בדיקת נוגדנים לצליאק: אילו בדיקות מזמינים ואיך מבינים את התוצאות
בדיקת דם לנוגדנים היא כמעט תמיד הצעד הראשון באבחון צליאק. אצל מי שחולה, מערכת החיסון מייצרת נוגדנים נגד מרכיבים בגלוטן ונגד אנזים ברירית המעי. הבדיקה מודדת את רמת הנוגדנים האלה. התמונה המלאה של תהליך האבחון מופיעה במדריך לאבחון צליאק, וכאן נתמקד בבדיקה עצמה.
אילו בדיקות נכללות
- נוגדני tTG-IgA (נגד האנזים טרנסגלוטמינאז). זו הבדיקה המרכזית והנפוצה ביותר.
- IgA כללי. לא בודק צליאק ישירות, אלא בודק אם הגוף מייצר מספיק נוגדנים מסוג IgA. אצל חלק מהאנשים יש חוסר מולד ב-IgA, ואז בדיקת tTG-IgA תצא נמוכה גם אם יש מחלה.
- נוגדני EMA (אנדומיזיום). בדיקה מדויקת מאוד שמשמשת בעיקר לאישור.
- נוגדני DGP (גליאדין מותמר) מסוג IgG. נעזרים בהם כשיש חוסר ב-IgA, ולפעמים אצל פעוטות.
הרופא מחליט איזה שילוב להזמין. בקופות החולים בישראל הבדיקה נעשית בהפניה מרופא המשפחה או מרופא הילדים.
התנאי החשוב ביותר: להמשיך לאכול גלוטן
הנוגדנים נוצרים רק כשיש גלוטן בתפריט. מי שהפסיק לאכול לחם ופסטה כמה שבועות לפני הבדיקה עלול לקבל תוצאה תקינה למרות שהוא חולה. אם כבר הפסקתם, ספרו לרופא, ולפעמים יבקש לחזור לאכול גלוטן לתקופה מסוימת לפני הבדיקה.
איך מבינים את התוצאה
כל מעבדה מציינת טווח תקין משלה, ולכן אין משמעות למספר בלי הטווח שלידו.
- תוצאה תקינה עם IgA כללי תקין: צליאק פחות סבירה, אבל אם התסמינים נמשכים כדאי לחזור לרופא.
- תוצאה תקינה עם חוסר ב-IgA: התוצאה לא אמינה, ונדרשות בדיקות מסוג IgG.
- תוצאה חיובית: סימן שצריך להמשיך בבירור. אצל מבוגרים בדרך כלל זה אומר ביופסיה של המעי בגסטרוסקופיה. אצל ילדים עם רמות גבוהות מאוד ובדיקת EMA חיובית, ההנחיות האירופאיות מאפשרות לעיתים לאבחן בלי ביופסיה, וההחלטה היא של גסטרואנטרולוג ילדים.
אחרי האבחון
בדיקת הנוגדנים משמשת גם למעקב. אחרי כמה חודשים של תזונה ללא גלוטן הרמות אמורות לרדת, ואם הן נשארות גבוהות זה לרוב סימן שגלוטן עדיין מגיע לצלחת ממקום כלשהו. קרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולים כדאי שייבדקו גם הם, כפי שהסברנו בצליאק במשפחה.
הערה: המידע נועד להסבר כללי בלבד. פירוש התוצאות והחלטה על המשך בירור צריכים להיעשות עם הרופא המטפל.
עורך ומנהל אתר פאבלישר, אתר של מדריכים ועצות מעשיות בעברית במגוון נושאים.
