הסולטן התורכי תוקף את ישראל ומקבל גיבוי מהסרט פוקסטרוט | Publisher
מאמרים ותוכן איכותי להפצה חופשית ברשת

שלום, אורח

זכור אותי

שחזור סיסמא

קטגוריות


הסולטן התורכי תוקף את ישראל ומקבל גיבוי מהסרט פוקסטרוט

פורסם בתאריך 05/22/2018 ע"י אברהם פכטר בקטגוריה אקטואליה | צפיות: 246 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: פכטר, השמצת חיילי צה"ל, ארדואן, האיחוד האירופי, הסרט פוקסטרוט, מירי רגב, סרט "ג'נין ג'נין", ועדת זכויות האזרח

ארדואן משתולל – הרצון שלו לייצג את האיסלם הקיצוני שמוביל את המזרח התיכון החדש – מעביר אותו על דעתו.
הועדה לזכויות האזרח – הצבועה והמזויפת של האו"ם, שוב כשלה מוסרית, אך מנסה לתפוס מקום טוב בתקיפת ישראל ומקימה ועדת חקירה לחקר אירועי עזה – בנוסח ועדת גולדסטון.
אסור לישראל לשתף פעולה – עם הועדה פרט לגינויים וחרמות של הועדה ועל האו"ם שממנה יצאה הועדה.
הסרט פוקסטרוט – למי שכן קרא את צ'כוב, יש בו שני קטעים מיותרים ופרובלמטיים – המעמידים את חיילי צה"ל באור שלילי, כיורים ומטייחים, עם נגיעה קלה ורמזים מיותרים על השואה ועל קלגסות צבאית.
הסולטן התורכי – משתולל
הסולטן התורכי - ארדואן משתולל. שאיפתו להיות מגן האיסלם, שומר המקומות הקדושים לאיסלם בירושלים ומגן העם הפלסטיני, מעבירים אותו על דעתו. על הממשלה, לא להתרגש ממנו ולהעמידו במקומו הראוי, באמצעים דיפלומטיים, הפעלת קשרים ולהסביר לו בשפה פשוטה וברורה כי האיום שלו לפנות לבית הדין הבינלאומי בהג, עומד גם לזכות ישראל. ניתן ורצוי להגיש נגדו תלונה על רצח בלתי מרוסן של הכורדים, פלישה לאזורים שלהם בגבול סוריה ובתוך שטחי תורכיה, וזאת בהמשך לדריסה גסה של זכויות האזרח בארצו בעקבות ניסיון ההפיכה הכושל. ולא לשכוח ברקע את רצח העם הארמני, ומי שרוצה להתעדכן ממליץ על הספר "40 יום של מוסאדג" להבנת האירוע המצער. וזה האיש שמטיף לנו מוסר ואלה מדינות צבועות חסרות בושה שתומכות בו, ואלה מדינות גם מהאיחוד האירופי שהרימו יד בעד גינוי ישראל והקמת וועדת חקירה בוועדה של זכויות האזרח באו"ם. ולא תתפלאו בוודאי שתראו גם יהודים לא כשרים שיתמכו בוועדה בחרם ובפלסטינים המסכנים ששולחים נשים וילדים לקו הראשון כדי שפעילי ומחבלי החמאס יוכלו להסתתר מאחוריהם בתקווה שהילדים ישכבו על הגדר עבורם וככל שיהיו יותר נפגעים, כך הניה ישמח יותר.
הסרט פוקסטרוט – השמצת חיילי צה"ל מיותרת.
הסרט פוקסטרוט עם שני קטעים מיותרים. ראיתי את הסרט וכפי שציינתי יש בו שני קטעים מיותרים, שאין להם שום קשר למטפורות אלא כדי להבאיש את ריחו, מעמדו, ומעשיו של צה"ל כלפי הפלסטינים. כדי למנוע אי הבנות הסרט פרט לשתי הסצנות, הוא טוב משחק דרמטי ומשכנע שהנגיעה הפוליטית המוטעית הופכת אותו לאנטי-ישראלי. בנקודה זאת צדקה מירי רגב, למרות שלא קראה אז את צ'כוב אבל בהמשך אף שיחקה בקטע לא רע בהבימה בהצגה שלוש אחיות, וקבלה דיווח מדויק על הקטעים הפרובלמטיים. כאשר הסרט מציג בקטע הראשון