להיות תובע - פלילי

פורסם בתאריך 10/27/2016 ע"י אברהם פכטר בקטגוריה אקטואליה | צפיות: 938 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: פכטר, תובע פלילי, כמות עורכי דין, חוק לשכת עורכי דין, הצדק יצא לאור, עדי מפתח, כתב אישום, שופטים צודקים, ערכאת ערעור, עקרונות ניהול משפט, עדויות של נאשמים, מרשן משפטי

1. מבוא
2. כללי
3. לקרוא תיק – לסגור או להגיש כתב אישום
4. התלבטות וראיון עדים
5. כתב אישום
6. הופעה במשפט
7. הרשעה או זיכוי
8. ניהול משפט, שיטות ועקרונות
9. עדות אישית
10. סיכום – לא סופי
"מביש יותר לעוות דין מאשר לסבול דין". (אפלטון)
"אלמלא היו אנשים רעים, לא היו עורכי דין טובים". (צ'ארלס דיקנס)
1. מבוא
סטודנט/ית למשפטים שמסיים את הלימודים באוניברסיטה או במכללה, לא תמיד יודע או מודע לקו המשפטי שיבחר לעתידו. כמובן שיש נטייה טבעית או למשפט פלילי, או חברות, עסקי, מיסים או נדל"ן. כמו כן שמקום התמחות, יש לו משקל רב בקביעת העתיד המשפטי או הכיוון בו הסטודנט/ית רוצים להתפתח.
הצפת המקצוע שנובע מכמות המכללות הרבות שהוקמו על רקע עסקי בעיקר או הרצון לתת למקום מעמד מכובד יותר, גרמו לכך שהשוק מוצף במשפטנים, עורכי דין, מעבר לצורך ובעיקר מעבר ליכולת לספוג.
באופן יחסי לאוכלוסיה בישראל כמות עורכי הדין פר-אדם היא הגבוהה ביותר בישראל, יותר ממדינות כמו ארה"ב, יפן, ומדינות אירופה.
התוצאה הסופית: השוק מוצף ב"טכנאי משפט", לא בעורכי דין, בעלי השכלה רחבה וידע כללי תרבותי, כמו יסודות הפסיכולוגיה, כלכלה, ספרות ומדעים כלליים.
ההשכלה הכללית – אינה רק לצרכים אישיים, אלא היא כלי עבודה חשוב בנושאים בהם נתקל עו"ד הן כתובע והן כסנגור, בעבודה המשפטית היומיומית ומאפשר שירות מקצועי טוב יותר לקליינט.
2. כללי
חוק לשכת עורכי דין – סע' 54
צריך להיות ברור מלכתחילה ורצוי להבין זאת, בית משפט לא עושה צדק, בית משפט עושה משפט, ותפקידם של עורכי הדין על פי החוק, הדין וכללי האתיקה – לעזור לבית משפט לעשות משפט.
פירוש הדבר: בית משפט פוסק ונותן פסק דין בסוגיות המובאות בפניו, על פי חומר הראויות שמונח לפניו, העובדות, הראיות המסמכים שמובאים ומוכחים לפניו, והתוצאה היא בהתאם. לא הכוונה ולא ההרגשה או הציפיות של הצדדים המתדיינים קובעות, אלא מה שהובא ומונח בפני השופט.
לכן ההצהרות: הצדק ייצא או יצא לאור, נעשה צדק או במקרים רבים, לא נעשה צדק, הן קלישאות והצהרות שבאות מתוך כוונה טובה, אך לא מבוססת דיין על המציאות המשפטית.
בית משפט מנסה לעשות צדק משפטי, מנסה לחתור לאמת, אבל מה שמכתיב את התוצאה אלה הן: העובדות, העדים, החקירות במשפט - ראשית וחקירה נגדית, ברוב המקרים אחד הצדדים במשפט יוצא לא מרוצה, ולפעמים אפילו מאוכזב, בטענה שמערכת המשפט אכזבה אותו, ולא היא.
3. לקרוא תיק – לסגור או להגיש כתב אישום
הפרקליטות מרכזת בתוכה כוח רב ועמדה שולטת בכך, שהיא יכולה להחליט על הגשת כתב אישום, כנגד אדם, חברה, תאגיד, ובכך לקבוע גורלות של משפחות, עסקים ועתידו ובעיקר שמו של האדם בביתו ובחברה.
מכאן שהזהירות בהגשת כתב אישום – היא נקודת מוצא חיונית ומרכזית שבא צריך להחליט התובע בהתייעצות כמובן עם הממונים עליו בפרקליטות, לרבות פרקליטת או פרקליט המחוז, שבידם יותר ידע, יותר סמכות ויותר ניסיון משפטי.
