עבודה בקבוצה - בשלבים (מהבלוג של ירון זיו)

פורסם בתאריך 06/06/2011 ע"י ד"ר ירון זיו בקטגוריה פסיכולוגיה והתנ הגות | צפיות: 1808 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: ירון זיו, דר' ירון זיו, קבוצות

ייחודו של ב× סון בככ שהוא מאפיין את העבודה בשלבים על-פי התכ× ים המרכזיים המעסיקים את החברים בקבוצה, את הקבוצה כקבוצה ואת המ× חה. על-פי זאת הוא מו× ה ארבעה פרקים בעבודה:

שלבי ההתחלה - בעיות הכללה
שלבי אמצע - בעיות שליטה
שלבים מתקדמים - בעיות רגש
שלב סיום - בעיות פרידה

ב× סון כולל בהגדרתו גם את המ× חה ואת עבודתו בכל פרק בחיי הקבוצה. להלן תמצית תפישתו של ב× סון את שלבי העבודה.

א. שלבי ההתחלה – בעיות הכללה

הבעיה הראשו× ה שצצה בכל קבוצה קשורה להשתייכות. כל פרט בקבוצה חייב להחליט אם הוא רוצה להיות חלק מהקבוצה, אם להיות בפ× ים או בחוץ. בכל החלטה יהא עליו להחליט גם ב× וגע למידת מחויבותו לקבוצה ולמידה שבה הוא רוצה להיות מעורב בקשר, באי× טראקציה ובתקשורת.

בשלב זה הפרטים בקבוצה מרגישים חרדה ועסוקים בפתרון הקו× פליקט של שתי × טיות מ× וגדות הפועלות בתוכם: מצד אחד הרצון להתחבר, להשתלב, להשתייכ, לתקשר ולהתקשר עם פרטים אחרים בקבוצה, ומצד ש× י ה× טייה
להיפרד ולהיות עצמאי. החרדה המאפיי× ת את חברי הקבוצה בשלב זה מקורה בדרישות, בתסכולים, בזכרו× ות קודמים ובהת× סויות קודמו בקבוצות, וזאת החל מקבוצתם הראשו× ית – המשפחה. הדי× מיקה המאפיי× ת היא התקרבות לחברי קבוצה אחרים והתרחקות מהם. ההת× הגויות ה× צפות הן בדרכ-כלל צפייה במ× חה ובאחרים ובחי× ה שלהם, קביעת כללים, הומור, בדיחות וק× טור, איחורים, שתיקה או דיבור מופרז, חוסר × כו× ות לתת אמון באחרים, שטחיות, רפרוף, דילוג על בעיות, חיפוש אחר תשומת לב, התרברבות, התפארות ותלות יותר במ× חה.

ה× חיית הקבוצה בשלב ההכללה מחייבת את המ× חה להיות בעל מודעות ורגישות רבה, ועליו לראות את ההת× הגויות כביטוי לדו-ערכיות טבעית של התקרבות-הימ× עות. על המ× חה לספק תכ× ית שתפחית ככל האפשר חרדה ותסכול ותחזק את רצון החברים להצטרף לקבוצה, עליו לתת מקום לביטוי פחדים, לטפח משיכה של חברים לקבוצה, לקבוע מסגרת ושליטה, לפתח אמון וגיבוש ולערוכ הסכם ב× וגע לעבודת הקבוצה.

זה השלב המקביל לשלב הי× קות והילדות בהתפתחות הילד, שבו הוא זקוק לדמות אם, לגישה עדי× ה ודואגת ולאווירה חמה ומקבלת אכ בעלת מטרה מעוררת אמון. על המ× חה לזכור שמערכת היחסים הראשו× ה של כל פרט בקבוצה היא עם המ× חה. בדומה לקשר הראשון אם-ילד, ככ גם כאן עוצמת הקשר עם המ× חה ואיכותו עשויות להיות בעלות השפעה רבה בקביעת איכות היחסים שיבואו בעקבותיו.

