"אז מה בעצם חדש כאן?" - על ההבדל בין אימון אישי לטיפול פסיכולוגי

פורסם בתאריך 10/10/2008 ע"י ענ ת רוזן ליב בקטגוריה קואצ'ינ ג | צפיות: 3055 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: אימון, אימון אישי, אימון עסקי, קואצ'ינ ג, אימון לחיים, אימון קריירה, טיפול פסיכולוגי

''אז מה בעצם חדש כאן?'' – על ההבדל בין אימון אישי לטיפול פסיכולוגי

''אימון אישי''. כולם כבר שמעו על זה, ראו את זה בטלוויזיה, קראו משהו בעיתון, × תקלו בפורום באי× טר× ט, דיברו על זה בעבודה.
אבל מה זה בעצם החיה הזו והאם לא אמרו את זה קודם? בעבודתי היומיומית כמאמ× ת א× י × פגשת רבות עם השאלה הישירה – האם יש פה משהו חדש או שבעצם זו אותה הגברת הוותיקה של הטיפול הפסיכולוגי המוכר לכול× ו בתלבושת חדשה? בהסוואה? התשובה היא חד משמעית: אלו הן שתי דיסציפלי× ות שו× ות במהותן.
אז למה א× ח× ו מתבלבלים? כי לשתי הגישות השו× ות הללו, גישת "הפסיכולוגיה הקלאסית" וגישת האימון יש× ם בכל זאת מספר מאפיי× ים בסיסיים משותפים:
ï‚§ הפסיכולוג והמאמן עובדים עם א× שים שרוצים להשיג שי× וי כלשהו בחייהם.
ï‚§ הטיפול הפסיכולוגי, כמו גם האימון, × ערכים במסגרת של "חוזה" (הסכם) בין א× שים כשחלוקת התפקידים ותחומי האחריות שלהם ברורים, קיים מערכ של כללי אתיקה במסגרתם מתבצע התהליכ ולרוב יש× ו גם תיעוד של כרו× ולוגיית התהליכ.
ï‚§ בש× י המקרים × דרשת מחויבות לשיתוף פעולה ויכולת לייצר רמת מודעות עצמית מסוימת
ï‚§ שתי הגישות מבוססות על עוג× ים תיאורטיים ו× גזרות ממודלים וממערכ ה× חות יסוד.
ï‚§ קיימת קבוצה מסוימת של "כלי עבודה" בהם × עשה שימוש הן בתהליכ טיפולי והן בתהליכ אימו× י.

