ריקי שחם - רק אל תביאו לי צימעס - שלושה שירים חדשים

פורסם בתאריך 07/17/2011 ע"י ריקי שחם בקטגוריה אומנ ות | צפיות: 978 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: ריקי שחם, פילוסופיה, שירה

רק אל תביאו לי צימעס / ריקי שחם

היום האדמה דיברה אלי
דרכ שדות של שיבולים
לאור הדרכ ממקומי
לשוק הדגים.
קרפיו× ים לא מצאתי שם,
כי הם עדיין משייטים להם
באמבטיה
וממתי× ים לקבל מכה על הראש
ולהפוכ לגעפילטע פיש.
א× י אף פעם לא אהבתי את הגזר
ששמו בתבשיל
אבל אהבתי אותם חמים
לאחר הבישול
לפ× י שהם הופכים לקציצה בג'לי.
יש דיסהרמו× יה בכל מקום,
מצד אחד הכל זורם
ומצד ש× י אי אפשר להכ× ס פעמיים
לאותו ה× הר.
וזה יוצר אצלי מצבים של
תהייה
כמו העברית שהיא השפה שלי
אבל תל אביב היא לא העיר שלי.
היו שאמרו שאי אפשר להכ× ס
לאותו × הר אפילו פעם אחת.
א× י לא רוצה להתרוקן
מכל הדילמות האלה
כמו הדילמה של הגזר בדגים.
כמו הפרדוקס של הכ× יסה ל× הר.
א× י רוצה לתפוס את כל ה× יגודים
וגם את השלם באותו הזמן
א× י רוצה לתפוס את הזהה והבלתי זהה
ביחד.
עבורי חוק הזהות הוא חוק ה× יגוד
כי איכ שלא × סתכל על זה
הכל אבסטרקטי בסוף.
כי כ× ראה העוולות הכי גדולות
× עשות כדי ש× דע מהו צדק
והגזר בגעפילטע פיש בא
כדי ש× בין שמסורת היא לא תמיד
בטעם של עוד.
וכ× ראה שמה שבאים ללמד אותי
בחיים האלה
זה לראות לא רק את
התהוותם של העולמות
אלא גם את אובד× ם
ולכן כל שי× וי הוא שי× וי
וכל שי× וי
הוא לא באמת ממשי.
אבל פה אין קרפיו× ים
יש רק דגי קוי
והם יפים
ושוחים בבריכה.
ריקי שחם.

"זבול בבלימה כוכבית" (זלדה) / ריקי שחם

א× י בכלל אי× × ה
א× י לא קיימת
א× י חיה לי בפרדס
אוכלת רימו× ים
מחכה לקציר חיטים.
א× י לא רוצה לדעת מה קורה
א× י לא יודעת מה קרה
א× י מחכה למרכבתו של ח× וכ
ורוצה לטייל עמו במרחבי היקום
וללמוד את הסדרים הקוסמיים.
א× י רוצה × וכחות מלאכית לידי
שיודעת שא× י אי× × ה
שיודעת שא× י לא קיימת
א× י אוסרת על השתתפות זרים בחיי
רוצה להמצא במעון קודש
ולשרת את היכלי הצדק.
רוצה לשתות מיץ פטל בזבול ול× דור × דרים
ולהגיד:
היא לא קיימת יותר.
לכו חפשו אותה
בלהט החרב המתהפכת
לכו תקשיבו לקולות הליטורגיים
ואולי תשמעו את קולה
כי בזמן הזה
היא עבורכם שם × עלם
ואתם עבורה
מיתולוגיה × שכחת.
כי השם ה× עלם שלה
× עלם בשבועתה
וב× דריה
והוא חוצץ
בין עולמה
לבין קיומכם.
ריקי שחם

א-קפלה / ריקי שחם

א× י כותבת לכם ממקום
שהחידות מפלסות אלי מקום
במשכ אלפי ש× ים.
א× י כותבת לכם ממקום
ששם א× י פוסעת יום יום
בתוכ חיי שלי
הולכת בגפי לתוכ חשכת הליל
וטומ× ת את מחשבותי בתוכ
סלעים מקומיים
שחוו כבר חוויה או ש× יים
וידעו עלומים של ידיעה
ועלומים של חופש
ועדיין שומרים סודותי
ויום יום א× י ממהרת לעבור דרכם
לכסות סלע אחד או ש× יים
בג'קט שלי
כאילו היה הסלע המלתחה של חיי
יושבת עליו
וחושבת על כל האידיוטים
שעושים מעשה צחוק ו× בלה
ממחשבה טהורה
ואז
מרגישה את הדם שזורם בעורקי
ותובע ממ× י
לא להיכ× ע
למחשבות ייסורים
ולא לחשוב מחשבות צער
בגלל מוגי לב
ושוב א× י מחליטה לי
להיפרד לצמיתות
מכל המחשבות המחללות
ומכל הגופים המצורעים
ומטפסת לי במעלה ההר
מסמ× ת את הגבולות שלו בעי× יים
מתפללת לגשם
וכשהרעם מגיע
ממששת את גופי
ומחליטה להיות
איפה שרק צריכ באמת
מתוכ כבוד של היות
כי המציאות החדשה
היא קתדרלה של העתיד
ושם א× ח× ו אוחזים
בכ× פי הציפור השחורה
ועפים
אל עבר הגבולות
ששם המ× היג הוא החוואי
שוחט הבשר של ה× זירים
השוכ× ים בקפלה
התת קרקעית
שבה כל המסלולים
מוליכים תמיד
למזבח המרכזי.
ריקי שחם.