אבחון שגוי של חולי סרטן - מה עושים ?
הדפס מאמר
אבחון שגוי של חולי סרטן - מה עושים ?
מאת : עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און
ממשרד בר – און, כהן, עורכי - דין
אתה יושב מול הרופא ושומע את בשורת האיוב – "יש לך סרטן". הרופא מתחיל למנות את אפשרויות הטיפול, סיכויים וסיכונים, אבל אתה רק חושב : "אולי זו טעות ? אולי הסיוט הזה יתברר כחלום רע וכאבחון שגוי ?".
ובמצב דברים אחר – אתה יושב מול הרופא אחרי שכבר נאמר לך שהגוש שהוצא מגופך אינו סרטני, ולתדהמתך שומע, כי חלה טעות באבחון, וכי בגופך כן מקנן סרטן, אשר בשלב זה כבר נמצא בדרגה מתקדמת.
ברור שזכותו הבסיסית של כל חולה / מטופל לקבל חוות דעת רפואית נוספת. כולנו בני אדם, ותמיד קיים החשש שהאבחון נעוץ בטעות אנוש. לעתים חוות דעת רפואית נוספת "תהפוך" את התמונה, לטוב ולרע.
המקרים ה"טובים" – הינם המקרים בהם חוות הדעת הנוספת קובעת, כי האבחון כסרטן אינו נכון. בין רגע עובר המטופל – מהגדרת "חולה סרטן" להגדרה הפוכה.
המקרים הרעים הינם כאשר חוות הדעת הנוספת קובעת, כי דווקא מי שאובחן כ"בריא" נושא בגופו את הסרטן.
מקרים בהם מפורסמים אובחנו כחולי סרטן, ואף קיבלו טיפולים אגרסיבים כגון כימותראפיה, ולאחר מכן הסתבר כי מדובר בטעות, וכי אין מדובר בסרטן – העלו למודעות הציבורית את הצורך בקבלת חוות דעת שניה.
בכל הכבוד לקריאה הגורפת לחולים לסמוך על הרופאים שלהם ולהימנע מ"ריצה אחרי קבלת חוות דעת נוספות" – מדובר בזכותו הבסיסית של כל חולה, ולעתים אף בחובתו כלפי עצמו וכלפי יקיריו.
מתי מומלץ במיוחד לקבל חוות דעת נוספת ?
המקרה הבסיסי הוא כאשר החולה מתקשה להשלים עם האבחנה. החולה הוא המכיר את גופו, וחשוב שלא יתעלם מתחושותיו הפנימיות. כך, אם יש בליבו חשש או תחושת צורך להיוועץ עם רופא נוסף ולשמוע את חוות דעתו, והדבר יתרום לשקט הנפשי שלו בכל הנוגע לנכונות האבחון, או אם מתעורר אצלו ספק לעניין הרופא המטפל, מומחיותו או היקף ניסיונו – כדאי ורצוי לפנות לקבלת חוות דעת שניה.
במיוחד כאשר ההמלצה הרפואית הינה לקבלת טיפולים דראסטיים, קשים, מסוכנים או בלתי הפיכים – יש חשיבות לקבלת חוות דעת נוספת לפני שמתחילים ב"מלחמה".
אם כבר הוחל בטיפול רפואי בהתאם לאבחון שבוצע – הרי אם הטיפול הממושך אינו משיג את המטרות המקוות, מומלץ לקבל חוות דעת נוספת.
כמובן, במקרים בהם האבחנה הראשונית אינה ברורה וחד משמעית, או כאשר תוצאות הבדיקות אינן עולות בקנה אחד עם החשד הראשוני, או כאשר יש בנמצא מגוון אפשרויות טיפול מעבר לזה שנבחר על ידי הרופא.
במקרים אחרים - כאשר מדובר בסוג סרטן נדיר, לגביו לא נאסף מידע רפואי רב, או כאשר יש טיפולים מתקדמים / ניסיוניים לטיפול בסוג זה - חוות דעת נוספת עשויה לשפוך אור על האבחון ו/או הטיפול המומלץ.