ב. עבודה בשלבי האמצע של הקבוצה – בעיות שליטה

שלב זה עלול להפתיע לחלוטין מ× חה לא מ× וסה. בדיוק כאשר מסתמן הרושם שהחברים החליטו להשקיע בקבוצה, עלול לחול שי× וי באווירה. חברים שקודם היו ידידותיים ושמחו לעזור עלולים לחשוף את הצד המכוער באישיותם ללא התראה, והמ× חה עשוי למצוא את עצמו × תון למתקפות, לזלזול ואפילו לדחייה. חברים בקבוצה עלולים להתקוטט בי× יהם, ואווירת תחרות, עימותים ומרד מעיבה על הקבוצה.

מ× חה מ× וסה ידע שזו התפתחות טבעית, המבטאת את המתח הדי× מי בין א× רגיית האהבה לא× רגיית הרצון לספק צרכים אישיים, הקיימות תמיד בקבוצה; המתח בין ה× טייה להיכלל ולהשתייכ ובין ה× טייה להיפרד, להת× תק ולהיות עצמאי. לאחר שחברי הקבוצה פתרו את בעיית ההכללה שלהם, מתחיל לדעוכ עקרון האהבה וההשתייכות, ועקרון הצורכ וההתבדלות מתחזק. בשלב זה החברים מתחילים להק× ות רשמיות ליחסים, לציין גבולות וליצור מסגרת חברתית.

הבעיות של מעמד, של עמדה, של תחרות, של עוצמה, של השפעה ושל סמכות הן השליטות. כל פרט בקבוצה בודק את מידת שליטתו והשפעתו. זה שלב השליטה, המייצג תקופת מעבר מכרעת ממערכות יחסים אי× טימיות פחות למערכות יחסים אי× טימיות יותר בקבוצה. אי× טימיות × וצרת באמצעות תחרות ומאבק על מ× היגות.
בשלב זה × יצבות מאחורי האי× טראקציה שתי בעיות מרכזיות שעמן מתמודד הפרט:
1. מהי מידת ההשפעה שא× י יכול להפעיל בקבוצה זו?
2. על איזו מידת אוטו× ומיה אישית אצטרכ לוותר כדי להיות בקבוצה זו?

החברים חושבים ובודקים: מי הם בעלי ההשפעה והכוח בקבוצה, מי החזק ביותר, מהו מקומי ומהי מידת כוחי, מהו הערכ או האמצעי שבעזרתם מומחשים הכוח וההשפעה של חברים אלו, האם אצטרכ להילחם במישהו, כיצד אוכל להגיע לצד המ× צח, במי עלי לתמוכ?

החברים בודקים גם את המ× חה: האם יוכלו לבטוח בו, לסמוכ עליו, האם הוא יכול לשלוט בקבוצה, איכ הוא מטפל בעימותים, האם הוא חזק או חלש, האם יש חברים שהוא מחבב במיוחד, האם הוא מחבב אותי, האם הוא
מתערב בזמן ה× כון?

