וייז (Waze) בנהיגה: איך משתמשים באפליקציה בלי לגעת בטלפון

וייז היא אחת האפליקציות הישראליות המוכרות בעולם. היא נולדה כאן כמיזם של מפה שהמשתמשים עצמם בונים ומעדכנים. בין המייסדים היו אהוד שבתאי, אמיר שנער ואורי לוין, וב-2013 נמכרה החברה לגוגל בעסקה שהוערכה בכמיליארד דולר. מאז היא משמשת מיליוני נהגים ביום, ובישראל קשה למצוא רכב שאין בו אותה או את גוגל מפות.

איך האפליקציה אוספת מידע ולמה הדיווחים לא תמיד מדויקים הסברנו בכתבה על דיווחי תנועה, ועל מקורות רשמיים לדיווחים כתבנו במדריך לדיווחי תנועה בישראל. כאן נדבר על השאלה המעשית: איך משתמשים בוייז בלי להפוך אותה לגורם סיכון.

מה אומר החוק

לפי תקנות התעבורה בישראל אסור להחזיק טלפון ביד בזמן נהיגה, וזה כולל עמידה ברמזור ובפקק. מותר להשתמש בטלפון שמחובר למתקן קבוע ברכב, בתנאי שלא אוחזים בו, ובדרך כלל דרך פקודות קוליות או מערכת המולטימדיה של הרכב. הקנס על שימוש אסור גבוה, ונרשמות גם נקודות. מעבר לחוק, הבעיה האמיתית היא תשומת הלב: שתי שניות של הקלדה בנסיעה הן עשרות מטרים בלי להסתכל על הכביש.

לפני שיוצאים

• קובעים יעד כשהרכב עומד, עוד בחניה.
• מתקינים מתקן קבוע בגובה שלא מסתיר את הכביש ולא נמצא מול כרית אוויר.
• מחברים לאנדרואיד אוטו או לקארפליי אם הרכב תומך. המסך הגדול והפקודות הקוליות מצמצמים את הצורך לגעת בטלפון.
• מפעילים הנחיה קולית כדי שלא תצטרכו להסתכל על המפה בכל פנייה.

בזמן הנסיעה

• את הדיווחים על פקקים, תאונות ומשטרה משאירים לנוסע, או מדווחים בקול אם האפשרות זמינה.
• אם פספסתם פנייה, ממשיכים ונותנים לאפליקציה לחשב מסלול חדש. אל תבלמו פתאום ואל תחתכו נתיב, כפי שהסברנו במה עושים כשמפספסים פנייה.
• כשהאפליקציה מציעה מסלול עוקף, זכרו שהיא לא רואה את מה שאתם רואים. רחוב צר עם ילדים או כביש עפר בחורף הם החלטה שלכם, לא של האלגוריתם.

להשאיר את הטלפון בצד

ההרגל הכי פשוט הוא גם הכי קשה: להחליט שהטלפון לא נוגעים בו עד שהרכב עומד בחניה. וייז עושה עבודה טובה גם בלי שתיגעו בה, ורוב ההודעות והשיחות יכולות לחכות לסוף הנסיעה.