לאור ההתפתחות הטכנולוגית האדירה בת דורנו, והאפשרות להעביר מידע באמצעות האינטרנט, במקביל להתפתחות מחקרית ורפואית אדירה – הפכה קבלת חוות דעת נוספת וייעוץ רפואי ממומחים בעלי שם – משימה פשוטה יחסית.
עם זאת, יש לזכור, שלא תמיד חוות הדעת הנוספת תסייע. גם בעולם הרפואה יש חילוקי דעות, כאשר רופאים שונים נסמכים על אסכולות רפואיות שונות, והדבר גורר שונות באבחון או בטיפול, לרבות לעניין מחלת הסרטן. במקרים מסויימים בהם הספק לא נפתר באמצעות חוות הדעת השניה, או במקרים בהם השוני בין חוות הדעת הינו קיצוני - יומלץ לפנות לקבלת חוות דעת שלישית.
פניכם לקבלת חוות דעת נוספת ?
על מנת להביא לתוצאות מיטביות, מומלץ לבחור רופא בעל שם מקצועי ואמין ובעל ניסיון בתחום, ושאינו קשור לרופא הראשון.
לאחר בחירת הרופא שיעניק חוות דעת נוספת – חובה להצטייד בכל הבדיקות הרלבנטיות, לרבות המשטחים / פרפרטים (סליידים) של הבדיקות הקודמות (לוחיות זכוכית שעליהן נמצא מדגם), וכן בתיק מסמכים מסודר, וכל המסמכים הרפואיים שנאספו. בנוסף, מומלץ להצטייד ברשימת שאלות שהוכנה מראש :
מהי המחלה ? מה חומרתה ? סיכויים להחלים ממנה ? מהם הטיפולים האפשריים ? סיכויים וסיכונים בכל אחד מהטיפולים האפשריים ? מהו הטיפול המתאים ביותר ? מהן תופעות הלוואי ודרך ההתמודדות איתן ? מה עוד ניתן לעשות מעבר לטיפול ? האם הטיפול דורש הכנה מיוחדת ? האם יש לך הידע והניסיון המתאימים כדי לטפל בכך ?
לאחר מכן, רצוי לקבל את עמדתו לעניין האבחון וההמלצות הרפואיות שניתנו על ידי אחרים.
השאלה הרווחת היא האם כדאי לספר לרופא הראשון על הפניה לקבלת חוות הדעת מרופא נוסף. התשובה הראויה לכך הינה חיובית. שקיפות מלאה עשויה לתרום לדיוק באבחון, שיתוף פעולה לטובת החולה, ושמירה על צלילות היחסים בין הרופא לחולה.
ואולם, במקרים מסויימים עלול הדבר לגרום לכך שהרופא הראשון "יסיר מכתפיו אחריות", פסיכולוגית ומנטלית, תוך הסתמכות על מה שקבע עמיתו, ויראה ב"עין הנוספת" שבחנה את המקרה משום "תעודת ביטוח" לאבחנה שלו עצמו.
מה אם חוות הדעת הרפואית הנוספת מגלה, שהאבחון הקודם שגוי ולמעשה אין סרטן ?
במקרה בו אובחנת כחולה סרטן, ולאחר מכן הסתבר, כי אינך חולה בסרטן. מה עושים ?
אחרי תחושות ההקלה והשמחה – יש לבדוק האם יש מקום לתביעה בגין רשלנות רפואית.
לא כל אבחון שגוי נובע מרשלנות רפואית. לעתים הסימפטומים הקליניים מבלבלים, לעתים אמצעי ההדמיה מובילים לפענוח שגוי, לעתים למרות כל ההקפדה והזהירות – נוצרות טעויות שאינן כרוכות ברשלנות. הרפואה אינה מדע מדוייק, ולא כל טעות היא רשלנות רפואית.
הקביעה שמדובר ברשלנות אינה מוכרעת על יסוד "חוכמה שלאחר מעשה", אלא על יסוד בחינת סטנדרט הטיפול הרפואי הסביר.
