תאונות בגני שעשועים | Publisher
מאמרים ותוכן איכותי להפצה חופשית ברשת

שלום, אורח

זכור אותי

שחזור סיסמא

קטגוריות


תאונות בגני שעשועים

פורסם בתאריך 11/12/2008 ע"י גיל גולדרייך בקטגוריה חוק ומשפט | צפיות: 1113 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: תאונות בגני שעשועים, חבלות בגני שעשועים, עו"ד תאונות בגני שעשועים, עורך דין תאונות בגני שעשועים, פציעות בגן משחקים, נפילות בגן משחקים

תאונות ופציעות בגני שעשועים, גנים ציבוריים ומגרשי משחקים

הביקור בגני השעשועים ומגרשי המשחקים הינו חוויה מהנה ומאתגרת הן להורים, ובעיקר לילדים. יש לציין, שמדובר לא רק בחוויה ובהנאה. לגני השעשועים, הן הציבוריים והן אלה הנמצאים בתחומי הגן או בית-הספר, יש גם תפקיד חשוב בהתפתחותם המוטורית של ילדים. לדאבוננו במרבית המקרים אין הקפדה מספקת על בטיחותם של גני השעשועים ומגרשי המשחקים. מרבית גני השעשועים בישראל אינם בטיחותיים וקיים בהם חשש של ממש מגרימת פגיעה, פציעה או נזק לילדים המשחקים. נזקי גוף עלולים להיגרם תוך כדי פעילות במתקני שעשועים או עקב עיסוק בפעילות אחרת לצורכי הנאה. בין הדוגמאות למתקנים שעלול להיות בהם סיכון ניתן למנות: מגלשות מים, מגלשות רגילות, בריכות שחיה, מיתקנים ציבוריים לילדים במגרשי משחקים כגון: קרוסלות נדנדות, סולמות חבלים ועוד..
מרבית התאונות בגני המשחקים ובגני השעשועים נגרמים מהמפגעים הבאים:

1. מתקן המשחקים גבוה מדי (מעל 2.5 מ') ומתחתיו במקום מצע רך עם כושר בלימה הולם (כמו חול או חצץ דק), שישמש לריכוך הנפילות יש מצע דק מדי או אפילו אדמה קשה או בטון.
2. הסולמות חלקים ואין מעקים נוחים להחזיק בעלייה עליהם.
3. אין מעקות בטיחות תקינים ובטיחותיים במרבית חלקי מתקני המשחקים.
4. החלקים שעשויים מעץ משירים שבבים ובולטים מהם מסמרים רבים.
5. המגלשות מסתיימות כמטר מעל האדמה וצריך לתפוס את הפעוטות עוד לפני שינחתו עם הראש / ישבן על האדמה הקשה.
6. יסודות המתקן אינם מחוזקים כראוי בתוך הקרקע ועל כן המתקן אינו יציב ועלול לגרום למעידות.
7. אין שילוט מתאים שאמור להגדיר את גילאי הילדים שמותר להם להשתמש במתקן המשחקים.
8. הנדנדות מנדנדות את המסגרת ויש סכנה שהפעוט ייפול תוך כדי הנדנוד.
9. השרשראות של הנדנדות ושאר המתקנים חלודות ובלויות ועלולות להיקרע תוך כדי פעילות.
10. במקומות הנגישים קיימות פינות חדות או מחוספסות או שקיימות בליטות חדות שעלולות לפצוע את הילדים.
11. מוטות ויתדות הבולטים מהקרקע.
12. מוטות ו/או שלבים שמצויים במתקן קרוב מדי אחד לשני (פחות מ10 ס"מ) ושראשו ו/או צווארו של ילד עלול להיתפס בין שני שלבים ולגרום לסכנת חנק ו/או שבירת המפרקת ואפילו למוות.

את מי ניתן לתבוע ?

ילד שנפגע במגרש משחקים או בגן שעשועים יכול להגיש באמצעות הוריו תביעת נזיקין נגד הגורם האחראי לפעילות שהינו בד"כ המחזיק במיתקן ולעיתים גם הבעלים של המתקן. כאשר מדובר במיתקן שעשועים ציבורי סביר להניח שמדובר בתביעה כנגד הרשות המקומית שבשטחה נמצא המיתקן.

בדרך כלל במסגרת התביעות הללו ניתן להעלות שני סוגים עיקריים של טענות:

א. טענות המתייחסות לאי תקינותו של מתקן השעשועים וליקויים שונים במתקן שכתוצאה מהם נגרמה הפציעה של הקטין.
ב. טענות שנוגעות לנוהלי בטיחות רשלניים שהיו במהלך הפעילות במתקן. לדוגמא: אם מדובר במגלשת מים חייב להיות בראש המגלשה מזניק, שאמור לוודא שגולש אחד לא יגלוש בסמיכות לגולש השני וזאת כדי שהם לא יתנגשו אחד בשני ויפצעו.

במאמר זה אנו נתמקד בטענות רשלנות מהסוג הראשון שצוין לעיל.
למרות שבישראל יש תקן מחייב של מכון התקנים שמספרו 1498, רובם המכריע של גני השעשועים ומגרשי המשחקים הציבוריים בישראל אינם עומדים בתקן הבטיחות המחייב של מכון התקנים. על פי התקן הרשות המקומית חייבת לבדוק ולפקח לפחות פעם בחודש ובאופן סדיר את תקינותם של מגרשי המשחקים. לדאבוננו הרב מרבית הרשויות המקומיות מתרשלות במילוי חובותיהן. הפיקוח שהן מקיימות אינו בהתאם לתקן ולעיתים חלק גדול מגני השעשועים אינם בפיקוח כלל. בהתנהגותם זו מסכנות העיריות את הילדים בפציעות שעלולות להסתיים גם בנכויות קשות ואפילו במוות.

