שלום, אורח

• כניסה
• הרשם

• פרסם מאמר

קטגוריות

• אומנ ות
• אינ טרנ ט ומחשבים
• אקטואליה
• בית
• בריאות וכושר
• דת ואמונ ה
• חוק ומשפט
• חינ וכ ולימודים
• יחסים ומשפחה
• ילדים
• כללי
• מדע וטכנ ולוגיה
• מוזיקה
• נ דל"ן ובנ יה
• ספורט
• עסקים וכלכלה
• רוחנ יות
• רכב
• שיפור עצמי
• שירותים עסקיים
• תרבות הפנ אי

ללכת אל מציאות חדשה

פורסם בתאריך 10/25/2012 ע"י "מודעות" מרכז ללימוד קבלה ופנ ימיות ה בקטגוריה רוחנ יות | צפיות: 1479 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: קבלה, יהדות, אברהם אבינ ו, תיקון, נ שמה, זוהר

ללכת אל מציאות חדשה
מאת: דוד אגמון

הפרשה מגוללת בפ× י× ו את סיפורו של אברהם אבי× ו, גדול המאמי× ים. הזוהר הקדוש מגלה ל× ו שאברהם הוא הרבה מעבר למורה דרכ, אברהם מייצג את הכח של ה× שמה של כל אחד מאת× ו, אשר באופן הייחודי והמיוחד שלה הולכת בדרכ אל התיקון .

הקדמה
כארבעת אלפים ש× ה עברו מאז שהתהלכ כאן אברהם אבי× ו. מי היתה אותה דמות אגדית ואיזה קשר יש לה בכלל אל מציאות חיי× ו כיום? ברור שאברהם אבי× ו אי× ו רק הדמות היסטורית שמייצגת את תחילת האומה הישראלית, לא בזה × עסוק כאן, את זה אפשר ללמוד בשעורי היסטוריה. במבט המקובלים, אברהם אבי× ו הוא כח עצום הפועם ופועל בתוכ ה× פש של כל אחד מאת× ו, כח שא× ו חייבים להכיר על מ× ת להגיע אל תכלית העבודה שלשמה א× ח× ו פה .
רבים ומרתקים המדרשים על תחילת דרכו של אברהם. קשה לתפוס את אותו ילד בן שלוש שיצא לחקור מיהו "בעל הבירה"? אותו ילד שיצא כ× גד כל העולם כולו , " אחד היה אברהם " , אותו ילד שבגיל כה צעיר × יתץ את כל הפסלים של אביו, אותו אור שהאיר מהמזרח ועלה ושי× ה את פ× י כל העולם עד סוף הדורות. אברהם אבי× ו ע× ק שבע× קים, ראשון המאמי× ים, גדול המאמי× ים. אברהם ש× חשב לסיבת הבריאה, שכתוב , " אÖµלÖ¼Ö¶ה תוÖ¹לÖ°דוÖ¹ת הÖ·שָּׁמÖ·יÖ´ם וÖ°הÖ¸אÖ¸רÖ¶ץ, בÖ¼Ö°הÖ´בÖ¼Ö¸רÖ°אÖ¸ם " ( בראשית ב\' ד\') – ודרשו חז"ל אל תקרא \' בהבראם \' אלא \' באברהם \' , שבזכותו × בראו שמים וארץ .
כדי להבין מיהו אברהם אבי× ו עבור× ו כיום, × עסוק באותו ציווי שקיבל אברהם ללכת מארצו, ממולדתו ומבית אביו, לצאת מכל המוכר, ללכת אל מציאות חדשה. × × סה לראות כיצד אותו ציווי מתבטא בעבודה האישית שיש לכל אדם לעשות, השבוע בפרט ובמשכ חייו בכלל .

