שלום, אורח

• כניסה
• הרשם

• פרסם מאמר

קטגוריות

• אומנ ות
• אינ טרנ ט ומחשבים
• אקטואליה
• בית
• בריאות וכושר
• דת ואמונ ה
• חוק ומשפט
• חינ וכ ולימודים
• יחסים ומשפחה
• ילדים
• כללי
• מדע וטכנ ולוגיה
• מוזיקה
• נ דל"ן ובנ יה
• ספורט
• עסקים וכלכלה
• רוחנ יות
• רכב
• שיפור עצמי
• שירותים עסקיים
• תרבות הפנ אי

יבורכ הגומל

פורסם בתאריך 05/25/2009 ע"י מיטל בור בקטגוריה דיאטה והרזיה | צפיות: 1916 | התחבר לדירוג המאמר

יבורכ הגומל
אמרו ל× ו שבמכון אברהמסון גומלים לא רק מ× יקוטין, אלא גם מגלוטן וסוכרים. ספק× ים וחשד× ים שלח× ו לשם ש× יים: אחד מעשן ש× ייה עם משקל עודף. עבר חודש. עברו חודשיים, ומה קיבל× ו? גבר ריח× י ואישה מחוטבת. כן, כן, ממש ככ
אלי טב× קין ורו× י רבי× וביץ
לו הייתי פוגשת פייה עם שלוש משאלות, הייתי × אלצת למצוא דרכ להבטיח בריאות לאהוביי ושלום עולמי לכל השאר במשאלה אחת. שתי ה× ותרות היו מ× וצלות ככ: 1. א× א העלימי מגופי כÖ¾15 ק"ג. 2. א× א הבטיחי שהמשקל המתוקן יישאר איתי ל× צח × צחים.
במהלכ עשרים הש× ים האחרו× ות הורדתי משקל עודף כמה פעמים. עם שומרי משקל, עם חברות ועם עצמי. בכל פעם מחדש, זמן מה לאחר שהמבצע הסתיים בהצלחה, התמכרתי למבצע אחר: אכלי פרוסת לחם וק× חי בגלידה (או בגרסה המוגדלת: אכלי חבילת עוגיות ותיה× י מחפיסת שוקולד).
הייאוש מהידיעה שכל ירידה סופה בעלייה, הקשה עליי להתמסר לדיאטה. בש× ים האחרו× ות תהיתי אם לא עדיף שאלמד לחיות בשלום עם המשקל שלי, במקום להתאמץ לרזות ולכעוס על ככ שאי× י מצליחה.
אחרי אי× ספור × יסיו× ות "מהיום דיאטה" שהסתיימו בקרואסון, הגעתי לשתי מסק× ות: א. דרושה לי דיאטה עם משטר × וקשה, חד משמעי, שלא × ותן לגיטימציה לחריגות. ב. בהיעדר פיה, דרוש לי "קסם" אחר להיתלות בו, שכן בכוחות שלי אי× י מאמי× ה. בעודי מתלבטת בין כדורים, קקטוסים ומחטים, × קרתה בדרכי הזדמ× ות ש× שמעה תפורה למידותיי (הגדולות): טיפול לגמילה מגלוטן וסוכרים. בי× גו.

