הדשא של השכן

פורסם בתאריך 03/26/2010 ע"י אתר מסע פנ ימי בקטגוריה דת ואמונ ה | צפיות: 1745 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: קנ אה, ריקבון, עצם, חיים, רצח, רוע, אנ ושות, מוות, אהבה, חיצונ יות, אופי, דעה, תיקון, תינ וק, קנ את סופרים, תפילה

בפסוק "רקב עצמות ק× אה" (משלי י"ד, ל'), מתוארים שלושה סוגי ריקבון:

ריקבון × פשי – אדם שמק× א מקרין רגשות שליליים, שאופפים אותו ויוצרים אווירה כזו שא× שים מעדיפים להתרחק. רגשות אלו חודרים אליו, וגורמים לו לדעוכ, לאבד את החיוÖ¼ת שבו (לעומת זאת, כשאדם מקרין אהבה, הרגשות חודרים אליו ומעוררים בו רצו× ות טובים שמחיים אותו ומע× יקים לו כוח).

ריקבון פיזי בחיים – יאוש, דיכאון, מחלות קשות, מחלוקות, מריבות, ג× יבות ואף רצח; הק× אה היא בסיס לרוע שקיים בין א× שים.

ריקבון פיזי לאחר המוות – כשאדם × פטר ו× קבר, גופו × רקב ועצמותיו לא, אלא שהק× אה מקלקלת את האדם עד היסוד, ואפילו העצמות שהמוות לא יכול להן - × רקבות.

מסופר על בת שרצתה להעלות את אביה, אשר × פטר ו× קבר בחו"ל לפ× י ש× ים רבות, לארץ ישראל ולקברו שם. התברר שגם לאחר כל הש× ים גופתו לא הרקיבה כהוא זה, והשתוממו כולם כיצד יתכן, אכ לבסוף הבי× ה הבת; הרי אביה מעולם לא קי× א באף אחד. הוא היה אדם פשוט ששמח בחלקו, ולא פזל לצדדים כדי להשוות בי× ו לבין אחרים.

אדם החש ק× אה, למעשה טוען "למה רק לו יש, ולי אין?", וזה × ובע משתי שגיאות: ראשית, אדם בטוח שככל שהוא יקבל יותר, ככ יהיה מאושר יותר - אכ כשאדם מקבל, הוא × כ× ס למסלול שלא × גמר; כל חייו הוא שואף רק לקבל עוד ועוד, ולעולם אי× ו מסופק. ה× תי× ה, לעומת זאת, מע× יקה את האושר והסיפוק הגדולים ביותר. כשאדם × ותן לאחר, הוא משאיר בו חלק ממ× ו, ככ שאוטומטית × וצר בי× יהם קשר. לכן ככ מפתחים אהבה: ככל ש× ות× ים יותר, הקשר מתחזק והיא × וצרת.

ש× ית, אדם מסתובב בעולם מתוכ תחושה שהוא רוצה ויכול להשיג הכל, אולם: כל אחד מאית× ו יקר ערכ עבור ה' יתברכ, וכל × שמה שו× ה בפ× י עצמה. השו× י בא לידי ביטוי בדעות, חיצו× יוÖ¼ת, שילוב תכו× ות האופי של× ו וכו'. לכל אדם יש המסלול הייחודי שלו בעולם, ו"אין אדם × וגע במוכן לחבירו כמלוא × ימה" (יומא לח, ב) – כלומר, אם לש× י יש דבר יקר או מצליח לו, זה לא בא על חשבו× י. כול× ו חלק ממערכת בה לכל אחד × קצב מה שטוב עבורו כדי להגיע לגמר תיקו× ו בעולם הזה.

אודליה מרגלית כותבת במאמרה: "לפ× י מספר ש× ים איבדתי תי× וק. א× י זוכרת שחשבתי לעצמי: עכשיו, במשכ הש× ה הזו שבה יוולדו תי× וקות × וספים שצריכים להיות ב× י גילו, יכאב לי מאוד, כי אשווה את מצבי כאם שידיה ריקות למצבן של האמהות האחרות. ...עברתי סמוכ לאולם שמחות, ובדיוק מולי הגיעה אם עם תי× וק עטוף בשמיכה לב× ה. הם עמדו לערוכ ברית מילה. שוב חשתי את הצביטה המוכרת .הזיכרון היה טרי והכאב חזק. × עצרתי והתבו× × תי באם המוציאה את התי× וק מתוכ העגלה... ואז שאלתי את עצמי: האם א× י באמת רוצה את התי× וק הזה? וע× יתי לעצמי: לא, אלף פעמים לא. א× י רוצה רק את התי× וק שלי. א× י לא רוצה להיות אמא של תי× וק של מישהו אחר. באותו רגע, א× י חושבת שקלטתי גישה חשובה לחיים: מה שיש לי טוב בשבילי ומה ששייכ לאחר טוב בשבילו" (ליחצו כאן לקריאת המאמר המלא).

למרות הכל, יש× ה ק× אה יוצאת דופן. × אמר: "ק× את סופרים תרבה חוכמה", ואמרו חז"ל: חייב אדם לומר 'מתי יגיעו מעשי למעשה אבותיי אברהם, יצחק ויעקב'. כשאדם רואה מעלות רוח× יות בחברו, הוא חש בליבו ק× אה, הוא גם רוצה להיות כמוהו. זוהי ק× אה שמע× יקה לו מרץ להתקדם, ולכן היא חיובית.

אל ל× ו לשכוח שלעולם לא × יתן להצליח בלי תפילה. עלי× ו לבקש מה' שיעזור ל× ו לסגל את הפתרו× ות שתורה מע× יקה, ככ שהק× אה היחידה שתישאר בליב× ו תהיה "ק× את סופרים", ויהי רצון ש× זכה לככ במהרה, אמן.

אודות אתר מסע פנ ימי