יש לציין שגם על ההורים מוטלת אחריות לפקח על ילדיהם. על פי הפסיקה מחובתם של הורים לבדוק, שהמקומות שאליהם הם מרשים לילדיהם הקטינים ללכת הינם בטוחים . חובה זו משתנה על-פי נסיבות המקרה לרבות גיל הילד, תנאי השטח, אופי הסיכון ובהוצאה הנדרשת ע"מ למנוע את הסיכון. לדוגמא: כשמדובר בפעוט בן שנתיים אין ספק, שהחובה שחלה על ההורים היא מוגברת, ואם התרחשה תאונה אין ספק שהאשם התורם של ההורים לקרות התאונה יהיה גבוה יחסית. לעומת זאת, כשמדובר בילד בן 10 אחריות ההורים פוחתת, ואז האשם התורם שלהם יהיה מינימאלי. למרות האמור לעיל, חשוב לציין שהאשם התורם של הקטין עולה ככל שעולה הגיל. לדוגמא כשמדובר בנער בן 15 אמנם להורים אין אשם תורם אך לנער עצמו יש אשם תורם.

ברצוני לציין מקרה מהפסיקה שבו נפצעה ילדה בת 8, בגן משחקים עירוני הנמצא בתחום שיפוטה ואחריותה של עיריית עכו. תוך כדי ריצה בגן חדר לתוך עינה השמאלית של הילדה ענף קוצני זקוף ובולט של שיח אשר גבל בחצר גן המשחקים. במקרה זה נגרמה לילדה נכות קשה בעין שהתבטאה בין השאר, בקרע בקרנית, צניחה של הרשתית ופגיעה בעדשת העין. בית-המשפט קבע במקרה זה "אשם תורם" של ההורים בשיעור של 50% היות ולטענת בית המשפט, ההורים הרשו לילדה לשחק בגן משחקים שאינו מתאים לגילה.

סכומי הכסף שפוסקים בתי המשפט:
סכומי הכסף שנפסקים על ידי בתי המשפט יכולים להגיע לסכומים בני 6 ואפילו 7 ספרות. הסכומים תלויים במס' פרמטרים לרבות דרגת הנכות הצמיתה, דרגת הנכות התפקודית, מינו של הנפגע, ומידת האשם התורם שניתן ליחס לילד הפצוע ו/או להוריו. לדוגמא: ילדה בת 5.5 נפצעה בעין בתאונה במגרש משחקים כתוצאה מברזל שהזדקר בגן השעשועים. הילדה איבדה את ראייתה באותה עין. בזמן התאונה השגיחה על הילדה אחותה שהיתה בעצמה רק בת 10. עובדה זו הטילה אשם תורם נכבד על הורי הילדה שנפצעה. בית המשפט קבע כי למרות שנכותה הרפואית היא בשיעור של 30%, קבע כי נכותה התפקודית הינה בשיעור של 40%. במקרה זה חייב בית-המשפט את הרשות המקומית לפצות את התובעת בסך של מעל למיליון ₪ (וזאת לאחר קיזוז חלקם של ההורים עקב האשם התורם).

לסיכום, חשוב לציין שרשלנות מתקיני ומתחזקי המתקנים ורשלנותן של הרשויות המקומיות אינה פוטרת את ההורים מחובתם להשגיח כראוי על ילדיהם.
התיישנות התביעה
בעיקרון, תביעות כנגד המזיק מתיישנות לאחר 7 שנים. רק תביעה בבית המשפט עוצרת את מרוץ ההתיישנות. חשוב לדעת כי פנייה בכתב לחברת ביטוח אינה נחשבת לתביעה שעוצרת את מרוץ ההתיישנות, זו בעצם רק פנייה שאין לה משמעות משפטית מיוחדת. אם מתנהל משא ומתן עם חברת הביטוח ללא שהוגשה תביעה בבית המשפט חברת הביטוח תפסיק את המשא ומתן באופן אוטומטי לאחר שעוברות 7 שנים ממועד התאונה ותטען לטענת התיישנות.
יחד עם זאת חשוב לציין שבפציעות במגרשי משחקים וגני שעשועים בדרך כלל הנפגעים הם קטינים, ולכן בנושא ההתיישנות יש להם הקלה מסוימת שכן תקופת ההתיישנות מתחילה להיספר החל מיום הולדתו ה-18 של הקטין. במילים אחרות, קטין שנפצע בתאונה יכול לתבוע את המזיק עד גיל 25. בכל מקרה, לא מומלץ לחכות עם הגשת התביעה. ככל שחולפות השנים הקושי לבסס את התביעה הולך וגבר ונפגע שמגיע לעורך דין בגין 24 עלול לקבל סירוב לייצוג וזאת, מכיוון שאיסוף הראיות לאחר כל כך הרבה שנים לפעמים הוא בלתי אפשרי.
גורמים נוספים שניתן לתבוע בגין אותה תאונה:
תביעה על פוליסת ביטוח תאונות אישיות תלמידים - ראה מאמר נפרד בנושא
תביעה על פי פוליסה אחרת – ראה מאמר נפרד בנושא
תביעה על נפילה במקומות ציבוריים – ראה מאמר נפרד בנושא

אודות גיל גולדרייך

גיל גולדרייך

התחבר לשליחת תגובה

לא פורסמו עדיין תגובות למאמר זה

RSS | הנחיות כתיבה | שאלות נפוצות | מאמרים מובילים | מאמרים אחרונים | הכותבים המובילים | צור קשר