דיאטה זה לא המקצוע שלהם
בווילה × עימה וממוזגת היטב במושב עין ורד שבשרון, פגשתי את אהוד אבהרמסון, ממציא שיטת אברהמסון לגמילה מהתמכרויות שו× ות ובעל המכון ה× ושא את שמו. בסלון הבית, שהוא גם חדר ההמת× ה וגם המקום בו מתבצע שלב ההסברים, למדתי את הדברים הבאים:
אהוד וצוות המטפלים שלו אי× ם תזו× אים ואי× ם מספקים תוכ× ית דיאטה. מבחי× תם, הטיפול × ועד לסייע לא× שים שמסיבות בריאותיות (צליאק, סוכרת ועוד) × אלצים להפסיק לאכול גלוטן וסוכרים. כל מה שקשור לירידה במשקל – הוא ע× יי× י שלי.
אהוד הסביר מה עומד להתרחש בחדר הטיפולים ולשם מה × תכ× ס× ו כאן: בעזרת טיפול א× רגטי הוא יכבה את הפעילות באותו מקום בגוף שלי שמשדר צורכ תמידי במאפים ובמתוקים. עשר דקות של טיפול חד פעמי – וחיי ישת× ו ל× צח (אגב, לדברי אברהמסון לÖ¾15 אחוז מהמטופלים דרוש טיפול × וסף).
את הרושם הכי חזק השאיר עליי שלב האיומים: אסור באיסור מוחלט, סופי וחד כיוו× י לגעת מעתה והלאה בחומרים אליהם א× י מכורה. "לא ביום ההולדת שלכ", הדגיש אברהמסון, "לא בזמן חופשה בבית מלון, לא בארוחת חג ולא כש'לא × עים מהמארחים'". פשוט לא. אף פעם. ל× צח. "ראית את האיש שיצא מפה לפ× י רגע?" הוא שאל וא× י ה× ה× תי, "הוא שכן שלי. הוא × גמל מעישון כבר לפ× י כמה ש× ים, ולפ× י זמן מה החליט לקחת שכטה, רק אחת, סתם מסקר× ות, לראות איכ ירגיש. עכשיו גמלתי אותו שוב מעישון, כי השכטה הזו החזירה אותו לשלוש קופסאות ביום". לדבריו, מגע בודד עם החומרים האסורים מספיק כדי "להדליק" את אותה תשוקה אסורה במלוא עוצמתה. פחממיסטים א× ו× ימיים, ה× ה א× י באה.
טיפול בעי× יים עצומות
בחדר הטיפולים חיכו שולחן וש× י כיסאות עץ, עציץ עם פכפוכ של מים וגם מתלמדת של אברהמסון, שבהסכמתי ישבה וצפתה בטיפול. לצורכ הטיפול יש להסיר מעל הגוף את כל המתכות (תכשיטים וגם חזייה עם ברזלים), מומלץ לבוא לאחר מקלחת ואפשר ללבוש בגדים רגילים לגמרי. ישבתי על כיסא במרכז החדר. אבהרמסון ה× יח בידיי כמה אב× י קריסטל וביקש שאעצום את העי× יים וא× סה לחשוב על מקום או מצב × עימים במיוחד.
מבוכה גדולה משתלטת עליי. א× י, צי× יק× ית איומה שמעולם לא עברה שום טיפול אלטר× טיבי, מתאפקת לא להתפוצץ מצחוק כשא× י שומעת את אברהמסון × ושם עמוק לפ× י שהוא מתחיל בטיפול.
מאחר שעי× י היו עצומות, א× י יכולה לתאר רק את מה שהרגשתי: אברהמסון × ופף בידיו מש× י צידי גופי, וא× י חשתי מעין משבי רוח. אחר ככ הוא × גע בכמה × קודות לאורכ ידיי ובכמה × קודות בראשי. זהו. זה לקח כעשר דקות, אולי פחות.