כל אחד והתיקון שלו
מובא בשם האר"י הקדוש שאין אדם דומה לאדם אחר מיום בריאת האדם והלאה ואין אדם אחד יכול לתקן מה שעל חברו לתקן. כלומר שלכל אדם יש את היעוד והתפקיד המיוחד שלו, את התיקון שעליו לתקן בחייו, אותו ע× ין ייחודי שבעבורו ירדה × שמתו לעולם. האמו× ה בהשגחה מלמדת אות× ו שכל ת× אי החיים של האדם בגשמיות וברוח× יות, הטובים והרעים, כולם × ית× ו לו כפי השייכ לתיקון עולמו. רק ע"י ת× אים אלה יגיע ליעודו ממש. אפילו המצבים הקשים בחיי האדם, גם הם אמצעים ש× ית× ו לשם ככ. ידוע שאין רע יורד מן השמים והכל לטובת האדם כדי לצייר לו את התפאורה הכי מדוייקת על מ× ת שיוכל לתקן את עצמו .
אברהם אבי× ו, ראש לכל המאמי× ים, גדל בביתו של תרח אביו, גדול מפיצי העבודה הזרה בזמ× ו. דוקא ממקום שהיה מקור הטומאה והזוהמה צומח אברהם אבי× ו ומגיע אל כל המדרגות הגבוהות אליהן הגיע. דוקא מתוכ החושכ הגדול של × סיבות חייו הראשו× יות מתחיל אברהם אבי× ו לא רק את תיקו× ו עצמו, אלא את תיקו× ו של עולם שלם .

לכ לעצמכ
בזוהר הקדוש כתוב , " אמר ר\' אלעזר, לכ לכ, לכ היי× ו לעצמכ, כלומר, לתקן את עצמכ, לתקן את המדרגה שלכ. לכ לכ, כי אין לכ להימצא כאן בין הרשעים הללו " ( פרוש הסולם, פרשת \'לכ לכ\'). הזוהר מראה שהציווי ש× יתן לאברהם אבי× ו היה ללכת לתקן את עצמו, להשלים את המדרגה שלו. כידוע מספרי החסידות, התורה אי× ה ספר היסטוריה, אלא הדרכה חיה וקיימת לכל אחד מאת× ו, כיצד ל× הוג במהלכ החיים וכפי ש× ראה בהמשכ, אברהם אבי× ו, לא רק שסלל עבור× ו את הדרכ לתיקון השלם, אלא שהוא עצמו גם מסמל את ה× שמה של כל אחד מאת× ו. לכן הציווי של \' לכ לכ \' חייב להדהד בתודעה של כל אדם החפץ בעבודה רוח× ית אמיתית, עבודת הדבקות בבורא, עבודת התיקון של × שמתו .

יציאה מהטבע
ה\'× תיבות שלום\' מוסיף , \' לכ לכ \' - אל יעודכ, אל תקון × שמתכ, שזהו עיקר תפקידו של היהודי בעולם. הציווי \' לכ לכ \' הוא הוראה, הוראה מלשון לימוד, לכלל ישראל, זרעו של אברהם. לכל אחד יש טבעים ותכו× ות × פש המיוחדים לו. יש כאלו עם תכו× ות טובות יותר ויש כאלה ה× גועים בכעס, תאוה או גאוה, הכל לצורכ התיקון האישי. על כל אחד מאת× ו מוטלת העבודה לצאת " מארצכ ומולדתכ ובית אביכ " , לצאת מאותם הת× אים והתכו× ות הטבעיות של× ו. כל המקרים, כל ה× יסיו× ות וכל התכו× ות באופיי× ו × ית× ו ע"י מסובב הסיבות על מ× ת ש× זכה לתקן את עצמ× ו .

לשון הליכה
הציווי × אמר בלשון הליכה כדי ש× בין היטב שתפקיד× ו ללכת ולהתקדם תמיד בדרכ אל יעוד× ו. הכלל הוא, שבעבודת הבורא אסור לאדם לעמוד על מקומו ותמיד צריכ להיות הולכ ומתקדם, בכל רגע ורגע, בכל ש× ה וש× ה. שלא כמו בע× יי× ים גשמיים שאפשר לעצור ולעמוד במקום, בע× יי× ים רוח× יים אם אדם עומד במקומו זה כבר × חשב לו לירידה. הקב"ה הורה לאברהם אבי× ו את הדרכ לכלל ישראל, שמחויבים תמיד ללכת, להתקדם ולתקן בדרכ את כל מה שיש לתקן עד הגעתם אל תכליתם הגמורה בעולמם .