4. אם אתה מתלבט – תראיין תחילה עדי מפתח
חשוב ביותר, במקרים בהם התיק יכול להיות מוכרע בין הרשעה לזיכוי, בעדותו של עד מפתח אחד או יותר, בתיקים של עבירות מין, תקיפה מינית, עבירות מין במשפחה או בתיקים אחרים בהם יש עדי מדינה, שהם מסוכנים לשני הצדדים, בהיותם מעורבים בעבירות, אינטרסנטיים, מניפולטיביים ועדותם בכל מקרה דורשת עדות מסייעת חיצונית.
אותו עקרון חל גם על תיקים בהם מדובר, בצורך בעדים מקצועיים בתחום הרפואה, הכלכלה, הבנקאות, בטחון, שב"כ ותפעול נשק.
שוכנעת שיש בידך ראיות טובות שמספיקות להרשעה בוודאות גבוהה או סבירה, תכין כתב אישום. שוכנעת חלקית – תכין כתב אישום בעבירות שאותן תוכל להוכיח ולשכנע את בית המשפט.
לא שוכנעת, אתה מתלבט, בספק – תמליץ לממונים עליך לסגור את התיק.
5. הפרקליטות סוגרת עשרות ומאות תיקים בשנה מבלי שהדבר בא לידי ביטוי בתקשורת, ולמעשה מספר כתבי האישום המוגשים הוא באחוז קטן ביותר לעומת התיקים שנסגרים. וזאת מאחר והניסיון בפרקליטות, הוא באיכות גבוהה ובהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, ובביקורת פרקליטות המחוז, נזהרים לא להגיש כתבי אישום, שאין בהם סיכוי וודאי או סביר גבוה להרשעה.
6. הוגש כתב אישום – התובע צריך לעשות כמיטב יכולתו המקצועית, בצורה אובייקטיבית והגונה, להופיע במשפט ולהניח את היסודות בפני בית המשפט לתביעה שהוא מבקש להוכיח ולשכנע את בית המשפט ,להרשיע את הנאשם.
גם שופטים טועים, אך גם ברוב המקרים צודקים, לא פעם קורא, שבית המשפט לא מקבל או לא מתרשם מהגרסה או התיזה העובדתית שהתובע מציג לפניו, והוא מזכה את הנאשם.
7. זיכוי אינו פגיעה בתובע או במאמציו, בתנאי שעשה עבודתו המקצועית נכונה, פשוט הראיה של בית המשפט על העובדות והמסקנות המתבקשות, הוא שונה ולפעמים אפילו צודקת.
זיכויים טובים למערכת, תמיד טענתי שזיכויים מחזקים את המערכת, ומראים לציבור שלא כל כתבי האישום, אוטומטית מתקבלים כלשונם, בבית המשפט.
ערכאת ערעור
גם הסנגוריה וגם התביעה, יכולים כמובן לערער על זיכוי או הרשעה, ולכך למעשה נועדה ערכאת הערעור, לתקן, להשלים או להפוך במקרים חריגים, את פסק הדין של הערכאה הנמוכה. זה טוב, זה בריא למערכת, זה בריא לשלטון החוק.
8. ניהול משפט – עקרונות ושיטות
הוגש כתב אישום – החלק החיוני והחשוב במשפט הוא היכולת הנבונה והנכונה של ניהול המשפט.
העקרונות המנחים תובע טוב, בעל ניסיון ומיומן – הוא הצגת העובדות לפי סדר ושיטה שהוכנה מראש כדי לבסס את הגרסה שאתה מבקש להציג ולשכנע את בית המשפט, שהיא היא הנכונה והיחידה בנסיבות המקרה.
כמובן שאתה צריך לקחת בחשבון שסנגוריה תציג גרסה אחרת משלה וגם תנסה לערער את גרסתך, על ידי עדים וראיות משלה ובעיקר על-ידי חקירה נגדית לוחצת של העדים המרכזיים.
הצלחת לעמוד במשימה – הבאת בצורה סדורה את גרסתך, עדיך תמכו בה בעקרון, לא חובה בכל נקודה, יש לך סיכוי להצליח בתיק. אם עדיך כשלו, יש חורים בגרסה, כנראה שתפסיד בכבוד.
חשוב לדעת – סדר העדים על תוכן עדותך, יכולים להכריע את המשפט, לכן בחירתם והעלתם להעיד היא בעלת משקל חיוני.
חשוב גם לזכור – סיכומי המשפט, להערכתו לא פחות חשובים מהפתיחה וניהולה, שהרי אז נותנת לך הזדמנות פז, להצביע על הפאזל השלם ואיך כל העובדות והראיות הפורנזיות העובדתיות, המסקנות, מתיישרות וממלאות את החורים שנוצרו במהלך המשפט בלוח הפאזל.
