרים שבהם ילדים מאובחנים בלי ביופסיה, כתבנו במדריך לאבחון צליאק.

הכלל החשוב: להמשיך לאכול גלוטן

עד הבדיקה ממשיכים לאכול גלוטן כרגיל. מי שהפסיק לפני הביופסיה עלול לקבל רירית שכבר החלימה בחלקה, ותשובה שאינה חד משמעית.

ההכנה

• צום. בדרך כלל לא אוכלים כשש עד שמונה שעות לפני הבדיקה, ושותים רק מים עד זמן קצר לפניה. ההנחיות המדויקות ניתנות על ידי המכון.
• תרופות. ספרו לצוות על נוגדי קרישה, תרופות לסוכרת ותרופות קבועות אחרות. לפעמים צריך לשנות מינון.
• מלווה. אם הבדיקה נעשית בטשטוש, לא נוהגים אחריה באותו יום, ולכן צריך מישהו שייקח אתכם הביתה.

איך עוברת הבדיקה

הבדיקה נקראת גסטרוסקופיה. הרופא מכניס דרך הפה צינור דק וגמיש עם מצלמה (אנדוסקופ), עובר דרך הוושט והקיבה ומגיע לתריסריון, החלק הראשון של המעי הדק. דרך הצינור מכניסים צבת זעירה ולוקחים כמה פיסות קטנות של רירית. ללקיחת הדגימות אין כמעט תחושה.

הבדיקה עצמה נמשכת בדרך כלל פחות מרבע שעה. אצל מבוגרים היא נעשית לרוב בטשטוש קל או עם תרסיס הרדמה לגרון, ואצל ילדים בדרך כלל בהרדמה.

כמה דגימות? ההמלצות המקובלות הן לקחת לפחות ארבע דגימות מהחלק הרחוק של התריסריון, ועוד אחת או שתיים מהחלק הקרוב (הבולבוס). הסיבה היא שהנזק בצליאק לא תמיד אחיד, ודגימה אחת עלולה לפספס אותו.

אחרי הבדיקה

אחרי טשטוש נחים בחדר התאוששות כחצי שעה עד שעה. גרון מעט כואב ותחושת נפיחות שכיחים וחולפים. סיבוכים כמו דימום או נקב נדירים מאוד. פנו לטיפול אם יש כאב בטן חזק, חום, הקאות או צואה שחורה.

איך קוראים את התשובה

התשובה מגיעה בדרך כלל אחרי כמה ימים עד כמה שבועות. הפתולוג מתאר את מצב הרירית, ולעתים קרובות משתמש בסיווג מארש (Marsh), שמדרג את הנזק:

• שלב 1: עלייה במספר תאי הדם הלבנים ברירית.
• שלב 2: בנוסף, הגדלה של המכתשים (קריפטות).
• שלב 3: פגיעה בסיסים, מחלקית (3a) ועד שטיחות מלאה (3c).

ממצא מסוג 3, יחד עם נוגדנים חיוביים, תומך באבחנה של צליאק. ממצאים קלים יותר דורשים לפעמים בירור נוסף. את התשובה כדאי לעבור עם הגסטרואנטרולוג, שישקלל אותה עם בדיקות הדם והתסמינים.

ואחרי האבחנה

המעבר לתזונה ללא גלוטן הוא הטיפול. על הצעדים הראשונים כתבנו במדריך לחיים עם צליאק בישראל, ועל התסמינים שעשויים להשתפר ברשימת התסמינים.

הערה: המידע כאן כללי. ההנחיות להכנה ולבדיקה ניתנות על ידי הרופא והמכון שבו נעשית הבדיקה, ויש לפעול לפיהן.