שלום, אורח
קטגוריות
הפעם נתאר סיפור מקרה שנתקלנו בו במסגרת עבודתנו:
למשפחה שרכשה דירה מקבלן, נקבע מועד לקבלת המפתח לדירה.
כבר כשהגיעו לדירה, ראו ליקויי בניה רבים ומגוונים – חלקם אסטטיים, כדוגמת מרצפת סדוקה, וחלקם מהותיים, כדוגמת מרצפות שבורות, מעקה מרפסת סדוק, ואף רטיבויות שונות הנובעות מהצנרת. (המפתח נמסר בשלהי עונת הקיץ, כך שהיה ברור שמדובר ברטיבות שאינה כתוצאה ממי גשמים, למרות זו יכולה להופיע בהמשך).
בעוד בני הזוג מציינים במעמד מסירת המפתח את הליקויים שהם רואים, ומן הסתם היו ליקויים נוספים, שבעין שאינה מקצועית לא יכלו לאתר, ביקשו לתקנם בהקדם. התשובה שקיבלו מהקבלן הייתה: רק בסוף השנה הראשונה אנו עורכים "מקצה תיקונים", ואז יתוקנו כלל הליקויים.
בני הזוג לא קיבלו זאת ובהתייעצות עמנו,חברת פיקוח בניה, ובפניה נוספת לקבלן, שבה סייענו, הסכים הקבלן לתקן את הליקויים עוד בטרם מסתיימת שנת הבדק, השנה הראשונה.
כדי לייעל את הטיפול בפניה, ערכנו עבור הלקוחות חוות דעת הנדסית, ובה הופיעו ותועדו ליקויי הבנייה הרבים, שחלקם כלל לא הופיע בפניה הראשונה של בני הזוג לקבלן.
עם דוח חוות דעת הנדסית ביד, חתום, מתוארך ומתועד, בו מופיעים הליקויים בפירוט רב, בתוספת תמונות ותיעוד, ובתוספת דוח ממוחשב הממפה את הרטיבויות בבית, נגשו בני הזוג לקבלן, וקיבלו "מקצה תיקונים" מוקדם ומשופר.
דוח חוות דעת הנדסית לבית משפט, קביל בבית המשפט, ומשמש לפתרון ולגישור בין מחלוקות. במקרה זה, השימוש בו היה מחוץ לכותלי בית משפט, וליקויי הבניה טופלו לשביעות רצונם של הלקוחות, אך במקרים רבים אחרים, השימוש בדוח הוא כמסמך מקצועי חיצוני מחייב, ומכיוון שהוא מכיל מעבר להמלצות התיקונים גם הערכת עלויות, משמש הדוח כאמצעי יעיל ומקובל לפתרון המחלוקות. מעבר לזה, השקט הנפשי שהוא מקנה, לכך שלא "התפספסו" ליקויים, חשוב ביותר.
אודות מיכל דגן
התחבר לשליחת תגובה
לא פורסמו עדיין תגובות למאמר זה