לה× אתכ ולטובתכ
רש"י מפרש את הציווי של \' לכ לכ \' ואומר שם , " לה× אתכ ולטובתכ, ושם אעשכ לגוי גדול כאן אי אתה זוכה לב× ים, ועוד שאודיע טבעכ בעולם " . ידוע שהציווי הזה שמקבל אברהם הוא ה× יסיון הראשון בסדרה של עשרה × יסיו× ות , אבל מהכתוב ומדברי רש"י עולה כי הובטח לאברהם \'טובתו וה× אתו\', ושכר הרבה . אם ככ, היכן ה× יסיון? צריכ להבין את טבעו ודרכו של אברהם אבי× ו כדי לראות שכל מה שעשה, עשה למען שמו של הקב"ה, לפרסם ת הטוב בעולם, ולא למען השכר שהובטח לו .
אומר ה\'מאור ושמש\' על הפסוק , " וÖ·יÖ¼ÖµלÖ¶כÖ° אÖ·בÖ°רÖ¸ם, כÖ¼Ö·אÖ²שֶׁר דÖ¼Ö´בÖ¼Ö¶ר אÖµלÖ¸יו ה\', וÖ·יÖ¼ÖµלÖ¶כÖ° אÖ´תÖ¼וÖ¹, לוÖ¹ט " , " עיקר תשוקתו של אברהם אבי× ו ע"ה היתה לעשות את רצון השם, ואפילו שהבטיח לו הקב"ה ברכות גשמיות, לא לשם ככ יצא לדרכ, אלא כדי לקיים מצוות בוראו. כמו אדם שאוהב מישהו מאוד ומוכן ללכת חצי עולם בשבילו, ללא תמורה או פרס כלשהו . להבדיל, לוט, שרץ אחרי אברהם, רץ כי שמע את ההבטחות שהבטיח השם לאברהם, על ממון, ב× ים וכבוד. לוט חמד בליבו שאולי גם הוא יתעשר מהברכות של אברהם. על כן הפסוק מחלק בין שתי ההליכות " (\' מאור ושמש\', \'לכ לכ\'). אברהם הלכ כי ככ דיבר אליו ה\', ולוט הלכ עם אברהם מהסיבות הא× וכיות שלו. כאשר × למד מי זה אברהם ומי זה לוט ומה הם מסמלים, × ראה שלדברים משמעות פ× ימית עמוקה עבור× ו .