סיכוי טוב, קצר, ענייני, יכול לפעמים להכריע את דעת השופטים במיוחד אם הם מתלבטים.
סיכום – לא סופי
המאמר והאמור בו, הם רק קווים כלליים לפי תפישתי והערכתי את עבודת התביעה, לאור ניסיון בתחום הפלילי משך 45 שנה, וכתובע פעיל ומעשי משך שנים רבות.
על כל סעיף במאמר – ניתן לכתוב ספר מעשי ואכן יש ספרים רבים בנושאים המתאימים. יחד עם זאת, נראה לי שהקווים הכלליים שבמאמר יכולים לתת תמונה ולו רק חלקית על מעשיו ולבטיו של התובע, במהלך עבודתו היומיומית.
וכדאי גם להדגיש, יש מעט תובעים שלא עומדים בסטנדרטים שפרטתי, הם מיעוט חריג, ומקומם לא בפרקליטות.
9. עדות אישית – גילוי נאות.
עלי לציין, כי מתוך ניסיון משפטי מעשי של 45 שנות משפט פלילי, צבאי, וציבורי, ראיתי, שמעתי, קראתי, הופעתי, הגשתי מאות כתבי אישום והופעתי במרביתן, בעיקר במשפטי פשע חמור בפני בית המשפט המחוזי או בערעור בעליון.
לא פעם הפסדתי משפטים, לא פעם גרסתי והסברתי לא התקבלו, אך מעולם לא נפגעתי מזיכוי מלא או חלקי, כל עוד האמנתי שעשיתי עבודתי נאמנה, אובייקטיבית ובהתאם לכללי המשפט.
ואכן – משך שנים רבות הופעתי בפני השופטים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ומעולם לא טענו נגדי לא השופטים, לא הסנגורים ולא הנאשמים שהייתי לא אובייקטיבי, מעשי, הגון במסגרת התפקיד שביצעתי כתובע.
במהלך השנים הופעתי מול צמרת הסנגורים הפליליים, במשפטי הצווארון הכחול/שחור, בעיקר והם יכולים להעיד שלא היו להם חיים קלים במהלך המשפט, וברוב המשפטים הם לא יצאו שמחים ומרוצים מהתוצאות. אבל תמיד ברוח טובה ובהערכה מקצועית.
עדויות של נאשמים
לא פעם במהלך השנים, קיבלתי תיקים ובהם הקלטות סתר של עבריינים, לפני משפט או במהלו והקלטות סתר חוקיות, בהן הם מתכוונים לחקירה נגדית או למסירת גרסאות ומזהירים אחד את השני לומר: תזהרו מהתובע פכטר, שלא יפיל אותכם, אל תתחכמו ואל תנסו לעבוד עליו.
ומנגד גם שמעתי מפי נאשמים כבדים ביותר ומסוכנים למדי, שפכטר הוא הסנגור היחידי מבין התובעים.
אמירות כאלה וחוות דעת כאלה מהצד השני, הן חשובות ומצביעות על כך שעשיתי עבודתי, נאמנה, מקצועית והגונה ועל כך גאוותי המקצועית.
במהלך עבודתי – היו לי 25 מתמחים כולם עברו בהצלחה את הבחינות, כולם השתלבו יפה במקצוע ויש ביניהם שהגיעו להישגים מקצועיים יפים והתברגו לצמרת הסנגורים והתובעים של המערכת, וגם על כך אני גאה שהרי אין אדם מתקנא בבנו ובתלמידו.
ולסיום ברצוני לציין – במהלך השנים הרבות במקצוע הייתי מכל הצדדים של המתרס הפלילי. הייתי סנגור צבאי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, תובע בכיר בפרקליטות מרכז, סנגור פרטי, מתרגל באוניברסיטה ויו"ר בתי דין משמעתיים של הלשכה, איגוד העיתונאים, משטרה, צוות והתאחדות כדורגל. כך שכל מה שכתבתי במאמר, בא מתוך ידע אישי, ידע מעשי, מה שראיתי ומה שעשיתי.
וכשפרשתי לגמלאות – אני ממשיך לעקוב אחרי הנעשה בתחום המשפט, בעל טור קבוע באתר המחלקה הראשונה ובאתרים נוספים ופרשן משפטי בתחום המשפט הפלילי, צבאי והציבורי.
היום אני לא עוסק במשפט, לא עושה משפט, אלא כותב ומפרשן את המשפט וזה נראה לי לא פחות חשוב, ענייני וחיוני.