מחסום באי שם שרק גמל בודד ומסכן עובר שם, מגיע מכונית באמצע הלילה ובו זוג פלסטינאים מבוגר שלפי הלבוש נראים ממעמד ביניים ומעלה, ושלושה חיילים צעירים מצווים עליהם לצאת מהמכונית ולעמוד בגשם שוטף רק כדי להשפיל אותם. זה משדר לעולם התנהגות ברוטלית, התעללות באוכלוסיה אזרחית תמימה ומעמדה את חיילי צה"ל במחסומים כקלגסים מתעללים. אז אמנם, יש מחסומים, יש לפעמים חריגות, יש אי נעימויות אבל יש גם מחבלים ואפילו נשים שניצלו את הגישה ההומניטרית לבצע פיגועים ולגרום לנפגעים. והיתה האישה הצעירה שהתחפשה כהריונית וכשנתנו לה להתקרב הפכה לשהידית מתפוצצת וחיילת נהרגה ואחרים נפצעו, ועוד תקריות מסוג זה במחסומים. ומכאן הרגישות יתר במחסומים. אבל הקטע היותר קשה, היותר בעייתי, היותר מעצבן, היותר מעוות את המציאות הוא הקטע הבא בסרט. מכונית עם 4 צעירים שני בנים ושתי בנות מגיעה למחסום לקראת חצות הליל. הצעירים לא מתלהבים מהחיילים אבל לא מעוררים פרובוקציה, ואפילו הבחורה ליד הנהג מחליפה מבטים וחיוכים עם החייל גיבור הסרט. דלת המכונית נפתחת ונזרקת ממנה פחית קולה אחד מחילי המחסום צועק בטעות ובתום לב רימון והחיל ליד המקלע מרסס את המכונית באש אוטומטית והורג את כל ארבעת הצעירים. החיילים מדווחים למפקדה על התקרית ואז מגיע מפקד בכיר עם בולדוזר חופר בור ענק בשטח וקוברים את המכונית עם הצעירים עמוק באדמה. המפקד אוסף את חיילי המחסום ומודיע להם חגיגית שלא היתה שום תקרית, לא הגיע מכונית לא היו יריות בקיצור לא היה כלום.
רבותי אתם הבנתם את זה, חיילי צה"ל הורגים בטעות ארבע צעירים מטייחים את המקרה וגרוע מכך מעלימים בכלל את המקרה ואוסרים על אנשי המחסום לדבר על זה. עכשיו רואים זאת בעולם כולל שונאי ישראל המובהקים וטוענים שחיליי צה"ל רוצחים, מטייחים ומתעללים בפלסטינאיים המסכנים. והראיה - סרט ישראלי שמתאר את המציאות. אתם מבינים את ההשלכות התדמיתיות והפוליטיות. רבותי, אני קראתי את צ'כוב, את דוסטויבסקי, את טולסטוי ואת פושקין. אני מבין היטב מה זה מטפורה, אין בקטעים שבסרט שום רמז למטפורה אלא רמז ברור לתיאור כאילו מציאות של מדיניות אכזרית של צבא הכיבוש.
ועכשיו לגילוי נאות: שרתתי בצבא משך 22 שנה, הייתי פרקליט צבאי, שופט צבאי, יועץ משפטי ביו"ש ובעזה, טיפלתי בעשרות תיקים של תקריות ואירועים עם האוכלוסיה האזרחית. מעולם אבל מעולם לא נתקלתי במקרה כזה שבו הצבא הורג קובר ומטייח אירוע, כאילו לא קרה ועוד מחייב חיילים לשתוק.
מסקנת הסרט פוקסטרוט, בשל שני קטעים מיותרים המציגים את חיילינו באור שלילי ביותר, ראוי לכל גנאי וביקורת דוגמת הסרט "ג'נין ג'נין", שהציג את הצבא באור שלילי בכוונת הכותב. אי לכך מי שרוצה לברר אם אני צודק מוזמן לראות את הסרט תוך דגש על שני הקטעים שציינתי.

אודות אברהם פכטר

אברהם פכטר

התחבר לשליחת תגובה

לא פורסמו עדיין תגובות למאמר זה

RSS | הנחיות כתיבה | שאלות נפוצות | מאמרים מובילים | מאמרים אחרונים | הכותבים המובילים | צור קשר