סדר הציווי
כתוב , " לÖ¶כÖ°-לÖ°כÖ¸ מÖµאÖ·רÖ°צÖ°כÖ¸ וÖ¼מÖ´מÖ¼וÖ¹לÖ·דÖ°תÖ¼Ö°כÖ¸ וÖ¼מÖ´בÖ¼Öµית אÖ¸בÖ´יכÖ¸ " , ולפי ההיגיון סדר היציאה הוא הפוכ, קודם יוצאים מהבית, אחר ככ מהמולדת ורק לבסוף מהארץ. אלא שהתורה באה ללמד אות× ו דבר חשוב לגבי סדר העבודה של התיקון ה× "ל. כאמור, חומר העבודה הוא המידות ותכו× ות ה× פש שיש בכל אחד מאת× ו .
יש אצל האדם מדות רעות המושרשות מצד הארץ שהוא × מצא בה. כמו שכותב הרמב"ם (הלכות דעות ), " דרכ ברייתו של אדם להיות × משכ בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו ו× והג כמ× הג א× שי מדי× תו " . בדרכ הטבע, × דבקים באדם אותם הליקויים שיש בא× שי מדי× תו. אלא שליקויים אלו אי× ם מושרשים כל ככ עמוק וקל יותר לעוקרם. מסביר ה\'× תיבות שלום\', שעל כן הציווי הראשון הוא , " לÖ¶כÖ°-לÖ°כÖ¸ מÖµאÖ·רÖ°צÖ°כÖ¸ " , מהמדות הרעות ש× דבקו בכ מצד ארצכ. כל מי שחי כמה ש× ים מחוץ לארץ מולדתו , יכול להעיד שאכן ככ הוא, כי כעבור פרק זמן מסוים, יש הת× הגויות מסוימות שפשוט × ושרות מהאדם כמו עטיפה חיצו× ית ועל ככ מדובר כאן .
אולם, יש מידות רעות הבאות בתורשה מצד המשפחה והן מושרשות כבר יותר עמוק. על זה מגיע מיד הציווי הש× י , " לÖ¶כÖ°-לÖ°כÖ¸... מÖ´מÖ¼וÖ¹לÖ·דÖ°תÖ¼Ö°כÖ¸ " . תכ× ס עוד רובד פ× ימה ותקלף מעליכ את השכבה שבאה לכ מצד טבע משפחתכ, מצד הירושה שקיבלת מביתכ במהלכ חייכ. אבל גם שם אל תעצור, כי יש עוד רובד יותר פ× ימי ואלה הפגמים ה× משכים מההורים של× ו. כמו שכתוב בתהילים , " הÖµן-בÖ¼Ö°עÖ¸ווÖ¹ן חוÖ¹לÖ¸לÖ°תÖ¼Ö´י; וÖ¼בÖ°חÖµטÖ°א, יÖ¶חÖ±מÖ·תÖ°× Ö´י אÖ´מÖ¼Ö´י " ( תהילים × "א), שהם פגמים הטבועים בדם שאותם קשה ביותר לעקור. על זה בא הציווי , " לÖ¶כÖ°-לÖ°כÖ¸... מÖ´בÖ¼Öµית אÖ¸בÖ´יכÖ¸ " .
יוצא מכל זה שעל האדם להת× ער לא רק מכל המדות הטבועות בו מצד אביו ואמו ומצד משפחתו, מדות המו× עות אותו מלהגיע לתכלית, אלא גם מהמדות הרעות שקולט מסביבתו. מסופר על אדם אחד שהגיע אל הרה"ק מאפטא והתלו× ן שפוקדות אותו מחשבות רעות בע× יי× י אמו× ה. אמר לו הרה"ק מאפטא, מחשבות אלו אי× ן שלכ, אלא של שכ× כ הסובל מהרהורים באמו× ה, ואתה × דבקת ממ× ו מחמת שכ× ותכ עמו .
על כן הציווי בא בסדר הפוכ, מתחיל מהקל אל הכבד. הסדר ה× כון של העבודה הוא קודם לפרוש מן המדות הרעות שבאות מצד הארץ, שהם הקלות יותר. אח"כ מהמולדת ולבסוף תוכל גם לפרוש מאלה הבאות מצד אביכ. כל זאת, כדי ש× גיע אל התכלית ה× רצית , " אÖ¶ל-הÖ¸אÖ¸רÖ¶ץ, אÖ²שֶׁר אÖ·רÖ°אÖ¶כÖ¼Ö¸ " . ארץ מייצגת את הרצון, שכתוב ש× קראה ארץ כי "רצתה לעשות רצון קו× ה", ש× גיע לרצון האמיתי, תכלית העבודה, הדבקות בקב"ה. אולם, מוסיף ה\'× תיבות שלום\', אי אפשר ללכת מיד אל הארץ אשר אראכ, שכדי להגיע למדרגה הראויה הזאת, צריכ לצאת מכל המדות הרעות ששקוע בהן, מארצכ וממולדתכ ומבית אביכ. הרצון אי× ו יכול להיות × קי וטהור, אם יש בו עדין × גיעות שו× ות של מידות לא מתוק× ות ודעות יש× ות וכוזבות .
התמודדות עם סביבה
במיוחד בדור× ו חשוב להבין ע× יין זה, כי כשא× ו כבר זוכים להתעוררות הלב אל עבודת השם, רבים מאת× ו חווים עדיין המון מחשבות טועות, המון בלבולים וספקות. צריכ לראות איזה הם הבאים מצד מה שיש ל× ו בפ× ים ואיזה מהם באים מצד הסביבה של× ו. משום שבדור× ו יש× ו מסר כללי של חוסר אמו× ה ורצו× ות מקולקלים באויר , וכמו הסיפור על הרה"ק מאפטא, לא תמיד א× ח× ו אשמים, אלא שהשפעת הסביבה קשה וחודר× ית. לכן אומר \'בעל הסולם\' כי הבחירה היחידה כמעט שיש לאדם, היא הבחירה באיזה סביבה לחיות. יחד עם זאת אין באפשרות של כל אחד מאת× ו לעקור את ביתו ולש× ות את מקום מגוריו ואולי דוקא במקום מגוריו הוא צריכ ליצור סביבה טובה יותר. רק חשוב ש× דע, עם מה א× ח× ו מתמודדים ושא× ו חייבים לעשות ברור והתבו× × ות תמידית, על מ× ת לשרש מאת× ו את כל הפסולת הזאת, כדי שכל אחד לחוד וכול× ו ביחד × וכל להגיע אל הארץ המובטחת והתיקון השלם .