אחרי שפקחתי את עי× יי ביקש אברהמסון שלא × משיכ לשוחח, שאשמור על שקט בשעת ה× סיעה הביתה ושאשתדל להימ× ע ממחשבות על עבודה ושאר טרדות יומיומיות. בגלל זה לא הצלחתי לשאול אותו הרבה שאלות שע× יי× ו אותי, כמו למשל "איכ זה עובד באמת".
השאלה הזו מטרידה אותי עד היום. כלומר, אין שאלה שזה עובד, אבל מה בדיוק עובד? אברהמסון מסביר שלגוף לוקח כשלושה שבועות להת× קות מכל הסוכרים והפחמימות שבו, ולאחר תקופה זו אמור להיעלם הצורכ בהם. הטיפול, לפיככ, הוא המשע× ת שמסייעת ל× ו לעבור את התקופה הקשה עד להת× קות הגוף. ואולי מדובר ב"אפקט פלסבו"? אולי א× ח× ו משוכ× עים שקיבל× ו טיפול תומכ ולכן מצליחים להימ× ע מאכילת הדברים להם היי× ו מכורים עד שהגוף מת× קה וממילא ההתמכרות חולפת? אולי האיומים על ה"ביס הבודד שיחזיר אות× ו לאחור" מפחידים מספיק כדי ש× תאמץ במשכ כמה שבועות?
מה שזה לא יהיה: זה עובד
אין לי תשובה לתהיות, וא× י משתדלת להסתפק בשורה התחתו× ה: מה שזה לא יהיה, זה עובד. חודשיים חלפו מאז אותו מפגש, 10 ק"ג ממשקלי התאיידו וא× י חיה בשלום ובקלות עם הרכב המזון החדש שלי.
חשוב להגיד: ההתחלה אי× ה קלה. גם אם הגוף לא משתוקק למתוק או לאפוי, למוח הרגלים משלו. רגע של שעמום מפעיל רפלקס מות× ה: גשי למגירת הלחם. א× י עוצרת, מדמיי× ת פרוסת לחם, ומבי× ה שלא. בדמיון שלי, המרקם של פרוסת הלחם הפכ ספוגי ותפל. האם זה הטיפול? האם ייתכן שגם קודם, אם רק הייתי עוצרת לחשוב הייתי מבחי× ה שבעצם בכלל לא מתחשק לי לחם?
בימים הראשו× ים הייתי היסטרית. פחדתי שאמצא את עצמי מ× ש× שת מהפסטה שא× י מכי× ה לילדים בלי לשים לב. שאקח עוגייה מתוכ הרגל, בלי ממש להיות מודעת. בלילה חלמתי שא× י אוכלת קרואסון.
לאחר יומיים, במהלכ בילוי בגן הציבורי, אמא × חמדה כיבדה את הבת שלי בחטיף עם קרם. הפה שלה התלכלכ. בהרגל אימהי × יקיתי עם האצבע שלי את זוויות הפה שלה, אספתי את הקרם המרוח ו... הכ× יסה את האצבע לפה כדי ל× קות את ה"לכלוכ". עשירית ש× ייה לפ× י שסגרתי את הפה על ערימת הסוכר הב× תי את גודל הטעות ו× יצלתי מצרה גדולה.
שבועות אחרי שהפסקתי לחשוב על לחם בתור אופציה, א× י עדיין מוצאת את עצמי במצבי "כמעט" כאלה, מתקשה להיפרד מהרגלים קט× ים שכלל אי× ם קשורים לאכילה לשמה: לא למצוץ את הקיסם שיצא מהעוגה עם עיסה שעוד לא × אפתה די, לא לטעום את התה שהכ× תי לב× י כדי לוודא שדרגת החום והמתיקות שלו × כו× ות, לא ללקק את הכף שיצאה רק לרגע מקרם השוקולד המתבשל, וחבל לה× יח אותה על השיש המתלכלכ. כן, א× י אופה. וכן, זה קשה. התסכול המתלווה להכ× ת מתכון חדש בלי שיש לי מושג מה טעמה של התוצאה הוא לעתים קשה מ× שוא.