בשלב זה מ× סה כל פרט בקבוצה לצמצם ככל האפשר את החרדה המתלווה לבדיקותיו. הת× הגויותיו כלפי המ× חה ופרטים אחרים בקבוצה עלולות להיתפש כחריגות ואפילו כהרס× יות, ויהיו חברים שיגיבו על הת× הגויות אלו בהתקפה או בהשבת מלחמה שערה, או בהתקפלות ובבריחה, ותגובות אלו עלולות להחמיר את המצב. מ× חה לא מ× וסה עלול להיגרר למלחמה; זו תקופה של דיס אי× טגרציה, ומ× חה מ× וסה ידע לזהותה, לטפל בה, ככ שתצטמצם ביותר, ולהעביר את הקבוצה לשלב הבא. בקבוצות שבהן שלב זה לא טופל × כון עלול המאבק להימשכ בלי להיפתר, והקבוצה עלולה להיתקע בשלב לזמן ממושכ, לסגת. לשלב קודם ובמקרים קיצו× יים מסוימים עלולה הקבוצה אף להסתיים. שלב זה בחיי הקבוצה מקביל לשלב ההתבגרות בהתפתחות הילד, המאופיין בקשר ובהתייחסות לקבוצת החברים ולמרד בסמכות ה"האב", ככל שיהיה ממשי או סמלי. לפיככ בשלב זה צריכ המ× חה להיות מעין אב ולאפשר מידה מסוימת של מרד בלי לחוש פחד ואיום על מקומו ועל תדמיתו; יש להדגיש שמידה מסוימת של מרד חיו× ית בהתפתחות הפרטים והקבוצה כקבוצה. חברי הקבוצה זקוקים להב× ה ולתקיפות מצד המ× חה, ה"האב", ולהג× ה. מצב זה × ובע מהצורכ שלהם לקרוא תיגר ולחפש את כוחם ואת יכולתם להשפיע על סמכות. ולכן, כאמור, בשלב זה צריכ המ× חה להתייחס לצורכיהם ולהפוכ "לאב של הקבוצה". ככ מאותת המ× חה לחברים שאפשר לסמוכ עליו ולבטוח בו במאבק לעצמאות. הוא מאפשר למתרחש לקרות מתוכ תמיכה בחברים והג× ה עליהם במידת הצורכ ודואג להבהיר להם את הבעיות ואת הדי× מיקה המתרחשת.

ג. עבודה בשלבים המתקדמים של הקבוצה – בעיות רגש

הכ× יסה לשלב זה מות× ית בפתרון משביע רצון של בעיות השליטה בקבוצה. רק לאחר שחברי הקבוצה מרגישים שייכים ומוכללים, בטוחים בהשפעתם ובמעורבותם, ולאחר שפיתחו אמון במ× חה ובחברי הקבוצה – הם מוכ× ים
לעבוד על משימותיהם ועל מטרותיהם העיקריות. בקבוצות טיפוליות שו× ות הם יטפלו בקשיים, בבעיות ובחרדות, ובקבוצות עבודה יעבדו על הגדרת תפקיד, על עריכת תכ× יות ועל מימושן.

הופעת הדחף ל× צל בצורה בוגרת יותר את הא× רגיה של הקבוצה ואת משאביה היא תוצאת ההתפתחות של מסגרת בין-אישית תומכת בקבוצה.
התהליכ שעברו הפרטים בקבוצה, החל מהתכ× סותם לקבוצה, × משכ בהרגשת ההכללות וההתארג× ות של כל פרט במקומו בקבוצה במו× חים של אחריות ושל כוח, ועתה הם מוכ× ים להתקדם לשלב עמוק יותר, לחקור את משמעותה של מעורבות רגשית בי× יהם. המעבר משלב השליטה הסוער והכאוטי להת× סות מגובשת ובוגרת יותר הוא ביטוי × וסף למתח הדי× מי של א× רגיות האהבה והרצון שתמיד קיימים בקבוצה. בשלב השליטה פעל יותר עקרון הרצון, ובחסותו התמודדו חברי הקבוצה עם הבעיות המב× יות החשובות של כוח, מ× היגות, מעמד ועמדה, ומצאו פתרון הולם. עתה שולט יותר עקרון האהבה, שמאזן מעט את המצב, והיחסים בין החברים מתבססים בעיקר על רגש אישי, על ע× יין משותף או על גורמים מושכים אחרים, ומתבססים פחות על התחשבות בחוזק, בכוח ובהשפעה.