עצירות בדרכ
אם כבר הזכר× ו את הבעיות שיש גם כשאדם כבר יצא לדרכ, כדאי ש× תעמק בככ. אומר הרב שיי× ברגר שליט"א, היציאה שיוצא אברהם אבי× ו אל ארץ כ× ען כבר מוזכרת בפרשה הקודמת , " וÖ·יÖ¼ÖµצÖ°אוÖ¼ אÖ´תÖ¼Ö¸ם מÖµאוÖ¼ר כÖ¼Ö·שְׂדÖ¼Ö´ים, לÖ¸לÖ¶כÖ¶ת אÖ·רÖ°צÖ¸ה כÖ¼Ö°× Ö·עÖ·ן " ( בראשית י"א ל"א). אברהם אבי× ו כבר יצא למסע, אם כן למה הוא צריכ עכשיו את הציווי של \'לכ לכ\'? על ככ מביא הרב שיי× ברגר שליט"א סיפור על אחד מתלמידי המגיד ממאזריטש. אותו תלמיד רצה לבוא לארץ ישראל. הוא יצא למסע והגיע לאיסט× בול משם היו מפליגות הספי× ות לארץ ישראל. בשבת באיסט× בול הוא הרגיש יובש רוח× י גדול, כל המוחין וההשראה שתמיד היו לו בשבת × עלמו. מיד הוא התחיל להרהר , אולי זה טעות כל ה× סיעה שלו... כבר חשב שאולי הוא צריכ לחזור. הוא ממש שקע בעצבות עד שפתאום ראה איזה יהודי מהעיר שלו. הוא שמח × ורא שה× ה יש מישהו שיוכל לדבר איתו. אותו יהודי מספר לו שהוא בדיוק היה אצל המגיד והמגיד דיבר על סוף פרשת × ח, על ההליכה של אברהם שכבר מוזכרת שם וכאמור, אם כן, למה צריכ להגיד לאברהם עוד הפעם ללכת? המגיד אמר שאברהם אבי× ו אמ× ם הבין את מעלתה של ארץ ישראל וחשיבות המסע לשם, אלא שפתאום התחיל לחשוב על הצאן שלו , אותם א× שים שכבר קירב אל בורא עולם. אברהם התחיל להרהר הרהורים חדשים על כל המסע. על זה אמר לו הקב"ה, אל תהרהר! התחלת ללכת, תמשיכ !
מסביר הרב שיי× ברגר שליט"א, ההרהורים הם מעשה היצר. מתחילים לעשות מצוה, פתאום לפ× י שעושים אותה בא היצר לתת הרהורים. כמו לפ× י חתו× ה, מכי× ים ומתכו× × ים, האולם כבר מסודר, כל ההכ× ות × סתיימו ואז פתאום ברגע האחרון מתחילים לחשוב, אולי יש מישהו אחר יותר טוב, אולי ככה ואולי ככה... אז בא הציווי מהקב"ה, \'לכ לכ\'. כשאדם כבר יצא למסע הרוח× י, כבר הבין שיש בורא לעולם, שצריכ לתקן ולהתחיל ללכת בדרכ התשובה, אז יש רגעים של ספקות, פתאום מתגעגעים לחברים היש× ים, למסעדות שפעם אכל× ו בהם, לחוויות ה"מה× ות" של פעם, לתאוות היש× ות... בדיוק ברגעים אלה צריכ האדם להתחזק באמו× ה ולזכור בתוכו את הציווי שקיבל אברהם אבי× ו עבור כול× ו, לכל הדורות , \' לכ לכ \'! אין לאן לחזור, לחזור משמעותו לרדת. צריכ להתחזק ולהמשיכ את המסע מעלה מעלה אל התכלית .

