שלום, אורח
קטגוריות
הרמב"ם אומר: כל המצוות ש× ית× ו לו למשה בסי× י, בפירושן × ית× ו, ש× אמר (שמות כד, יב) ואת× ה לכ את לוחות האבן והתורה והמצווה. תורה, זו תורה שבכתב. והמצווה, זו פירושה. וצוו× ו לעשות התורה על פי המצווה, ומצווה זו היא ה× קראת תורה שבעל פה: כל התורה, כתבה משה רבי× ו, קודם שימות, בכתב ידו, ו× תן ספר לכל שבט ושבט, וספר אחד × ת× הו בארון לעד, ש× אמר (דברים לא, כו) לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו וגו`.
והמצווה, שהיא פירוש התורה, לא כתבה, אלא צווה בה לזק× ים, ליהושע ולשאר כל ישראל, ש× א` (דברים י"ג, א) את כל הדבר אשר א× כי מצווה אתכם אותו תשמרו לעשות וגו`, ומפ× י זה × קראת תורה שבעל פה: אף על פי שלא × כתבה תורה שבע``פ, לימדה משה רבי× ו כולה, בבית די× ו, לשבעים זק× ים.
ר' יהודה ה× שיא קיבץ כל השמועות, הדי× ים, הביאורים והפירושים, ששמעו ממשה רבי× ו ולמדו בית דין שבכל דור ודור, בכל התורה כולה, וחיבר מהם ספר המש× ה. וש× × ו לתלמידים ברבים, ו× גלה לכל ישראל, וכתבוהו כולם, ורבצי בכל מקום, כדי שלא תשתכח תורה שבעל פה מישראל.
ר' יהודה ה× שיא קיבל את התורה שבעל פה מרבן שמעון אביו, ורבן שמעון מרבן גמליאל אביו, ורבן גמליאל מרבן שמעון אביו, ורבן שמעון מרבן גמליאל הזקן אביו, ורבן גמליאל הזקן מרבן שמעון אביו, ורבן שמעון מהלל אביו, ושמאי והלל משמעיה ואבטליון, ושמעיה ואבטליון מיהודא ושמעון, ויהודא ושמעון מיהושע בן פרחיה ו× תאי הארבלי, ויהושע ו× תאי מיוסי בן יועזר ויוסף בן יוח× ן, ויוסי בן יועזר ויוסף בן יוח× ן מא× טיג× וס, וא× טיג× וס משמעון הצדיק, ושמעון הצדיק מעזרא, ועזרא מברוכ, וברוכ מירמיהו, וירמיהו מצפ× יה, וצפ× יה מחבקוק, וחבקוק מ× חום, ו× חום מיואל, ויואל ממיכה, ומיכה מישעיה, וישעיה מעמוס, ועמוס מהושע, והושע מזכריה, וזכריה מיהוידע, ויהוידע מאלישע, ואלישע מאליהו, ואליהו מאחיה, ואחיה מדוד, ודוד משמואל, ושמואל מעלי, ועלי מפ× חס, ופ× חס מיהושע, ויהושע ממשה רבי× ו, ומשה רבי× ו מפי הגבורה.
ומדוע לא × כתבה התורה שבעל פה ע"י משה רב× ו כבר אז? השיב ר' משה מקוצי בספרו סמ"ג (ספר מצוות גדול): "מפ× י שראה הקב"ה שעתידים אומות העולם לכתוב עשרים וארבעה ספרים שיש בתורה × ביאים וכתובים ולהפכם לרעה ולמי× ות, לכן מסר סימ× ים למשה בעל פה, ולא הסכימו מן השמים שיהא × כתב עד אחר שעמדו אמו× ות אדום וישמעאל פן יעתיקו אותם הגויים ויהפכו אותן לרעה כמו שעשו בתורה שבכתב, ולעתיד לבוא ישאל הקב"ה מי הם ב× י, ב× י ישראל מביאים ספר תורה, והאומות מביאין ספר תורה, אלו אומרין שהן ב× יו, ואלו אומרים שהן ב× יו, הקב"ה אומר: מי יש לו הסימ× ים שמסר בסי× י בעל פה, ואין יודעים כי אם ישראל, וזהו שכתוב בהושע (ח ב) אכתוב לו רובי תורתי כמו זר × חשבו.."
רואים א× ו שגם ה× וצרים הם שומרי שבת לפי מבטם האישי, וכן המוסלמים וכו', וככ להבדיל המתבוללים הרפורמים והקו× סרבטיבים שומרים שבת ממבטם האישי, וכולם מסתמכים על ספר התורה, אולם כשיבוא הקב"ה בעתיד וישאל מי הם ב× י לתת להם שכר מעשיהם, הוא יבדוק את שמירת התורה רק על פי הכללים של התורה שבעל פה ה× מסר בקבלה אכ ורק ליהודים חפצי קירבת ה` המקיימים את התורה בדיוק כפי שקיימו אותה לפ× י כ-3320 ש× ים.
ובכן, × חיצות פירוש לתורה שבכתב אי× ה מוטלת בספק, מאחר והרבה מקראות בתורה שבכתב אי× ן מבוארות כל צרכן, אם בכלל, ולדוגמא, מצוות ה× חת תפילין × מסר בתורה שבכת בלשון הזה: ``וקשרתם לאות על ידכ והיו לטוטפות בין עי× יכ``, בקריאה שטחית עולים כמה וכמה שאלות, שלולי בא ל× ו פתרו× ם בתורה שבעל פה לא היי× ו מבי× ים כלל איכ עלי× ו לקיים את הכתוב הזה, שהרי לא × תבאר מה לקשור ואיכ לקשור ומתי לקשור ואיפה לקשור ביד.
ויש× ם שחושבים שאולי קם אחד מהחכמים במשכ הדורות והמציא את אחד מפסקי ההלכה בתורה שבעל פה, אומ× ם על ככ משיב החתם סופר: "כל סידורי מצוות, × ראה לי כשיגעון מי שיאמר שבאחד מהדורות קם אחד והמציא לה× יח תפילין ויצא בקרן אחד על מצחו, והטעה העולם לומר זהו טוטפת האמור בקרא - הלא ירגמוהו העם ויאמרו זה לא שמע× ו ולא ראי× ו מאבותי× ו מיום עמד× ו על הר סי× י, ועימ× ו משה רבי× ו עליו השלום, ואחריו יהושע בן × ון, וזק× ים, ו× ביאים, מי ימלא לבו לחדש דבר, וכן בע× יין סוכה וארבעת המי× ים [שלא מפורש בתורה אופן קיום מצוות אלו], וכל מעשה קרב× ות, מי יכול לש× ות הדבר בע× יין ה× הוג בכל יום ויום לפ× י זק× ים ו× ביאים, אם לא ככ ראי× ו בעי× י× ו ממשה רבי× ו עליו השלום ותלמידיו ותלמידי תלמידיו עד היום הזה..".
מעובד מתוכ אתר הידברות.
התחבר לשליחת תגובה
לא פורסמו עדיין תגובות למאמר זה