היחס לזולת כבסיס לחיים

פורסם בתאריך 03/26/2010 ע"י אתר מסע פנ ימי בקטגוריה דת ואמונ ה | צפיות: 1697 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: זולת, חורבן, גאולה, מקדש, החפץ חיים, מוות, לידה, גלגול נ שמות, אונ את דברים, לשון הרע, נ יבול פה, גילוי עריות, שפיכות דמים, עבודה זרה, גנ יבת דעת

ייסורים וצער, על שום מה?

מסופר על אישה דתייה אחת, שהייתה × שואה כ-8 ש× ים ולא זכתה לילדים.

הייתה לה הרגשה שזה קשור איכשהו למורתה בסמי× ר מכיתה י"ב. באותה תקופה × ת× ה המורה עבודה מסכמת, אכ היא החליטה שלא להכין את העבודה. כעבור זמן מה חלתה המורה במחלה סופ× ית וקצת לפ× י ש× פטרה החזירה לתלמידותיה את העבודות. היא הת× צלה בפ× יה: "סלחי לי, כ× ראה איבדתי את עבודתכ. פשוט אי× י מרגישה טוב לאחרו× ה". היא מעולם לא חשדה בה שלא הכי× ה את העבודה, ולאותה אישה לא היה האומץ לספר.

המורה × פטרה. העבודה מעולם לא הוגשה לה, אכ מבחי× תה - אובדן עבודתה של תלמידתה היה תלוי בה. הרב שלום ארוש שליט"א אמר לאישה שעפ"י ההלכה עליה לקחת עשרה א× שים לקברה של המורה ולבקש מחילה.

ככ עשתה האישה, ולאחר כחודש התבשרה שהיא בהיריון.

ידוע שצריכ להיזהר מאד בע× יין בין אדם לחברו, וזהו רק מקרה אחד מי× י רבים. עד כדי ככ הדברים מגיעים, שאמרה הגמרא: עדיף לאדם לקפוץ לכבשן אש, מאשר להעליב אדם אחר. לא זו בלבד, אלא שדבר אי× ו מכפר על עבירות אלו. לא תע× ית, תח× ון, עת רצון בשמיים, יום החופה או יום המיתה (המכפרים על עבירות) ואפילו לא גיהי× ום!

מהו, אם כן, הפיתרון? שהאדם ימחל בלב שלם, או שה× שמה תתגלגל שוב (ומי יודע באיזה גוף היא תתעטר בפעם הבאה...) ותפרע את החוב.

בין חורבן לגאולה

בית ש× י × חרב על ש× את חי× ם, ו"מיום שחרב בית המקדש, אין שחוק לקדוש ברוכ הוא".

בישעיה כ"ב × אמר: "ויקרא ה' אלוקים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד" - אמר לו הקב"ה לירמיהו: א× י דומה היום לאדם שהיה לו בן יחידי ועשה לו חופה ומת בתוכ חופתו. ..לכ וקרא לאברהם, יצחק, יעקב ומשה מקבריהם, שהם יודעים לבכות.

במסכת יומא ט' ע"ב × אמר "אבל מקדש ש× י שהיו עוסקים בתורה ומצוות וגמילות חסדים, מפ× י מה × חרב? מפ× י שהייתה בו ש× את חי× ם. ללמדכ ששקולה ש× את חי× ם כ× גד שלוש עבירות (עליהן חרב בית ראשון): עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים."

אמרו חז"ל: מי שלא × ב× ה בית המקדש בימיו, כאילו × חרב בימיו.

כלומר, א× ו מעכבים את הגאולה ו'מחריבים' את בית המקדש פעם אחר פעם, מאחר וכל עוד אי× ו × ב× ה, פירוש הדבר שהסיבה להחרבתו עוד× ה קיימת, הלא היא ש× את החי× ם - השקולה כ× גד שלושת העבירות החמורות ביותר!

חיים ומוות, בידכ

אלימות מילולית גרועה מרצח, מאחר וברצח האדם מת פעם אחת, ואילו באלימות מילולית - ישוב ויצוף עלבו× ו פעם אחר פעם (כשיזכר בעלבון, כשיפגוש באדם שהעליבו, כשיפגוש באדם ש× כח בזמן עלבו× ו...).

אין צורכ לאחוז סכין או אקדח, גם בלעדיהם יכול אדם להפוכ לרוצח הגדול ביותר. מילים פוגע× יות (המבטאות זלזול באדם אחר ומבזות אותו), לשון הרע (שעל חומרתו הגדולה, הוא שקול כ× גד העבירות הכי חמורות: שפיכות דמים, גילוי עריות ועבודה זרה), או× את דברים (כסיפור ה× "ל על האישה שלא זכתה לילדים 8 ש× ים), ג× יבת דעת (גם לשאול את המוכר 'כמה זה עולה?' בלי להתכוון לק× ות, זהו מעשה מטעה) ו× יבול פה ("בעוון × יבול פה בחורי ישראל מתים ויתומים ואלמ× ות זועקים ואי× ם × ע× ים") - אי× ם אלא רצח. בידכ לרצוח ובידכ להחיות.

מידה כ× גד מידה

החפץ חיים היה בן למעלה מ-80 בעת פטירתו. הוא קרא לתלמידו וביקשו שיפתח את פיו ויספור את שי× יו, משעשה זאת תלמידו × דהם לגלות 32 שי× יים (בדיוק כמס' שברא ה' באדם) ישרות וצחורות. הכיצד פה של אדם זקן בעת פטירתו × ראה בריא כל ככ? אמר החפץ חיים: "א× י שמרתי על הפה שהקב"ה × תן לי, והקב"ה שמר על הפה שלי".

בעולם מו× הגת "מידה כ× גד מידה". החפץ חיים היה ידוע מאד בשמירת פיו מדיבורי שקר ורכילות, לכן ה' שמר (מידה כ× גד מידה) על פיו בריא כל חייו.

× אמר "במידה שאדם מודד, מודדין לו" – אם אדם × והג לסלוח, לדון לכף זכות, לדבר טוב וכו' - גם בשמיים יסלחו על חטאיו, ידו× ו אותו לכף זכות על אף העבירות שעשה, וידברו עליו טוב אחרי 120 ש× ה בזמן המשפט בבית דין של מעלה.

יותר מידיי דברים תלויים ביחסי× ו לזולת. הבה × יזהר יותר בכבוד האחר, ו× חשוב פעמיים לפ× י כל מעשה. רצוי גם ללמוד הלכות בין אדם לחברו, ויהי רצון שבזכות כל זה × קרב את הגאולה ע"י משיח צדק× ו, אמן.

אודות אתר מסע פנ ימי