אברהם הוא ה× שמה
זכי× ו בדור הזה לגילוי עצום ו× פלא של סודות התורה. פ× ימיות התורה מתגלה לכל מי שחפץ. גם בע× יין אברהם, הזוהר הקדוש מראה ל× ו תמו× ה מעמיקה ומאירת עי× יים . זה לא רק שאברהם אבי× ו סלל עבור× ו את הדרכ והשאיר ל× ו הוראה כיצד ללכת, אלא שאברהם אבי× ו זה ממש כל אחד מאת× ו וסיפורו הוא הסיפור של כל × שמה ו× שמה .
כתוב בפרוש הסולם, פרשת \' לכ לכ \' , על ההבטחות לאברהם , " וÖ°אÖ¶עÖ¶שְׂכÖ¸ , לÖ°גוÖ¹י גÖ¼Ö¸דוÖ¹ל, וÖ·אÖ²בÖ¸רÖ¶כÖ°כÖ¸, וÖ·אÖ²גÖ·דÖ¼Ö°לÖ¸ה שְׁמÖ¶כÖ¸; וÖ¶הÖ°יÖµה, בÖ¼Ö°רÖ¸כÖ¸ה . וÖ·אÖ²בÖ¸רÖ°כÖ¸ה, מÖ°בÖ¸רÖ°כÖ¶יכÖ¸, וÖ¼מÖ°קÖ·לÖ¼Ö¶לÖ°כÖ¸, אÖ¸אÖ¹ר; וÖ°× Ö´בÖ°רÖ°כוÖ¼ בÖ°כÖ¸, כÖ¼Ö¹ל מÖ´שְׁפÖ¼Ö°חÖ¹ת הÖ¸אÖ²דÖ¸מÖ¸ה " , " כי בכתוב הזה יש שבע ברכות, \'ואעשכ לגוי גדול\', אחת, \'ואברככ\', שתיים, \'ואגדלה שמכ\', שלוש , \' והיה ברכה\' ארבע, \'ואברכה מברכיכ\' \'חמש\', \'ומקללכ אאור\' שש, \'ו× ברכו בכ כל משפחות האדמה\', הרי שבע. ואחר ש× תברכ בשבע ברכות הללו, מה כתוב, וילכ אברם כאשר דיבר אליו ה\', שפירושו, שהולכ לירד לעולם הזה כמו ש× צטווה. פירוש, כי אברהם הוא ה× שמה ואחר שה× שמה × תברכה בשבע ברכות ה× "ל, יורדת לעולם הזה להתלבש בגוף " .
כתוב במקום × וסף , "... כאשר ה× שמה יוצאת משם לעולם הזה, היא מתברכת בשבע ברכות, שתוכל להיות אב אל הגוף... וזאת ש× אמר " וÖ·יÖ¼Ö¹אמÖ¶ר ה\' אÖ¶ל-אÖ·בÖ°רÖ¸ם " . שהיא × שמה העליו× ה ה× קראת אברם, שהיא × וטריקון אב רם, להיותה אב לגוף ... כשה× שמה באה לרדת לעולם הזה, משביע אותה הקב"ה שתשמור מצות התורה ושתעשה רצו× ו. ומוסר לה מאה מפתחות של ברכות לכל יום ויום, כדי להשלים מדרגות העליו× ות, שהם חשבון לכ לכ (50+50), כדי שתתקן איתם את הגן (העולם הזה )" .
בהמשכ כתוב , " מיד וילכ אתו לוט. זהו ה× חש ש× תקלל והעולם × תקלל בסבתו. ע"כ מכ× ה הכתוב לה× חש בשם לוט, כי לוט, פירושו קללה בלשון ארמית, והוא ש× תקלל והביא קללה לעולם . והוא מתלווה אל ה× שמה בעולם הזה. שה× חש עומד לפתח להשטות את הגוף, כמ"ש לפתח חטאת רובץ. וע"כ לא תפעול ה× שמה העבודה ש× צטווית עד שיעברו עליה י"ג ש× ים בעולם הזה. כי מי"ב ש× ים ומעלה, ה× שמה מתעוררת לעבוד העבודה ש× צטווית , וז"ש ואברם בן חמש ש× ים ושבעים ש× ה, שבע וחמש הם י"ב. ואז יוצאת ה× שמה מחרן, שהוא הקליפות, ומתעוררת ללכת בעבודת השם " .
"... וה× שמה מתעוררת לעבוד עבודה הקדושה, היא פוקדת את הגוף, ומעוררת בו רצון טוב , להכ× יע את ה× חש הזה. ואז לא יוכל ה× חש לשלוט עליו כמו שהיה מקודם לכן . וכתוב ויקח אברם את שרי אשתו, זה הגוף, שהוא כלפי ה× שמה כערכ ה× קבה כלפי הזכר. ואת לוט בן אחיו, זהו ה× חש... ואת כל רכושם אשר רכשו, אלו הם המעשים הטובים שאדם עושה בעולם הזה בכח התעוררות ה× שמה. ואת ה× פש אשר עשו בחרן ... שסובב על ה× שמה ועל הגוף, שש× יהם מתק× ים את ה× פש. ה× שמה ע"י התעוררותה שמעוררת את הגוף, והגוף ע"י מעשיו הטובים " . וכתוב , " ויעבור עד מקום שכם, אשר שכם הוא מקום משכ× ה של השכי× ה והיי× ו משום שכבר × שבר לגמרי תוקפו של ה× חש, ע"י ה× שמה".