אברהמסון מבטיח שלאחר שלושה שבועות מתחילה ירידה מהירה במשקל. אצלי זה לא קרה. אולי בגלל תזמו× ים חודשיים מהסוג ה× שי, ואולי כי לא מילאתי אחר המלצותיו ולא הגברתי את הפעילות הגופ× ית שא× י עושה. מצד ש× י, אחרי שלושה שבועות התחלתי לשמוע "רזית, × כון?", ומבחי× תי זה היה שווה ערכ.
א× י אוכלת ירקות, פירות, בשר, דגים, גבי× ות וביצים – מרכיבים שמאפשרים מרחב תמרון לגמרי לא רע. במקרה של ספק או התלבטות, × יתן להתייעץ עם א× שי המכון בטלפון (א× י התקשרתי אליהם היישר ממקרר ה× ק× יקים בסופר, כשגיליתי שיש סוכרים בפסטרמה).
לאחר חודש אפשר, בהתאם לה× חיות הטיפול, לחזור לאכול פחמימות כמו אורז מלא, תפוחי אדמה, לחם ללא גלוטן וכד'. מבחי× תי, המרחק בין פרוסת לחם ללא גלוטן לפרוסת חלה עם חמאה קצר מידי. א× י לא סומכת על עצמי. בי× תיים לא חזרתי לאכול פחמימות באשר הן. סביר לה× יח שזה לא בריא, אכ זו ההחלטה שלי, וכל זמן שארגיש שהתפקוד שלי לא × פגע, א× י מתכוו× ת להמשיכ ככ עד שאגיע למשקל היעד שהצבתי לעצמי. כשהמחוג במשקל יצביע על המספר ה× כון, אלכ לפגישה עם דיאט× ית מקצועית כדי לתכ× ן איכ א× י שומרת על ההישג.
החלק ה× ה× ת× י שבי מתקשה להאמין שלעולם לא אוכל יותר גלידה. באמת אפשר לחיות בלי הדברים הטובים והאהובים האלה? א× י עדיין ספק× ית. בי× תיים, המבצע × משכ.
לא רצה, אבל × גמל
א× י לא רוצה להפסיק לעשן. א× י אוהב לעשן. אוהב את הסיגריה, את המגע שלה באצבעות ידיי, את הריח והטעם. עישון הוא ה× אה. א× י גם לא מכור. כשארצה - אפסיק. כבר היו לי הפסקות בעבר, ובכל פעם שרציתי להפסיק הצלחתי. אבל עכשיו א× י לא רוצה. טוב לי , א× י × ה× ה.
את השיחה הזו × יהלתי עם עצמי עשרות פעמים. א× י בטוח שהרבה מאוד מעש× ים מכירים אותה היטב. כבר ש× ים א× י אומר לעצמי שא× י לא מכור, שאם ארצה להפסיק אוכל בקלות. שזה הכול בראש.
בסתר ליבי, כבר הרבה זמן א× י מת להפסיק לעשן. הסביבה כבר לא מאפשרת ל× ו, המעש× ים, לחיות בשלום עם העישון. חוקים חמורביים מקלקלים את הה× אה, הטילו עלי× ו ק× סות, אסרו על עישון בפאבים, במסעדות במשרדים. קלקלו את הכיף. המרדף אחרי המעש× ים הפכ שיטתי ותוקפ× י, לא הרפו מאית× ו. עד שיצא עשן לבן, אמרו החסודים, והוא יוצא ועוד איכ.
יש פחות ופחות מעש× ים. עישון כבר לא × חשב לחלק מהרפרטואר החברתי. גברים כבר לא מתרווחים בצוותא לאחר ארוחה דש× ה אפופי עשן, × שים לא שולחות מבטים מזמי× ים ב× שיפת עשן מרהיבה. הפכ× ו מיעוט מוקצה. מבטים עוי× ים מקיפים אות× ו ו× ות× ים ל× ו להבין שא× ח× ו אחראיים לכל תחלואי העולם. שלא לדבר על ככ שהאישה שאיתי לא הפסיקה להפציר בי להפסיק. הריח מפריע לה. "הידעת שיש 52 חומרים מסרט× ים בכל סיגריה?" היא מקדמת את פ× י בברכה כשא× י מגיע הביתה לעת ערב, ו× אלץ לצאת החוצה (מביתי שלי!) כדי לעשן.
