מדוע אני רווקה? איך לא מצאתי בן זוג? | Publisher
מאמרים ותוכן איכותי להפצה חופשית ברשת

שלום, אורח

זכור אותי

שחזור סיסמא

קטגוריות


מדוע אני רווקה? איך לא מצאתי בן זוג?

פורסם בתאריך 03/15/2008 ע"י דנית כהן בקטגוריה זוגיות | צפיות: 2640 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: זוגיות, אהבה, שידוך, חבר, גבר, הזדמנות, נישואין

בגילי 27, אם את לא נשואה, או שאין חבר רציני, כל הדודות והדודים (ההורים כבר מיואשים) מרימים גבה ומרכלים עליך בקול חרישי "מה יש לה, אף אחד לא טוב לה, אולי היא לסבית, למה היא מחכה" וכל זה מגיע עם סיפורי אימה על השעון הביולוגי ועל יתרונות הזוגיות וכהנה וכהנה חפירות הישר בראשי.

טוב, לסבית אני לא (זה לא נחשב) ועל השעון הביולוגי שמעתי מזמן. יש לי תואר ראשון, מה לעשות- לא מפגרת.
הבעייה היא גדולה, למרות שאני עושה את עצמי שלא אכפת לי, זה לא כך, ואכפת לי מאוד. איזו בחורה לא תרצה יחס אוהב וחם, גבר שיחבק אותה וישקיע בה, וילדים, הדבר הקסום ביותר בעולם.
הגברים סביבי הם חבורה של קופים מגודלים. לא שיש לי דרישות מופרזות. אני לא מצפה לאיזה מליונר עם שארם איטלקי (כזה כבר היה לי..) או לגבר שיסחוף אותי בסערה למערכת יחסים רבת רגושים. לא ולא, אני ריאלית, כל מה שאני רוצה זה בחור נורמאלי שיתן לי יחס הגון ויהיה בן אדם.
התברר שזה לא דבר כל כך פשוט, ובטח שאין אלפי בחורים איתם את יכולה לצאת וכל שעלייך לעשות זה לבחור בהינף שרביט את המתאים.
בחנתי היטב את חבורת הגברים במקום העבודה שלי. כמובן רק את הרווקים. נכון שהשתעשעתי קצת במחשבה על הנשואים, אבל לא כל כך מתאים לי, בלשון המעטה, להיות זו שמחכה לאהובה שאו-טו-טו יפרד מאישתו המעצבנת. לדבר עין זה את צריכה להיות מפגרת מושלמת...
אם כן, החבורה שסביבי לא משהו. הורדתי קצת את סף היופי הנדרש ועדיין לא מצאתי מועמד מקומי. לא מתאים לי גם לריב עם בן זוג העובד איתי באותו המקום, ולסמוך עליו שלא יספר לחבריו בעבודה מה עשיתי איתו ומה לא עשיתי אותו.
החברות שלי יצאו לעזרתי, כל הנשואות גרדו כל מיני ידידים ביזאריים של הבעל, כל מיני חברים אותם לא פגשו 77 שנים ומציאות אחרות. לא שאני באה בטענות, בעצמי אני לא מוצאת משהו נורמאלי, והן באמת לא חייבות לי שום דבר. יצאתי עם 5 מהחברה שהכירו לי, אבל אחד היה קמצן כרוני, השני דלפון שחיפש מישהי שתממן אותו, השלישי היה סתם בחור משמים עם מוח של ציפור, הרביעי- לא זוכרת מה קרה איתו והחמישי היה דווקא בסדר. יצאנו חצי שנה עד שהוא התחיל להיות מגעיל ולא סימפטי. לך תבין ראש של בחורים.
שוב חזרה אל מעגל המחפשות. זה לא דבר נעים במיוחד. כולם חושבים שאם את לבד את מוכנה לצאת עם כל אחד ולהתפשר על הרמה, אבל אני לא רואה את עצמי מקיימת זוגיות נורמאלית עם איזה דפ"ר, או כל אחד עם תכונות דוחות. הגברים מרשים לעצמם הרבה דברים, להם קל יותר בצורה משמעותית למצוא בת זוג, והם לא זקוקים לשום דבר כדי להכנס לאווירה של יחסי מין. מספיק שיש להם הזדמנות. רומנטיקה, אהבה, מה להם ולקשקוש הזה..

ניסיתי דרך האינטרנט, אתרי ההיכרויות באמת יפים ומרשימים, אבל שום דבר אמיתי לא יצא מזה. בהתחלה התלהבתי, הנה קיבלתי עוד פנייה, ועוד אחת, ועוד 200, אבל בפועל מרוב התעסקות בכל אלו לא יצא שום דבר.
לא שהתיאשתי, בסה"כ אני בחורה שנראית לא רע, יש לי תואר ועבודה טובה, יש לי דירה משלי בשיתוף עם בנק טפחות..אפילו רכב יש לי. אני מתענינת בהמון דברים, יש לי תחביבים, חברות, משפחה תומכת וכל זה. אני אפילו לא איזו שמרנית או משהו בכיוון. אני רואה כל כך הרבה בחורות שהן ממש על הפנים ונמצאות במערכת זוגית עם בחורים חמודים, זה לא ברור לי. הבחורים האלו צריכים בדיקת ראייה דחוף.
חסר לי פשוט רק דבר אחד: ההזדמנות המתאימה, המפגש הנכון, הגבר המתאים.

תאחלו לי בהצלחה!
 

אודות דנית כהן

דנית כהן

RSS | הנחיות כתיבה | שאלות נפוצות | מאמרים מובילים | מאמרים אחרונים | הכותבים המובילים | צור קשר