עבדי הזמן - להתפכח מהאשליה

פורסם בתאריך 03/26/2010 ע"י אתר מסע פנ ימי בקטגוריה דת ואמונ ה | צפיות: 1581 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: זמן, אשליה, שיעבוד, עבר, הווה, עתיד, יהודה הלוי, שאיפות, פסיכולוגיה, תפילה, בית כנ סת, עולמות, היצר הרע, ריכוז, גאולה, חופש, התחדשות, עבדות, נ יסים, משמעות

אדם צעיר × ושא מבטו לעתיד, אי× ספור תוכ× יות, אי× סוף ציפיות, אין קץ שאיפות. הוא בטוח שהאושר שלו יגיע כשהוא יסיים ללמוד, כשיסיים צבא, כשיתחתן, וכן על זו הדרכ. כעת הוא לא הכי מאושר, הוא לא מסופק, הוא במרדף אחר השאיפות, עסוק בלתכ× ן את העתיד. לעומתו, אדם מבוגר × ושא מבטו לאחור. הוא מתגעגע לזמ× ים שחלפו, חש שזמ× ו אוזל, רוצה להשיב את הש× ים, לחזור לאותם ימי חלומות. הוא פשוט בטוח שאם יחזור לאותם ימים, הוא ירגיש את האושר.

הצעיר והמבוגר הם האדם השלם בשתי תקופות מרכזיות בחייו. מחד, רוצה האדם שהזמן יעבור כדי שיגיע האושר, ומאידכ, הוא מתגעגע לזמן שחלף ובטוח ששם × מצא אושרו. וזו האשליה הגדולה ביותר - שהרי גם אם הצעיר יגיע אל העתיד הוא יחוש כמו המבוגר, שבזבז את זמ× ו בשאיפות, תכ× ו× ים וציפייה לאושר, ולא באמת הצליח לחוש בו. וגם אם המבוגר יגיע אל הימים שחלפו, הוא יחוש את אותה תחושה של מרדף, תכ× ון וציפיות, בדיוק כמו הצעיר.

על ככ אמר ר' יהודה הלוי "עבדי הזמן עבדי עבדים הם". הזמן משעבד אות× ו. הוא סוחף אות× ו ואז משלה אות× ו, מוליכ אות× ו שולל. ובי× תיים, א× ו מפסידים את החיים.

עצרו לרגע כדי להשתיק את המ× ג× ון ההוא שמאיץ בכם להמשיכ הלאה. כי אתם תמיד ממשיכים הלאה, אתם אף פעם לא כאן. אתם תמיד בטוחים ששם, במקום אחר, × מצאת התשובה. וכשאתם מגיעים לאותו 'שÖ¸×ם', אתם מתאכזבים ויוצרים לעצמכם 'שÖ¸×ם' חדש. מבחי× ה פסיכולוגית, אולי אפשר לתלות זאת באותם מבוגרים שבש× ות ילדות× ו היו משיבים בלית ברירה: "כשתגדל, תבין", וא× ו הרי כל ככ רצי× ו להבין. עד היום הרצון הזה להבין, לגדול, להשיג, בוער בתוכ× ו. לכן א× ו תמיד רוצים להיות שם, באותו מקום שהצב× ו לעצמ× ו כמטרה, לכבוש את היעד ולהמשיכ כדי למצות עוד, לא לבזבז אף רגע, לחיות חיים בעלי משמעות.

יש ל× ו הרגשה שאם × גיע למקום מסוים, × חוש באושר. אכ האם זה מה שמתרחש בפועל? אי× ספור מטרות הצב× ו לעצמ× ו, ומאז כבר כבש× ו לפחות את חלקן. האם מאז ועד היום האושר מלווה אות× ו בכל רגע × תון? לצער× ו, לא. הגיע הזמן לעצור. אותו מ× ג× ון שמאיץ ב× ו וגורם ל× ו להפסיד את הרגע, אי× ו בלתי מ× וצח. עלי× ו להחזיר לו: "א× ח× ו לא ממשיכים הלאה! א× ו כעת קוראים את המאמר הזה וא× ו מתכוו× ים לעשות זאת ברוגע. אל תפריע". והוא יפסיק. הוא × עלב × ורא מהר, אתם יודעים?

אדם בעת התפילה בבית הכ× סת × ראה מאד מרוכז, אכ בפועל הוא חושב על כל התוכ× יות להיום, ועל מה שקרה אתמול ובשבוע שעבר, ואל אשתו והילדים, ועל מס הכ× סה וזה רק באופן כללי, כי הבעיה החדשה שצצה היא עוד יותר קשה וגם...

מיליון בעיות.

אם בעצם × חשוב על זה, × בין עד כמה זה מגוחכ. אתה × מצא מול הקב"ה, זה שברא את כל העולמות ו× מצא בכל מקום בכל רגע × תון. אתה × מצא מול הכל יכול. במקום לבקש פתרון, אתה בורח אל הצרות.

חז"ל מלמדים אות× ו שה"בריחה" הזו היא עצת היצר הרע. הוא זה שמתאמץ כל ככ לגרום לאותו אדם לחשוב על הכל, חוץ מעל המילים שהוא מוציא מהפה. וכל ככ למה? כי הוא יודע עד כמה התפילה חשובה לקב"ה! הוא יודע את הכוח שלה, שהרי אין תפילה ששבה ריקם (אלא זה תלוי במידת הכוו× ה ומס' התפילות שהאדם משקיע), ובזכות תפילות התרחשו כל ככ הרבה × יסים גדולים.

לסיום, כשמדובר במ× ג× ון ההוא × יתן לפתור את הבעיה באמצעות ריכוז. סכ הכל עלי× ו לשמור על ריכוז, לחיות את ה"כאן ועכשיו" (תוכ התחשבות בתוצאות מעשי× ו), וככ באמת יהיה כל רגע בחיי× ו בעל משמעות. מה גם שלעת זק× ה לא × חוש בצורכ לחזור לאחור, × דע ש× יצל× ו כל רגע בחיי× ו בצורה הטובה ביותר.

אבל יותר מזה, ממשיכ ר' יהודה הלוי ואומר: "עבד ה' הוא לבדו חופשי". אורה של תורה, המתחדשת תמיד, אי× ו מ× יח לאדם להיסחף. הוא תמיד × מצא עם היד על הדופק ועם הרגליים על הקרקע. תמיד בעשייה, בשי× וי, בהתחדשות. אלו הצופים מהצד לעולם לא יבי× ו מה הם מפסידים; "טעמו וראו כי טוב ה'".

הבה × שא עי× י× ו למרום ו× תפלל אל ה' שיקרב אות× ו אליו, וככ × זכה להתחדש תמיד, ו× קרב את הגאולה במהרה בימי× ו אמן.

אודות אתר מסע פנ ימי