בריאות ותזונה

איך מאבחנים צליאק: הדרך מהחשד ועד התשובה, צעד אחר צעד

צליאק היא מחלה שקשה לזהות רק לפי תסמינים. אצל חלק מהאנשים היא מתבטאת בשלשולים ובכאבי בטן, אצל אחרים באנמיה, בעייפות, בעיכוב גדילה אצל ילדים או בפריחה, ויש כאלה שאין להם כמעט תסמינים בכלל. לכן האבחון מבוסס על שילוב של בדיקות. הנה איך נראה המסלול המקובל.

צעד 1: החשד

הבירור מתחיל בדרך כלל אצל רופא המשפחה או רופא הילדים, בעקבות תסמינים, ממצא בבדיקת דם (כמו מחסור בברזל שלא מוסבר) או סיפור משפחתי. בני משפחה מדרגה ראשונה של חולה, ואנשים עם סוכרת מסוג 1 או מחלות אוטואימוניות אחרות, נמצאים בסיכון מוגבר, ולעתים קרובות נבדקים גם בלי תסמינים. על הקשר עם סוכרת כתבנו במאמר על צליאק וסוכרת מסוג 1 בילדים.

צעד 2: לא להפסיק גלוטן

זה הכלל החשוב ביותר בכל התהליך. הבדיקות מחפשות את התגובה של הגוף לגלוטן. מי שהפסיק לאכול גלוטן לפני הבדיקה, עלול לקבל תוצאה תקינה גם אם הוא חולה. אם כבר הפסקתם, ספרו לרופא, כי לפעמים צריך לחזור לאכול גלוטן במשך כמה שבועות לפני הבירור.

צעד 3: בדיקת דם

הבדיקה הראשונה היא בדיקת נוגדנים, בעיקר נוגדנים מסוג IgA נגד טרנסגלוטמינאז רקמתי (anti-tTG). בדרך כלל בודקים במקביל גם את רמת ה-IgA הכללית, כי אצל חלק מהאנשים יש מחסור ב-IgA, ואז הבדיקה הרגילה עלולה לצאת שלילית בטעות ומשתמשים בבדיקות אחרות. פירוט על סוגי הנוגדנים יש במאמר על בדיקת הנוגדנים בדם.

צעד 4: ביופסיה

אם בדיקת הדם חיובית, השלב הבא אצל מבוגרים הוא בדרך כלל גסטרוסקופיה עם לקיחת דגימות מהמעי הדק. הבדיקה מאשרת את האבחנה ומראה את מידת הנזק לרירית. תיארנו את הבדיקה עצמה במדריך לביופסיה של המעי.

אצל ילדים: לפעמים בלי ביופסיה

ההנחיות האירופיות לגסטרואנטרולוגיה של ילדים (ESPGHAN) מאפשרות, מאז 2012 ובעדכון של 2020, לאבחן חלק מהילדים בלי ביופסיה: כשרמת נוגדני tTG גבוהה פי עשרה לפחות מהגבול העליון, ובדיקה נוספת (נוגדני EMA) בדגימת דם שנייה חיובית. ההחלטה מתקבלת על ידי גסטרואנטרולוג ילדים, יחד עם ההורים.

צעד 5: אחרי האבחנה

  • פגישה עם דיאטנית קלינית שמכירה את התחום.
  • בדיקות דם לחסרים, כמו ברזל, ויטמין D וחומצה פולית.
  • המלצה לבדוק בני משפחה מדרגה ראשונה.
  • מעקב שבו בודקים שהנוגדנים יורדים אחרי המעבר לתזונה ללא גלוטן.

על החיים עם המחלה, כולל קניות ומסעדות, אפשר לקרוא במדריך לחיים עם צליאק בישראל.

מה לא נחשב אבחון

בדיקות "רגישות למזון" שמוצעות בתשלום בחנויות טבע או באינטרנט, וכן בדיקות גנטיות לבד, אינן מאבחנות צליאק. בדיקה גנטית שלילית יכולה לעזור לשלול את המחלה, אבל בדיקה חיובית לא מוכיחה אותה.

הערה: המידע כאן כללי ואינו תחליף לייעוץ רפואי. את האבחון ואת ההחלטות על הבדיקות צריך לעשות עם רופא, ולא על סמך מאמר.

נכתב על ידי דרור דקל

עורך ומנהל אתר פאבלישר, אתר של מדריכים ועצות מעשיות בעברית במגוון נושאים.

כתבות דומות