שלום, אורח
קטגוריות
אלף עטים לבוא / ריקי שחם
לפעמים
כשיש לי זמן
א× י עוצרת לרגע
ומסתכלת על הרגע
וחושבת על כל השמות שהיו לי
מאז ומתמיד.
אבל א× י מרגישה × בוכה כל ככ
ויודעת שיש רק שם אחד
שקורא לי לצאת החוצה
ולפ× י שא× י יוצאת
השם הזה מסיט מעי× י
כל שכבה שהיא לא רלוו× טית אלי
ודואג לי
השם הזה
שכל מה שאי× × ו קשור בשמו
יופר
ולא יחובר.
כי א× י יש לי אלף עטים × ובעים
כולם × וטפים מדיו
חלקם × וטפים מדם
ואתם א× י כותבת
לעיתים
בשם שהוא זר לי
וזר לכל מילותי.
אבל א× י מחליטה
שעם השם שלי
א× י אעשה הכל למען
שלמות ה× פש שלי
ושירת הייסורים שלי תפ× ה
למעמקי הים
ומרום הרקיע
מקום שבו א× י עיקשת בו
מקום שא× י לא פוחדת בו
להציץ לראי המוות
מקום שם א× י מופיעה בשמי.
× פשי מייחלת לחורשת עצי האגוז
וא× י זקוקה רק לדגדוג קטן
כדי שיעיר אותי מהצורכ ברגיעה
ואז עוצמת המילים
תצעד בסכ
לקראת פיסת פרוזה אחת
שהיא א× י
והיא מורשת אבותי
והיא שמי.
המי× וטאור הוא האביר שלי / ריקי שחם
אהבתי ללוו× דרים שבגי× ה
מתחרה כמעט
באהבתי לאהוב לבי.
אסור לי לאהוב אותם כל ככ.
כשהייתי קט× ה
אהבתי עץ אחד שבחצר.
אהבתי אותו כמו את הורי.
כשאבי עקר אותו
כעסתי עליו
ואז הב× תי
שא× י לא מקבלת את העולם
כמו שהוא.
כשגדלתי
הב× תי את זה שוב,
מסיבות אחרות
ולכן ב× יתי לי עולם פרטי.
ב× יתי אותו מכל שדות × פשי
צללתי פ× ימה לקרקעית × שמתי
ודליתי משם אב× י חן היוליים
אתם ב× יתי עולם
שקירותיו עשויים צדפות
ותוכ× יו הם אוצרות תת קרקעיים
שגיליתי לאחר קדוחי העמוקים
כאילו חיפשתי אחר × פט או צמחי מרפא × דירים.
פעם הכרתי קלגסית
שהטיחה באוז× י עלבו× ות מלוכלכים
ו× יסתה לשבור את אם הפ× י× ה של ביתי.
א× י ב× יתי חומה עשויה מאתר
וכל אותו אות קלון של הקלגסית
או כל אמירה מחפירה
לא תחדור את השכבה ההיולית השקופה.
כי הקלגסית תמצא את עצמה
לכודה במבוכ שסביב גי× ת הלוו× דר שלי
הלוו× דר שריחו עוטף את
סביבות עולמי
ומציף × יחוחות של פרפיום × קי
שדוחה את מי המדמ× ה
של כל קלגס שהוא.
איפה זה תל אביב? / ריקי שחם
ת× ו לי הר קטן אחד
על פסגת הפרי× אים
ואב× ה לי בית עץ
ואשקיף אחר ה× שרים.
ת× ו לי גשר אחד
ואחצה אותו בטיולי
מעיר יפה אחת
לעיר יפה אחרת.
ת× ו לי מעבר אחד
ואתהלכ בו
ואחזיק בקר× יו של האייל
ואומר לו כי היום חג ומועד
היום אתקע בשופר.
א× י מביטה אל הכרם
ויודעת את צפו× ות הגפן
ואת סודותיו של הווזר
שזורם לו ממש לידי.
כשאתעייף אשאל: מה × שמע בתל אביב?
אבל עם גלואז בפה
א× י יכולה לחשוב רק על פריס
ועל הפסל של ז'אן דארק בככר
ולהגיד לה:
גם לי יש חזיו× ות
אבל החזיו× ות שלי
הם הרצו× ות שלי
של דברים שאולי יתגשמו.
בסכ הכל הפסקתי להיות פסימית
כי מרק הלחם שאכלתי אתמול בכפר
הזכיר לי מרתפים של אוכל משומר
ששמר× ו ליום הרת גורל.
אבל בכל זאת,
גם עכשיו
ת× ו לי
חור תולעת
ואקפוץ משם למימד
שם יושבות ומחכות לי
ווירג'י× יה,לו וסוליטה
כי הן הגיבורות האמיתיות.
כי על בקבוק של שאטו לאפיט
יש ל× ו ביחד חזיו× ות
ועליות במעלות המדרגות
וא× ח× ו שומעות ברקע
את פעמון הכ× סיה היפה
ליד המקום שאכלתי אתמול
מרק של לחם
ואיש שמן אחד שבישל בשר צייד
הייתה לו × שמה של מלאכ
ואמרתי לו:בו× סואר בו× סואר
והוא עף כמו ה× שר.
עכשיו א× ח× ו אומרות בו× ז'ור
לכל מי שמצטרף למעגל של× ו
וא× י שואלת את וירג'י× יה
איפה זה תל אביב?
התחבר לשליחת תגובה
לא פורסמו עדיין תגובות למאמר זה