אז מה בכל זאת עושה את הטיפול והאימון לשו× ים כל ככ זה מזה? במשפט אחד - אלו הן שתי מערכות שו× ות של גישות לשי× וי. ההבדלים באים לידי ביטוי ברבדים רבים וברמות שו× ות. א× סה לרכז את העיקריים שבהם:
תשתית תיאורטית – האימון הוא אקלקטי (לקט× י) מטבעו ושואב מקורותיו מדיסציפלי× ות שו× ות בי× יהן פילוסופיה אקזיסט× ציאליסטית, פסיכולוגיה חיובית, תורת ה× יהול, ספורט, שיווק, תקשורת, תיאוריות הומ× יסטיות ועוד. הפסיכולוגיה היא דיסציפלי× ה השואבת מקורותיה מבסיס ידע מרכזי אחד שגבולותיו מוגדרים - שדה × פש האדם.
× קודת המוצא – האימון רואה את האדם כשלם, בעל כוחות ומשאבים, יצירתי, בעל מוטיבציה ומומחה לחייו. בעקבות ככ, האוריי× טאציה האימו× ית שמה דגש על מימוש הפוט× ציאל האישי. השפה באימון היא שפה של כוחות, של עוצמות. ה× חת העבודה היא שכשאדם מגיע לאימון – הוא זקוק לבהירות. מ× גד, הטיפול שואף לריפוי מתוכ ה× חת עבודה שמשהו אצל המטופל השתבש, התקלקל. זקוק לתיקון. העיסוק והשפה, לפיככ, מתמקדים בקשיים ובחסמים.
המטרה – מטרת האימון היא הגדרת מטרות והשגתן. במילה אחת – תוצאות. הדרכ לשם ב× ויה על ה× עה לפעולה ויצירת הרגלים חדשים. הטיפול, לעומתו, מכוון לשי× וי מב× ה פ× ימי, להק× יית תוב× ות, לפיצוח חסמים וקו× פליקטים.
הדגש – באימון מתמקדים בעתיד אלטר× טיבי רצוי. זוהי הזירה של× ו. א× ח× ו קוראים לה "עתיד מיטבי". העיסוק הוא בעיצוב של מצב חדש. כשמתבו× × ים על ההווה באימון, עושים זאת כדי ליצור את העתיד. בוח× ים את המקומות שיכולים להביא את המתאמן קדימה. לכן, אם הייתי צריכה להגדיר בשאלה אחת את מהות האימון הייתי שואלת: "לאן אתה שואף להגיע, ומה אתה מוכן לעשות בכדי להיות שם"?
בטיפול, לעומת זאת, ה× יסיון הוא לתקן את הקיים, להבין את המקומות שהביאו את המטופל עד כה, להשתחרר מכבלי העבר. לכן שאלה מייצגת תהיה: "מהיכן התחלת ולאן זה הוביל אותכ?" ובקצרה – האימון חוקר לצורכ עשייה, הטיפול חוקר בשירות התוב× ה.
עד כאן עסק× ו באלמ× טים ה× וגעים להבדלים המהותיים בבסיס הגישות ובתשתית המעצבת את התכ× ים של כל אחת מהן. אכ ההבדלים בין שתי הגישות באים לידי ביטוי גם ברמת התהליכ:
אופי הקשר – הקשר בין מאמן למתאמן הוא קשר שוויו× י "בגובה העי× יים" ואי× ו × מצא 'על שולחן הדיו× ים' בתהליכ. המאמן משמש כלי בשירות הקשר שבין המתאמן לערכיו, מטרותיו, ייעודו וחזו× ו. מ× גד, הקשר בין מטפל למטופל הוא קשר היררכי בין מומחה המספק ידע מקצועי ומומחיות בתחום בריאות ה× פש, מביע דעה וממליץ לבין לקוח שמבקש תשובות. לעתים, יש עיסוק באופי הקשר המתפתח ככלי טיפולי.
הקשר בין מאמן למתאמן הוא לרוב קשר רציף, ש× משכ גם בין הפגישות השבועיות באמצעות מייל/טלפון וממוקד במשימות ופעולות. הקשר הטיפולי מורכב לרוב מפרקי השיחות המבודדות משבוע לשבוע. אם קיים קשר בין הפגישות הוא ממוקד לרוב בקשיים וחסמים.
המדד להצלחה – ההצלחה בתהליכ האימון מובהרת ומוגדרת מראש, בתחילת התהליכ. היא מדידה ותחומה בזמן. ההגדרה שלה היא כזו שכש× גיע אליה × וכל לסמן עליה וי גדול. × דע שהגע× ו. עד כדי ככ היא מפורטת, מוחשית וספציפית. ההצלחה בטיפול היא מושג עמום, מופשט, שלא משמש כ× ושא לדיון או כמושא בתהליכ.
הפרספקטיבה – כל אימון הוא אימון לאחריות אישית. הה× חה היא כי לכל אחד מאית× ו, בכל רגע × תון, קיים חופש בחירה וכל החלטה או עשייה צומחות מתוכ החירות האישית של× ו. לכן, לא חשוב באיזו × ישה א× ו מאמ× ים: זוגיות, קריירה, תקשורת בי× אישית או הקמת עסק, תהליכ הלמידה באימון יכוון אות× ו לגישה פרואקטיבית, יוזמת, פועלת ומ× יעה. גישה שמחזירה אלי× ו את השליטה על חיי× ו ומאפשרת בחירות מודעות ולקיחת אחריות עליהן. לפיככ, השלכות האימון הן תמיד כלליות. לחיים.
הטיפול, מטבעו, עוסק בסוגיה ספציפית, בתחום תוכן מסוים כשהראייה היא ספציפית וממוקדת בפתרון קושי ייחודי. ככ, גם ההשלכות הן ספציפיות ברובן ומכוו× ת לריפוי או תיקון של בעיה שעומדת על הפרק.
יש× ם הבדלים × וספים בין אימון לטיפול ה× וגעים להתייחסות לאמוציות, לפחדים, ולקולות שליליים. אכ אם תזכרו רק דבר אחד ה× וגע להבדלים בין הגישות, חשוב שיהיה זה המסר המרכזי בבסיס הגישות:
האימון מלמד אות× ו לקחת אחריות, יוזמה, עשייה, מחויבות למטרות, הגשמה ומימוש. הטיפול מכוון אות× ו להתבו× × ות, חקירה, × יתוח ופרש× ות, תוב× ה ועיבוד תהליכים רגשיים-× פשיים.