הסדרה – סאלח כאן זה ארץ ישראל | Publisher
מאמרים ותוכן איכותי להפצה חופשית ברשת

שלום, אורח

זכור אותי

שחזור סיסמא

קטגוריות


הסדרה – סאלח כאן זה ארץ ישראל

פורסם בתאריך 03/04/2018 ע"י אברהם פכטר בקטגוריה אקטואליה | צפיות: 130 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: פכטר, המדיניות כלפי עולים, עליה לארץ ישראל, קיפוח עדתי, ילדי תימן, מפא"י, אוניה עצמאות, תנועת הקיבוצים

1. הסדרה חושפת שהיתה ומוכיחה שאכן היה קיפוח עדתי של העולים מצפון אפריקה.
2. יש אלמנטים בסדרה – שתואמים את מה שקרה עם ילדי תימן החטופים.
3. המדיניות כלפי העולים – כפי שהתבטאה ממוחם הקודח של מנהיגי מפא"י ההיסטורית.
4. אבל היו גם: סאלח נוסח אשכנז ואנחנו הינו חלק מהסרט הזה.
5. הנה קיצור תולדות עלייתי לארץ ישראל ארץ אבותינו.
6. במקום חיזוק או חיבוק - קיבלנו מכת פליט בפרצוף כדי לטהר, כדי לחטא אותנו מחטאי הגלות ולבנות דור ישראלי חדש ולא גלותי.
מקלחת של פליט – בקבלת פנים חגיגית
הסדרה סאלח כאן זה ארץ ישראל, מוכיחה שאכן היה קיפוח של העולים מצפון אפריקה אבל גם האשכנזים לא נמלטו מכך. כשרואים וקוראים על התקופה, יש בה הרבה אלמנטים זהים לפרשת ילדי תימן, שהיא פרשה נוראית בפני עצמה ממוחה הקודח של מפא"י ההיסטורית. ובכן כדי קצת לאזן וקצת למתן וקצת לנחם הנה קיצור תולדות עליתי לארץ ישראל: עליתי ארצה באונייה "עצמאות" ב-אוגוסט 1949 הישר למחנה מעבר שער עליה בחיפה. קבלת הפנים היתה חגיגית ביותר, דבר ראשון קיבלנו מקלחת של פליט, כדי לחטא אותנו מהגלות מהעבר וממקום עליתנו לארץ הקודש. העובדה שעלינו ממחנות העקורים בברלין דרך איטליה ומה שהיינו זקוקים זה חיזוק או חיבוק ומה שקיבלנו זה פליט בפרצוף. ההורים שלי רצו לנסוע לאמריקה אבל אני כחניך השומר הצעיר במחנה העקורים בברלין איימתי לנסוע לישראל והם נכנעו בלית ברירה, וזאת היתה קבלת הפנים. אחרי שהייה קצרה הועברנו למעברת בית ליד, שהיה מחנה אוהלים ענקי ובו אוסף של כל העדות. משם אחרי שהות ארוכה למעברת שער עליה (היום התעשייה האווירית) ליד נתב"ג. זה היה מחנה צבאי בריטי, בנוי מפחונים שבקיץ להטו מחום ובחורף מקור במיוחד כשהיה גשם, הקולות היו ממש תועבה לאוזניים. ההורים בשלב זה קצת ריחמו עלי ונשלחתי לקיבוץ כפר מנחם של השומר הצעיר. הייתי שנתיים בקיבוץ זה ועלי לציין שהיחס, הטיפול, הלימודים, העבודה, המדריכים היו טובים, תוך ניסיון שהצליח לטעת בנו את הארצי ישראליות בלימודים, בטיולים, בהרצאות ובצורת החיים החדשה.
יחד עם זאת רק אחרי שנים כשבגרתי קראתי על הקיבוצים על האידאולוגיה, ההישגים, ההתיישבות ומטרותיה, רק אז הבנתי את מה שלא ראיתי בזמן אמת, כי השומר הצעיר על כל ניסיונו ותרומתו לעליה, קליטת הנערים ומהילתם בהוויה הישראלית, פחדו מהעולים ולא אפשרו את ערבובם וקשריהם עם ילדי הקיבוץ. משך שנתיים של שהותי בקיבוץ כפר מנחם לא נפגשנו, לא הכרנו, לא התאספנו, לא טיילנו עם ילדי הקיבוץ, וזאת לידיעתכם תנועת השומר הצעיר. לא חשוב שמהקבוצה שלי נשארו חלק בקיבוץ והפכו לחברים מן המניין ולא בטוח שהם הבינו את המהלך או המהפך שעברו. אחרי שהורי עברו מהמעברה לישוב יהוד שהיה מאוכלס בעיקר ביוצאי תורכיה ובשלב מאוחר יותר ביוצאי תימן, החזירו אותי הביתה. למדתי בתיכון ברנר בפתח-תקווה, משם התגייסתי לגבעתי שריון, קורס קציני חי"ר, קורס קציני שריון, מדריך בקורס קציני שריון, יועץ משפטי של עזה וצפון סיני ושל פאיד מעבר לתעלה. אחרי מלחמת יום כיפור שופט צבאי, עו"ד פרטי, פרקליט בכיר בפרקליטות, שופט בגופים משמעתיים שונים, סניגור פלילי ומומחה למשפט צבאי פלילי וציבורי . היום פרשן משפטי ובעל טור קבוע באתר אינטרנט. אלה תולדות סאלח האשכנזי בארץ ישראל.

אודות אברהם פכטר

אברהם פכטר

התחבר לשליחת תגובה

לא פורסמו עדיין תגובות למאמר זה

RSS | הנחיות כתיבה | שאלות נפוצות | מאמרים מובילים | מאמרים אחרונים | הכותבים המובילים | צור קשר