ואולם, אם בכל זאת עסקינן ברשלנות באבחון / בטיפול, חוסר תשומת לב, חוסר ניסיון מקצועי, בדיקות לא מעמיקות, התעלמות מתמרורי אזהרה ועוד – יש ותקום עילת תביעה.
אם הטעות באבחון גרמה לפגיעה בלתי הפיכה, או לקבלת טיפול מיותר, או טיפול שגוי (ניתוח, כימותרפיה, הקרנות ועוד), ובעקבות כך לסבל וכאב, נכות (פיזית או נפשית), וכל נזק נוסף – ניתן להגיש תביעה בגין הרשלנות הרפואית.
באחד המקרים בהם טיפל משרדנו, הוכח, כי שד של צעירה נכרת בשל קביעה רשלנית כאילו זוהה גידול ממאיר. לאחר מכן התברר שהשד נכרת לחינם, שכן לא נמצא כל סימן לגידול סרטני והאבחנה הייתה רשלנית ופזיזה. בית המשפט קיבל את עמדת משרדנו, ופסק לטובת הצעירה פיצוי גבוה במיוחד.
במקרה אחר, נאלץ צעיר לעבור טיפול כימותרפי משך מספר חודשים, ורק לאחר מכן התבשר, כי אין הוא חולה כלל. כך, סבל הצעיר לחינם את הטיפול הקשה, את תופעות הלוואי ואת האימה הנלווית לידיעה כי הינו חולה סרטן. התברר, כי אבחונו כחולה סרטן נעשה ללא בחינת יתר האפשרויות וללא בחינה מקצועית של הנתונים. תביעת הצעיר לקבלת פיצויים – תלויה ועומדת בפני בית משפט.
גם במקרה בו האבחון השגוי לא גרר אחריו טיפולים, אלא "רק" עזיבת מקום העבודה ופרידה מבת הזוג – פסק בית המשפט לטובת הגבר שאובחן בטעות פיצוי בגין אומללותו והצורך בטיפולים פסיכולוגיים ממושכים.
ומה אם חוות הדעת הרפואית הנוספת מגלה, שהאבחון הקודם שגוי ולמעשה יש סרטן ?
אבחון מוקדם של מחלת הסרטן הינו קריטי. אבחון מוקדם הינו מציל חיים, מגדיל לאין ערוך את סיכויי ההחלמה, ומונע החמרה מסכנת חיים.
תביעות רבות מוגשות בטענת רשלנות רפואית כאשר רופאים לא איבחנו "בזמן" / נכון את הסרטן, טעו באבחון, ובעקבותיו - בסוג הטיפול.
אם הטעות באבחון גרמה לאי טיפול או אי טיפול נכון, תוך החמצת ההזדמנות לטפל בסרטן כראוי ובמועד, או לסבל וכאב, נכות (פיזית או נפשית) או נזקים נוספים, מכל סוג – וכל זאת בעטיה של הרשלנות הרפואית – ניתן להגיש תביעה לקבלת פיצוי.
מדובר במקרה של חוסר סבירות בהתנהגותו של הרופא ביחס לסטנדרט הסביר הנדרש מרופאים בתחום עיסוקו. אי הסבירות יכול להתבטא בחוסר תשומת לב לבדיקה,
אי הפניה לבדיקות נחוצות או לרופא מומחה, אי אבחון סימפטומים מדאיגים ומעוררי חשד, שגיאה בלתי סבירה בפענוח ממצאי בדיקות, חוסר תשומת לב לתלונותיו של המטופל, אי בחינת אבחנה מבדלת, ועוד ועוד נסיבות בהן התנהג הרופא לא כרופא סביר, ורשלנותו היא שהובילה לאיחור באבחון הסרטן.