סיכום
התורה היא × צחית. היא לא מדברת על אור כשדים של פעם, היא לא מדברת רק על אברהם של פעם. היא מדברת על היום, על הדור של× ו, פה ברחובות של× ו, שעובדים את הכסף, החפצים, הכבוד, האגואיזם והקרייריזם... זה × קרא עבודת אלילים. זה × קרא שקר וכולם יודעים את זה בפ× ימיות. זה לא אמת שאדם × מדד לפי הכסף שלו או לפי התוצאות בפסיכומטרי ...
מי שמצליח לצאת מה"אור כשדים" הזה, זה רק בסייעתא דשמיא. בכל מדרגה ומדרגה שהאדם עולה זה סייעתא דשמיא, ואסור להיתקע על איזו מדרגה, צריכ להיזהר מהתחושה הטובה שהגעתי למקום וא× י מרגיש טוב. אי× סוף אין לו גבול. זה המסר העיקרי מהפרשה. ללכת, תמיד ללכת. ללמוד ולדעת מה התכלית של קיומ× ו ולא לעצור, ללכת אל עבר התכלית, לעלות בסולם הקדושה .
הכח ללכת בדרכ הזאת מגיע מאברהם אבי× ו ומי שהולכ בדרכ שלו יכול להגיע גם כן אל כל המדרגות שהגיע אליהן אברהם. אברהם אבי× ו פעל ככ עד ש× דבק בבורא ו× היה מקור הברכה לכל העולם כולו - "... וÖ¶הÖ°יÖµה, בÖ¼Ö°רÖ¸כÖ¸ה. וÖ·אÖ²בÖ¸רÖ°כÖ¸ה, מÖ°בÖ¸רÖ°כÖ¶יכÖ¸, וÖ¼מÖ°קÖ·לÖ¼Ö¶לÖ°כÖ¸, אÖ¸אÖ¹ר; וÖ°× Ö´בÖ°רÖ°כוÖ¼ בÖ°כÖ¸, כÖ¼Ö¹ל מÖ´שְׁפÖ¼Ö°חÖ¹ת הÖ¸אÖ²דÖ¸מÖ¸ה " . אברהם טיפס במדרגות האמו× ה עד ש× היה גדול המאמי× ים. בלב× ו צריכה לפעם האמו× ה שכל ה× סיבות, כל המקרים וכל ה× יסיו× ות הם לטובת תיקו× ה של ה× שמה ותיקו× ו של עולם, והכל, הכל לטובה !