בשלב זה מתפתחת ההרגשה של "א× ח× ו", וחברי הקבוצה פו× ים יותר זה את זה לקבלת הסכמה או אישור. בשלב זה התקשורת בין חברי הקבוצה ישירה יותר, ועוברת פחות דרכ המ× חה. הרגשת ה"א× ח× ו" יוצרת גבולות חזקים לקבוצה, וקיים קושי רב לקלוט חבר חדש. תחושת ה"א× ח× ו" מעידה על גיבוש מעורבות אישית, ולעתים אפשר אף לצפות בחיקוי של לבוש, שפה, סידורי ישיבה וכד' ובייחודו של הפרט בתחומים אלה. בקבוצה שוררת
אווירת הזדהות והרמו× יה קבוצתית ברורה יותר, וחבריה עובדים במשותף וביעילות רבה יותר.דפוסי היחסים מתבהרים ומתייצבים, ועם הזמן מתבטאים החברים ומגלים צרכים והעדפות אישיות, קבלה משותפת ותמיכה. מצב זה אפשרי משום שהאווירה בקבוצה מתירה, דואגת ומגלה סובל× ות לשו× י בין א× שים, וככ מתעצמת גם התחושה של זהות אישית. יכולתם של החברים להבדיל את עצמם כא× שים ייחודיים גוברת, והת× סות זו בקבוצה מרגשת מאוד אכ גם מכאיבה, משום שהחברים עשויים להביע את רגשותיהם החיוביים והשליליים כלפי הש× י בצורה ברורה יותר, וככ לעורר ק× אה ועוי× ות. אכ תהליכ זה של הבהרה ושל הסתגלות לאי× טימיות יוצר בהדרגה את החופש ואת היכולת להיות שו× ה ומקובל, גם אם לא תמיד אהוב. בשלב זה התפקידים מתגמשים, והחברים משקיעים יותר בהשגת מטרות הקבוצה. למרות האחדות הרבה וההסכמה השוררת ב× וגע למטרות ולמשימות, במצב זה עשויים להיווצר עימותים אקראיים ויכולה להשתרר תחושת חוסר סיפוק עקב משברים של א× שים מסוימים. אכ המודעות הרבה של החברים לקשר בין הת× סות קבוצתית לצמיחה אישית עוזרת להם להתמודד עם כל משבר. בשלב זה של חיי הקבוצה יבואו לידי ביטוי שלוש דאגות בסיסיות של הפרטים בקבוצה: להיות אהוב וקרוב; איכול העבודה בקבוצה והסיפוק ממ× ה; והיכולת להיות אי× דיבידואל, אכ גם אהוב ומקובל.

בשלב זה גוברת מידת התאמתה של הקבוצה למטרתה, והיא חשה בבירור את הצעדים שיש ל× קוט להשגת המטרה.

מובן שקשיים ומשברים יתעוררו, והקבוצה תזדקק למ× חה, לסג× ון ולאיכות של התערבות שיכוו× ו את מודעותה וי× יעו אותה לקראת פתרון בעיותיה. אם בשלב הראשון היה דימוי המ× חה של "אם" ובשלב הש× י של "אב", בשלב זה הדימוי הוא של "מדריכ"; מדריכ שהחל עמם את המסע הקבוצתי והאישי וממשיכ עמם הלאה. עמדת ה"מדריכ" מאפשרת למ× חה לעמוד לרשות החברים בלי להתערב מדי בתהליכ, וככ החברים יכולים לסמוכ על משאביהם האישיים והקבוצתיים ולמצוא בעזרתם פתרון ומשמעות.

בשלב זה חברי הקבוצה אי× ם כה מכו× סים בעצמם, והם מרוכזים יותר באחר. הם פוריים ויצר× יים יותר ומחפשים דרכים לעזור ולתמוכ. על המ× חה לדרבן את הקבוצה לעבודת צוות, והקבוצה צריכה ללמוד לראות את עצמה
כצוות ולא כקבוצת יחידים. חברי הצוות מודעים ל× קודות החוזק והחולשה של האחרים, והם מ× סים לפעול בדרכ שבה ישרת השו× י בי× יהם את הכלל ואת היחיד.

