מרחב מוגן | Publisher
מאמרים ותוכן איכותי להפצה חופשית ברשת

שלום, אורח

זכור אותי

שחזור סיסמא

קטגוריות


מרחב מוגן

פורסם בתאריך 02/08/2018 ע"י אמיר מזור בקטגוריה נדל"ן ובניה | צפיות: 206 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: מרחב מוגן, קונסטרוקציה, קונסטרוקטור, בניית ממ"ד, תכנון קונסטרוקציה, רוויט, ייעוץ הנדסי

מרחב מוגן



כולנו רוצים להרגיש בטיחות מלאה במקום שבו אנחנו מתגוררים, שאמור להיות ה"מבצר" שלנו. בפועל, ברור לנו שיכול להיות פער גדול מאד בין הרצוי לבין המצוי. יש בישראל מבנים רבים שאינם עומדים בדרגות הבטיחות הראויות, חלקם הגדול מבנים ישנים (שנבנו לפני שנות ה-80 של המאה ה-20) שיש סבירות לא קטנה שהם יקרסו במקרה של רעידת אדמה חזקה, חלילה. אם מוסיפים לכך סיכונים שמאפיינים גם כך כמעט כל אזור בישראל, דוגמת איום הטילים בעתות מלחמה, ברור מדוע חייבים לחשוב על פתרון מיגון בהקדם האפשרי.



הפתרון הזה הוא המרחב המוגן, אשר על פי ההגדרה הבסיסית הוא מעין מקלט הנבנה במעטפת מבנה מסוים במטרה לשמש את המתגוררים או את השוהים בו בעת הצורך (ובעיקר במקרה חירום). יש כיום סוגים שונים של מרחבים מוגנים, כשנקודת ההתחלה בדרך להקמתם צריכה להיות דומה: פנייה לחברה העוסקת בתחום הרחב של בנייה בכלל ושל תכנון קונסטרוקציות בפרט.



הצורות הנפוצות של מרחבים מוגנים



לאחר שמבינים את מטרת העל של מרחב מוגן, צריך להיכנס לעובי הקורה ולראות אילו סוגים קיימים כיום של מרחבים מוגנים. הסוג הראשון, שהפך לסטנדרט של בנייה במבנים חדשים, הוא מרחב מוגן דירתי (ממ"ד). זהו חדר בדירה אשר תוכנן מראש במטרה לעמוד בכל תרחיש חירום, שהשטח שלו צריך להיות לפחות תשעה מטרים רבועים. גם במבנים ישנים יותר רואים כיום הקמה של מרחבים מוגנים דירתיים, בדרך כלל במסגרת פרויקט שיפוץ מקיף יותר של תמ"א 38.



הסוג השני הוא מרחב מוגן קומתי (ממ"ק), אשר כפי שניתן להסיק משמו נועד לשמש דיירים של קומה אחת בבניין מגורים או בעיקר במבנים משרדיים או תעשייתיים, שבהם ממ"ק נפוץ יותר. את התמונה משלים מרחב המוגן המוסדי (ממ"מ), שאותו יש להתקין על פי חוק במבנים ציבוריים.



האחריות מוטלת על בעל הנכס



צורת ההתגוננות המסורתית שעדיין קיימת בהרבה מאד ערים בישראל היא מקלטים ציבוריים. ההקמה של מתקנים אלה ותחזוקתם הם באחריות מדינת ישראל, או לחלופין באחריות הרשות המקומית בתחומיה נמצא המבנה. במקרה של מרחבים מוגנים הנמצאים בתוך מבנים, האחריות אינה של הגורם המוניציפלי או השלטוני, אלא של האדם הפרטי: מי שמחזיק בבעלות על הנכס או לחלופין היזם שמקים אותו מלכתחילה (כיום, כאמור, נדרשת על פי חוק הקמת מרחב מוגן, כשלרוב הפתרון שנבחר הוא הקמת מרחב מוגן דירתי).



הקמה של מרחב מוגן, בכל אחת מהצורות שלו, כרוכה בהליך טכני ובירוקרטי שיש לבצע מול הרשות המקומית ומול גופים נוספים. בחלק מהמקרים יש לגייס הסכמה של דיירי המבנה: כך במקרה שבו מעוניינים להקים מרחב מוגן דירתי בדירת מגורים בבניין משותף, יש להשיג הסכמה של לפחות 60% מהדיירים באותו מבנה. ההנחה בכך היא שהקמת המבנה עלולה לפגוע בזכויות של הדיירים האחרים, או לכל הפחות לגרום להם לאי נעימות.



האתגר: למצוא חברה מבצעת מקצועית



אין צל של ספק שעקב החשיבות המכרעת של המרחב המוגן ועקב התפקיד המרכזי שהוא מקבל בערך הביטוחי שלו, אסור להתפשר ביחס אליו. את תכנון המרחב המוגן ואת הקמתו יש לקחת על עצמו גורם מוסמך הבקיא בתחום במידה הרבה ביותר וגם מחזיק בכל האישורים הנדרשים. דיירי מבנים בישראל אינם מקפידים על כך, מה שעלול להותיר אותם עם מרחב מוגן שאינו עומד בתקנים הנדרשים ושעלול ליצור סכנת חיים בעת הצורך. בלי קשר לעובדה שההקמה שלו מצריכה עלויות כספיות גבוהות, שיורדות במצב הזה לטמיון.



כדי להבטיח השלמה יעילה ובטוחה של המשימה, יש ליצור קשר עם חברות מנוסות בתחום הבנייה, התשתיות והקונסטרוקציה. יש לבחון את הניסיון ואת היקף הפעילות של החברות הללו, לבדוק אילו פרויקטים אנשיה ביצעו בעבר ולתאם מולם את כל שלבי התהליך. יש לוודא שהחברה מחזיקה באישורים הנדרשים לפעילות בתחום, שאנשיה מגיעים מנגזרות שונות של התחום (מהנדסי בניין הם החשובים ביותר) ושמצוי בידיהם הציוד הטכני וההנדסי להשלמת המשימה.


אודות אמיר מזור

אמיר מזור

התחבר לשליחת תגובה

לא פורסמו עדיין תגובות למאמר זה

RSS | הנחיות כתיבה | שאלות נפוצות | מאמרים מובילים | מאמרים אחרונים | הכותבים המובילים | צור קשר