איך התחממות האקלים משפיעה על הקרחונים
קרחונים נסוגים כשבמשך שנים נמס מהם בקיץ יותר קרח ממה שמצטבר בחורף. שנה קרה אחת או חורף מושלג לא משנים הרבה, אבל העלייה בטמפרטורות הממוצעות בעשורים האחרונים הטתה את המאזן כמעט בכל אזורי ההרים בעולם. התוצאה נראית בעין: קרחונים באלפים, בהימלאיה ובאנדים קטנים משנה לשנה.
מזג אוויר לעומת אקלים
השאלה "איך מזג האוויר משפיע על הקרחונים" קצת מטעה. מזג אוויר הוא מה שקורה היום או השבוע: גל חום, סופת שלג. אקלים הוא הממוצע לאורך עשרות שנים. קרחון מגיב בעיקר לאקלים. הוא מעין חשבון בנק של קרח: השלג של החורף הוא ההפקדה, ההמסה של הקיץ היא המשיכה. כשהמשיכות גדולות מההפקדות שנה אחרי שנה, היתרה יורדת.
עם זאת, אירועי מזג אוויר קיצוניים מאיצים את התהליך. גל חום בקיץ, או חורף עם מעט שלג, יכולים להוביל לשנת המסה חריגה במיוחד.
איך נוצר קרחון
קרחון נוצר במקום שבו שלג מצטבר מהר יותר משהוא נמס. עם השנים, השכבות העליונות דוחסות את התחתונות, השלג הופך לגרגרי קרח ובסוף לקרח מוצק. כשהמסה גדולה מספיק, הקרח מתחיל לזרום לאט במורד ההר, כמו נהר איטי מאוד.
מה רואים היום
באלפים השווייצריים, רשת המדידה הלאומית דיווחה שבשנים 2022 ו-2023 בלבד איבדו הקרחונים כעשירית מנפחם הכולל: כ-6% ב-2022 ועוד כ-4% ב-2023. לפי GLAMOS, בשנתיים האלה נעלם קרח בהיקף דומה לזה שנעלם בכל שלושים השנים שבין 1960 ל-1990. במקומות רבים עולים מתחת לקרח שנמס חפצים וממצאים שהיו קבורים עשרות שנים. קרחונים קטנים אחדים התפרקו כליל, ובחלקם נאלצו החוקרים להפסיק מדידות שנמשכו עשרות שנים.
למה זה משנה למי שלא גר בהרים
- מים. מאות מיליוני אנשים, בעיקר באסיה ובדרום אמריקה, תלויים בנהרות שמקבלים חלק מהמים שלהם מהמסת קרחונים בקיץ. בטווח הקצר ההמסה דווקא מגדילה את הזרימה, אבל כשהקרחון הולך וקטן, המקור מתייבש.
- גובה פני הים. המסה של קרחוני הרים, יחד עם יריעות הקרח של גרינלנד ואנטארקטיקה, היא אחד הגורמים לעליית פני הים. זה משנה את קווי החוף, גם בים התיכון.
- סכנות טבעיות. כשקרחון נסוג, נוצרים לפעמים אגמים מאחורי סכרים טבעיים של סלעים וקרח. פריצה של סכר כזה יכולה לגרום לשיטפון פתאומי בעמקים שמתחת. גם מפולות סלעים נעשות נפוצות יותר כשהקרח שהחזיק את המדרון נעלם.
- תיירות. אתרי סקי ומסלולי טיפוס שנשענו על קרחונים משנים את הפעילות, ולפעמים נסגרים.
אפשר לעצור את זה?
חלק מהנסיגה כבר בלתי נמנע, כי קרחונים מגיבים לשינויים באיחור של שנים. מחקרים מראים שהיקף ההפסד בסוף המאה תלוי במידה רבה בכמה יעלו הטמפרטורות מעכשיו, כלומר בהיקף הפליטות של גזי חממה. בכל מקרה, יש הבדל גדול בין תרחיש שבו נשאר חלק ניכר מהקרחונים לבין תרחיש שבו רובם נעלמים.
רוצים לקרוא על נושאים מדעיים נוספים? קראו את השאלה אם יש חיים מחוץ לכדור הארץ, או על הרשת התת קרקעית שבה עצים מתקשרים ומה היא מלמדת על בריאות היער.