בתוכ תוכי כבר גמלה בי ההחלטה שבקרוב אפסיק לעשן אבל, כמובן, לא עכשיו. עוד לא. זה לא העיתוי המתאים. אין לי כוח להתמודד עם זה. ברור שאפסיק, אבל לא כרגע. כשארצה. תמיד אפשר.
ואיכשהו, בכל זאת, הסכמתי לשמש שפן × יסיו× ות ולמורת רוחי העש× ה צלצלתי וקבעתי פגישה במכון אברמסון.
סיגריה אחרו× ה
ההכ× ות לטיפול לא כללו כמעט כלום. הייתי צריכ לזרוק את הסיגריות ול× קות מאפרות. לא התבקשתי להגיע בצום ואפילו לא התבקשתי להפסיק לעשן. את הדקה האחרו× ה לפ× י הטיפול הקדשתי "לסיגריה האחרו× ה שלי".
תמו× ות מחיי חלפו ביעף בעי× י רוחי. × זכרתי, למשל, שפעם בסי× י, בצבא, × סעתי חמש שעות כדי לק× ות סיגריות לחבר'ה. לאט לאט עיש× תי את הסיגריה האחרו× ה שלי. כל שאיפה × עשתה במחשבה מרובה, עם כל × שיפה סלסלתי את העשן במומחיות ויצרתי טבעות, לבבות, כוכבים, מה שתרצו. זהו. × פרדים. לא אראה אתכם יותר (או שכן?). ה× ה עלתה בעשן האחרו× ה, הבטתי בחיבה בבדל רב המשמעות "בדל הסיגריה האחרו× ה". אולי אשמור אותו למזכרת. ואז הגיע תורי. (כן, יש תור, היו לפ× י ש× י א× שים).
כל העסק לקח רבע שעה, עשרים דקות. שואלים אותי: 'אז מה עשו לכ בטיפול'? כלום. × ת× ו לי להחזיק שתי אב× י קריסטל בידיים, אמרו לי לעצום את העי× יים וזהו. אין לי מושג מה עשו לי. היה שם איזה מטפל שכ× ראה עשה או לא עשה, היה או לא היה. באמת שאין לי מושג. הוא לא × גע בי. מקץ עשרים דקות התבקשתי לפתוח את העי× יים, וזהו. אמרו לי ללכת הביתה. "הביתה?" שאלתי ,"ומה א× י צריכ לעשות? אין שיעורי בית?" שום דבר, לכ הביתה.
כאילו העיפו את העישון מהתודעה
× כ× סתי למכו× ית. לפ× י הטיפול ביקשו שאזרוק את כל הסיגריות וא× קה את המאפרות. אלא שלא זרקתי. הייתה לי חפיסת סיגריות במכו× ית. אבל, כמה מוזר, לא עיש× תי. ולא רק שלא עיש× תי, אפילו לא חשבתי לעשן. כאילו העיפו לי את העישון מהתודעה. כאילו לא עיש× תי מעולם. מה שכן, הייתי עייף במידה שלא תאומן. כל הדרכ הביתה פיהקתי פיהוקים קורעי לסת. בימים הראשו× ים הרגשתי עייפות כרו× ית ושלא כהרגלי, יש× תי שעות על גבי שעות.
רק אחר ככ התברר לי שזו תופעה מוכרת משום שב× יקוטין יש חומרים מעוררים, ולוקח לגוף זמן לאזן את עצמו. היום א× י כבר חודש ימים אחרי הטיפול, עדיין לא מעשן, אפילו לא חושב על זה. שואלים אותי: 'איכ אתה מתמודד'? אבל א× י אפילו לא מתמודד. כמו שאמרתי, כאילו לא עיש× תי מעולם.
יש לי הרגשה שהפעם זה לתמיד, אבל יש מספיק סקפטיים סביבי שאומרים לי שזה רק ע× יין של זמן. "חכה חכה, בוא × יראה אותכ בעוד חצי ש× ה..". יכול להיות. בואו × יראה.

הרזייה  , גמילה מעישון