חשד להתקף לב: הסימנים, מה עושים ומה לא, עד שמגיע אמבולנס

פוסט ישן שהסתובב במייל טען שבמקרה של חשד להתקף לב צריך לבלוע שני אספירינים, להתקשר לשכן ולשבת לחכות. חלק מהעצה הזו סביר, אבל הסדר שגוי, וחלק מהמידע שהופיע בו פשוט לא נכון. הנה מה שכדאי לדעת באמת.

הסימנים

הסימן המוכר הוא כאב או לחץ בחזה, לפעמים כמו משקל כבד על בית החזה. אבל לא תמיד הוא מופיע, ולא תמיד הוא הסימן היחיד:

• כאב שמקרין לזרוע שמאל או ימין, לכתף, לגב, לצוואר או ללסת.
• קוצר נשימה, גם בלי כאב.
• הזעה קרה, בחילה או הקאה.
• סחרחורת או תחושת עילפון.
• עייפות קיצונית ולא מוסברת, במיוחד אצל נשים.

אצל נשים, קשישים וחולי סוכרת הסימנים לא טיפוסיים לעתים קרובות, ולכן הם נוטים לחכות יותר מדי.

מה עושים, לפי הסדר

1. מתקשרים מיד למד"א, 101. זה הצעד הכי חשוב. לא לשכן ולא לבן משפחה. כל דקה משנה, וצוות האמבולנס יכול להתחיל טיפול כבר בדרך.
2. עוצרים כל פעילות ומתיישבים בתנוחה נוחה, בדרך כלל חצי ישיבה.
3. אספירין: המוקדן של מד"א ישאל ויורה אם ליטול אספירין ובאיזה מינון. ככלל, מי שאינו אלרגי לאספירין ואין לו הוראה רפואית אחרת, מקבל בדרך כלל הוראה ללעוס כדור. אל תחליטו על כך לבד אם יש לכם בעיה בקרישה או אלרגיה.
4. פותחים את הדלת ומדליקים אור, כדי שהצוות יגיע מהר. אם יש אדם נוסף בבית, שיחכה למטה.
5. אם האדם מאבד הכרה ולא נושם, מתחילים עיסויי חזה לפי הנחיות המוקדן, ואם יש דפיברילטור (מכשיר החייאה) בסביבה, משתמשים בו.

מה לא לעשות

• לא לנסוע לבד לבית החולים, ובטח לא לנהוג. באמבולנס יש ציוד וצוות.
• לא לחכות "שזה יעבור". הרבה אנשים מחכים שעות כי הם לא בטוחים. עדיף להתקשר ולגלות שזה היה משהו אחר.
• לא להסתמך על מידע ממיילים ופוסטים. כמו זה שהזכרנו בהתחלה.

להתכונן מראש

• שמרו את 101 ביומן החירום של הטלפון, וודאו שבני המשפחה המבוגרים יודעים אותו בעל פה.
• אפליקציית מד"א מאפשרת להזעיק עזרה ולשלוח מיקום.
• קורס עזרה ראשונה של כמה שעות שווה הרבה. מד"א ועוד גופים מקיימים קורסים כאלה.

על מספרי החירום בישראל ועל מה שעושים כשנתקלים באירוע, כתבנו במדריך למי שנתקל בתאונה ובמאמר על חיוג 112 מכל טלפון.

הערה: המידע כאן כללי ואינו תחליף לייעוץ רפואי. בכל חשד, התקשרו ל-101 ופעלו לפי הנחיות המוקדן. מי שיש לו גורמי סיכון ללב, כדאי שיתייעץ עם רופא המשפחה מראש.