עוד לקריאה - דר' ירון זיו

ד. שלב הסיום של הקבוצה – בעיות פרידה

יש קבוצות שבהן תאריכ הסיום × קבע מראש, ויש כאלה שבהן צפוי הסיום לאחר השלמתה של משימה מסוימת ומימוש המטרות והיעדים שהוצבו.
מועד הסיום הקרב מהווה קושי × פשי, חברי הקבוצה בוחרים כיצד להתמודד עם החרדה. הקבוצה עומדת להסתיים, ובעייתם הבסיסית של החברים היא כיצד להתמודד עם הפרידה באי-× וחות מזערית. הם מחפשים
דרכים להימ× ע מלהכיר במציאות שקבוצתם הגיעה לסוף דרכה או להתכחש למציאות זו, וכאשר אי× ם מצליחים, הם עלולים לסגת למצבים קודמים של חוסר ארגון קבוצתי. מצד אחד מ× סים החברים למ× וע את סיום הקבוצה, אכ מצד ש× י מתחזקת ההכרה בסופיות וגוברת ה× כו× ות להשלים עם הסיום.
המתח בין ש× י רצו× ות אלה עלול לעורר מגוון הת× הגויות מבולבלות ומ× וגדות. ככל שהחברים היו יחד זמן ממושכ, ככ מודגשים כעסם ואבלם על סיום הקבוצה.

בשלב הסיום יכולות להופיע התגובות הבאות:
התכחשות - חברים מביעים הפתעה על סיום הקבוצה ומתכ× × ים את המשכה בדרכים שו× ות.
× סיגה - גלישה להת× הגויות קבוצתיות קודמות ולדפוסי יחסים תלותיים במ× חה.
בריחה - הת× הגות הרס× ית כלפי החברים, כלפי המ× חה, כלפי הציוד וכד'. × שירה מוקדמת, הצטרפות לקבוצות אחרות.
חזרה - חזרה על הת× סויות קבוצתיות והעלאת זכרו× ות מאירועי העבר.

תגובות אלו עדויות לעודד דחייה, כעס, האשמה, מציאת שעיר לעזאזל, חיפוש אחר פגמים, התפרצויות של אירועים לא פתורים, בושה, דיכאון, ייאוש, חרדה, צער, אבדן, × טישה ותכ× ון מפגשי חברים. ככל שמועד הסיום מתקרב, הופכ המ× חה שוב לדמות המרכזית, ומשימתו העיקרית היא לעזור לחברים ולהת× תק מהקבוצה. החברים מצפים שהמ× חה יהיה "אם הקבוצה", "אב הקבוצה" ו"מדריכ" בעת ובעו× ה אחת. בגלל חרדתם ומצוקתם הם זקוקים אמ× ם לטיפוח ולדאגה, אכ גם להצבת גבולות ברורים ולקבלה ברורה של המגבלות. המ× חה צריכ לעזור לקבוצה להיפרד מהקבוצה, להיפרד זה מזה וממ× ו; עריכת טקסים וחגיגות המציי× ים את הסיום תעזור.

סיום קבוצה הוא מעין מוות שחברים רבים יחוו כתקופה מסוימת שכבר חוו בחייהם, ולכן פעמים רבות ידברו פרטים בקבוצה על מותם של א× שים קרובים להם ויעלו חומר רגשי הקשור לככ ולהת× סויות בלתי פתורות בפרידה. המ× חה צריכ להקדיש זמן ומקום, שיאפשרו לקבוצה לחוות הת× סות חיובית של סיום, שתעזור לרפא עבר ולכפר על סיומי עבר. בעיקר צריכ המ× חה להראות לחברים שלא כל פרידה חייבת להיות אכזרית וקשה. חשוב שלקראת הסיום ירגישו החברים את חשיבותה של ההת× סות הקבוצתית בחייהם, דבר שיק× ה להם תחושת השלמה. בו בזמן עליהם להיות מודעים לככ שסיום הקבוצה טומן בחובו הזדמ× ות ליחסים ולהת× סויות חדשים והזמ× ה להעביר את צמיחתם ואת למידתם מהקבוצה למקום אחר.

קטע זה לקוח מתוכ ספרו של ד"ר ירון זיו "מסע קבוצתי".

אודות ד"ר ירון זיו