הסיפור שמאחורי השיר- הבלדה על יואל משה סלומון | Publisher
מאמרים ותוכן איכותי להפצה חופשית ברשת

שלום, אורח

זכור אותי

שחזור סיסמא

קטגוריות


הסיפור שמאחורי השיר- הבלדה על יואל משה סלומון

פורסם בתאריך 03/05/2010 ע"י מוטי דביר בקטגוריה מוזיקה | צפיות: 1515 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: שירה בציבור, ערבי שירה, זמר עברי, מוזיקה ישראלית, מוסיקה, מאמרים, אירועים שמחות, ערבי זמר, תרבות פנאי בידור, זמרים, זמרות, אמני בידור, אודות, הפקות, פורומים, בילוי, אמנים, קהילות, סיפורים קצרים, יצירתיות, סיפורים, פרסום, סיפור, היסטוריה.

הסיפור אשר שימש בסיס לשיר "הבלדה על יואל משה סלומון" היה בעקבות קניית אדמת מלבס בשנת תרל"ח היא 1878 ומדובר ברוכשים אשר עמדו להשלים את עסקת הקניה אבל לפני כן, החליטו לשאול בעצתו של רופא מפורסם – ד"ר מרקיזי מיפו, הרופא, נענה, הגיע למקום וסקר את השטח הביצתי ואת החורבה שהייתה שם ואז הכריז: עמדתי שם כל הזמן והבטתי מעלה בחפשי אחר ציפורים עפות אך לשווא ותראו מה יש כאן, גרגירי תולעים וכל מיני רמשים שהם מאכל ערב לעוף השמים ואם עוף השמים לא מתקרב למקום הזה, בשביל מה אנחנו צריכים את זה?

 

ולמרות הכל, שלושת הרוכשים – יואל משה סחומון,יהושע שטמפפר ודוד מאיר גוטמן, התאוששו מהלם תגובתו של הרופא והחליטו לרכוש את האדמה. ולמעשה, כך התחילה סיפורה של פתח תקווה שהייתה למושבה היהודית הראשונה אשר הוקמה בארץ.

ואפשר לומר, שזוהי גם הסיבה שקראו לה- "אם המושבות" ול-"אם" הזאת, היו מספר "אבות מיסדים" אשר חלקם מוזכרים בשיר.המפורסם בניהם וששמו כשם השיר והוא – יואל משה סלומון שהיה בצר, יליד ירושלים ולפני עלייתו עם חבריו אל אדמת פתח תקווה, היה בעל בית דפוס ואחד משבעת מייסדי שכונת נחלת שבעה שבירושלים, כמו כן, היה עסקן ציבורי,משורר ומה לא?!

"אב מייסד" נוסף היה – יהושע שטמפפר שכמו רוב המייסדים, עלה מהונגריה כאשר, את רוב דרכו ארצה עשה ברגל!!בהמשך, היה לראש הועד של פתח תקווה ויצא להרבה שליחויות במסגרת תפקידו לאירופה ולארה"ב.

והמבוגר בחבורת מייסדים זו היה – מאיר גוטמן , שהיה אף הוא – הונגרי. גוטמן השקיע סכומים גדולים ברכישת אדמות ולאחר מכן היה מוכר אותן לתושבים.

המייסד הרביעי המוזכר בשיר הוא – זרח ברנט, יליד ליטא שהיגר לאנגליה, שם עסק במסחר בפרוותו וכשעשה כסף דיו, עלה ארצה בשנת – 1871 . הוא סייע בבניית שכונות בירושלים כמו – מאה שערים ולאחר שכספו אזל, החליט לחזור לאנגליה ולעסוק שוב במסחר הפרוות, שם עשה הון חדש ועלה שוב ארצה וכך היה עושה מספר פעמים ומספרים שנהג כך 29 פעמים!
בשנת 1878, נמנה ברנט עם ראשוני פתח תקווה ומאוחר יותר, ייסד את שכונת נווה שלום שבתל אביב יפו.

מייסדים נוספים היו – מיכאל לייב כץ שהיה גם הוא הונגרי הטיל חתתו על השכנים הערבים והבדווים שניסו בכל דרך להתנכל למושבה החדשה.
יוצא הונגריה נוסף היה דוד רגנר, שהיה מומחה לחקלאות של המייסדים.

אזכיר עוד את אליעזר ראב ובנו יהודה שלמעשה, יהודה היה הצעיר שבחבורת המייסדים והוא אף זכה לראות את התגשמות חלומה של הקמת מדינת ישראל ב – 1948. הוא נפטר 13 יום לאחר מכן.
התשיעי בחבורת המייסדים היה נתן גרינגרט, שהיה ירושלמי יוצא פולין ומונה בעיקר על הצד הכספי והיה אחד מרוכשי הקרקע.

בזכרנונותיו של טביה סלומון (בנו של יואל משה), נקראה בעדות כדלהלן: "בערב ראש חודש מנחם אב לשנת תרל"ח, נכתב ונחתם החוזה בין המוכר, סלים קסר ובין הקונים האדונים,דוד גוטמן, יואל משה סלומון ונתן גרינגרט ובמעמד החברים יהושע טמפפר וזרח ברנט".

עד כאן.
להתראות במועדון הזמר שלנו.
בברכה
מוטי דביר

 http://www.havayvebidur.com

 

אודות מוטי דביר

מוטי דביר

התחבר לשליחת תגובה

לא פורסמו עדיין תגובות למאמר זה

RSS | הנחיות כתיבה | שאלות נפוצות | מאמרים מובילים | מאמרים אחרונים | הכותבים המובילים | צור קשר