באחד המקרים בהם טיפל משרדנו – הייתה זו צעירה, אשר עברה בדיקות לגילוי סרטן צוואר הרחם, ולמרות שהבדיקות הצביעו, חד משמעית, על קיומו של סרטן – חזר ואישר הרופא בפניה ש"הכל בסדר" ו"אין סרטן". בחלוף הזמן, כאשר סוף סוף התגלה הסרטן, היה זה בבחינת "מאוחר מידי" עבור הצעירה. רחמה ושחלותיה נכרתו, אבדו סיכוייה לפרי בטן, היא עברה ניתוחים קשים, הקרנות וטיפולים כימותרפיים, סבלה מנזקי קרינה קשים ושלל בעיות רפואיות נלוות. בית המשפט קיבל את עמדת משרדנו, ופסק לצעירה פיצוי בסך מיליוני ₪.
במקרה אחר, קבעו רופאים, כי גידול שהוצא מרגלו של צעיר – הינו שפיר. שנים לאחר מכן הסתבר, כי מדובר בגידול ממאיר, אותו ניתן היה וצריך היה לאבחן כבר בשלב הראשוני. הצעיר נאלץ לעבור ניתוחים קשים, קיבל מספר סדרות של כימותרפיה ונגרמה לו נכות לצמיתות ונזקים נלווים חמורים. בית המשפט פסק לטובת הצעיר פיצוי של כחצי מיליון ₪.
אז מה עושים ? טיפים לתביעות בגין רשלנות רפואית :
תביעה בגין רשלנות רפואית הינה אחת התביעות הנפוצות ביותר בישראל. כאשר אדם חפץ לתבוע בגין רשלנות רפואית, עליו לוודא תחילה, כי אכן מדובר ב"רשלנות רפואית". לצורך כך, יש ליטול בחשבון הוצאות ייעוץ רפואי ומשפטי מקדים – שתכליתן שקילת סיכויי התביעה והחלטה האם להגישה.
על התובע לאסוף את כל המסמכים הרלבנטיים לתביעתו. את החומר הרפואי ניתן להעתיק בארכיונים של המוסדות בהם טופל הניזוק (תיק קופת חולים, תיק מיון, תיק אשפוז, תיק מרפאות חוץ, מכון רנטגן, מרפאת צה"ל וכן הלאה). הוצאות ההעתקה האמורות הינן סמליות יחסית.
בתביעה בגין רשלנות רפואית, שומה על התובע להגיש חוות דעת רפואית, אשר תבסס את טענותיו שברפואה. יש לשים לב, כי להוצאות בגין קבלת חוות הדעת עצמה מתווספות גם הוצאות בגין טירחתו של המומחה בהתייצבו למתן עדות, בשלב ההוכחות בפני בית המשפט.
פעמים רבות יידרש תובע להיעזר ביותר ממומחה רפואי אחד מטעמו, בהתאם לסוגי הפגיעה והנזק השונים. כך למשל, מומחה אורטופדי ומומחה לבבי. בנוסף, במקרים רבים תידרש חוות דעת של מומחה תעסוקתי ו/או שיקומי, בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של התובע.
ללא חוות דעת רפואית אין אפשרות לנהל או להצליח במרבית התביעות בגין רשלנות רפואית.
מחלת הסרטן גורמת נזקים קשים, לגוף ולנפש כאחד. לתביעות מעין אלה יש פוטנציאל רב להשגת פיצוי גבוה. על מנת למקסם את הסיכוי לזכות בתביעה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עו"ד העוסק בתחום תביעות רשלנות רפואית, ובעל ניסיון נרחב בתחום זה.
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, ממשרד בר-און, כהן, עורכי – דין, אשר מדורג כמשרד מוביל בישראל בעריכת דין, ובכלל כך בתחום הליטיגציה – התדיינות בבית המשפט, דיני משפחה ודיני ביטוח ונזיקין, כולל רשלנות רפואית.
www.Bar-OnCohen.co.il
אודות יוסי קורציק
הדפס מאמר
גרסת הדפסה למאמר:
http://www.publisher.co.il//article/42079/אבחון-שגוי-של-חולי-סרטן-מה-עושים