שלום, אורח
- כניסה
- הרשם
קטגוריות
- אומנות
- אינטרנט ומחשבים
- אקטואליה
- בית
- בריאות וכושר
- דת ואמונה
- חוק ומשפט
- חינוך ולימודים
- יחסים ומשפחה
- ילדים
- כללי
- מדע וטכנולוגיה
- מוזיקה
- נדל"ן ובניה
- ספורט
- עסקים וכלכלה
- רוחניות
- רכב
- שיפור עצמי
- שירותים עסקיים
- תרבות הפנאי
NLP, סודות ה NLP, טכניקות NLP, שימוש במילה לא, מילות שלילה, קורס NLP, סדנת NLP, לשתול מחשבות, איך למ
פורסם בתאריך
Warning: date() [function.date]: It is not safe to rely on the system's timezone settings. You are *required* to use the date.timezone setting or the date_default_timezone_set() function. In case you used any of those methods and you are still getting this warning, you most likely misspelled the timezone identifier. We selected 'America/New_York' for 'EDT/-4.0/DST' instead in /home/publihse/public_html/article.php on line 204
07/17/2016 ע"י Eip Good בקטגוריה רוחניות | צפיות: 583 | התחבר לדירוג המאמר
ראינו וידאו של מומחה "לשקר כלשהו" שמסביר על הNLP וכו'. ועכשיו אנחנו ננתח את כל הוידאו שלו ואת הכשלים הלוגיים, ואת האמונות ואת המניפולציות שהוא עושה על עצמו.
למרות שזה בעיקר הוא לא על אחרים כי הוא בעיקר עושה על עצמו את המניפולציה. ועכשיו נתחיל מההתחלה. אוקי, אז מה שבגדול התוכן אמר, זה כזה דבר, קודם נתחיל במהות התוכן שלו. מהות התוכן שלו הינה כזה דבר, המילה "אל" ו"לא" לא באמת עובדות, אלא אם כן אתה משתמש בהם בצורה מאוד מתוחכמת, מושכלת, בסדר.
והוא הביא דוגמא, לדוגמא נגיד, "אל תסתכלו לי על האצבע", אתה רואה את האצבע, כולם? אתם רואים שזה לא עובד מולו? אל תסתכלו לו על האצבע. נכון שאתם מסתכלים? אז המילה "לא" לא עובדת.
מסקנה, המילה "לא" לא עובדת כי בלתי אפשרי לעמוד בפיתוי ולכן אם האמא אומרת לילד "אל תאכל מהרצפה", "אל תרביץ לאח שלך" זה לא עוזר כי אמרת "אל", המוח לא קולט את המילה "אל". ולכן צריך לתת אשליה של בחירה, כמו לדוגמא, "האם אתה רוצה לסגור איתי את עסקה או לא רוצה לסגור איתי את העסקה?" ואז בכל אחד מהמקרים הוא שומע את המילה "אתה רוצה לסגור את העסקה?", "ואל תתפרץ לכביש" אם תסתיר את המילה "אל", "תתפרץ לכביש" ולכן מתפרצים לכביש ועובדה שכמות התאונות "פגע וברח" עלתה בכלל וכו'.
עכשיו, מי הבין מה הטעויות פה מהראשונה עד האחרונה? או שאני אתחיל.
ש: אבל קודם כל "הזה עם האצבע" גם אני קלטתי.
אליעד: לפני האצבע, בא נתחיל קודם כל לתת טיפ לזה שנותן טיפים שזה הוא לצורך העניין. הוא אמר, הוא ניסה לספר כמה הוא חכם ומוכשר ואז הוא אמר כמה דברים. הוא אמר בהתחלה שהוא מתעסק במקצוע הזה מעל שמונה עשרה שנה, מעל שמונה עשרה שנה, נכון? אמת?
ש: כן, לא זוכרים.
אליעד: אז אני זוכר, הוא אמר אני התעסקתי מעל שמונה עשרה שנה. קודם כל המילה "מעל" היא מילה בעייתית. מה הבעייתיות של מילה "מעל"? אז או בהנחה שהוא רוצה להגדיל את החשיבות שלו, אז שהוא אומר "אני מתעסק בזה כבר מעל שמונה עשרה שנה", בעצם מקטין את עצמו. המילה "מעל" משבשת לו את המנגנון. למה? מה החיסרון? מה החיסרון של המילה "מעל"? מה המשמעות של המילה "מעל"? ומה זה אומר בעצם?
ש: זה מה שאני חושב על זה לדוגמא, נגיד על העניין הזה, כאילו אתה בעניין כבר שמונה עשרה שנים אז מה אתה כאילו מכניס את ה"מעל" הזה. כאילו, אם היית אומר איזה משהו עגול "מעל", כאילו זה אמור להיות קצת פחות אמין, לדוגמא.
אליעד: לא, לא על הקטע של אמינות. אוקי, אמינות. אוקי, לא אבל אדרבא זה אמין. כי הוא אומר לך בדיוק שמונה עשרה, לא הוא אומר לך "מעל" שמונה עשרה.
ש: מהצד הזה, זה נראה נכון.
אליעד: לא אבל זה לא בקטע של אמינות. יש פה חסרון אחר. קודם כל כשמישהו אומר "מעל שמונה עשרה שנה" מה הוא בעצם בא להגיד לך? "שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב זה מעל שמונה עשרה שנה". אבל אמרת שאתה שמונה עשרה שנה, אז כמה מעל? אם היית אומר לי "כבר שמונה עשרה שנה" אז המוח אומר "וואלה כנראה ששמונה עשרה שנה זה טוב, עובדה שהוא", "אתה יודע מי אמר שאני חכם? אני כבר שמונה עשרה שנה עושה את זה".
הבן אדם מאמין שהשמונה עשרה שנה זה כנראה, טוב, תראה, אם הוא משתמש בלומר ששמונה עשרה שנה הוא מתעסק בזה כדי להראות לנו כמה הוא חכם ומוכשר, כנראה שאם מישהו מתעסק במשהו שמונה עשרה שנה זה אומר שהוא חכם ומוכשר. אבל הוא אומר לך "לא, אני לא שמונה עשרה שנה אני מעל שמונה עשרה שנה", זאת אומרת שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב. אז אם שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב, אז, אבל אתה אמרת רק שמונה עשרה.
המילה "מעל" היא בעייתית אם אתה מדבר על מספרים קטנים. קודם כל המילה "מעל" שולחת את המוח של השומע להתחיל לבדוק בציציות "מה שמונה עשרה שנה לא מספיק?", "מה מעל שמונה עשרה שנה?". כאילו, ואם זה "כמה מעל, חודשיים? אה לא מספיק". המילה "מעל" בעצם מצמצמת היא מקטינה את "השמונה עשרה שנה". כשאתה אומר "מעל שמונה עשרה שנה" בעצם אמרת "שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב, זה מעל". המוח מתחיל להתחיל.
ש: אני לא שמתי לב לזה, אז בתור הציבור.
אליעד: אז אני שמתי לב לזה. רגע אבל הבנתי, את אומרת לא שמתי לב לזה. עכשיו, למה אני אומר שזה כן משמעותי אם לא שמת לב לזה? אני אתן לך תשובה.
כי את לא שמת לב לזה או את לא שמת לב שאת שמת לב לזה כי זה חלק ממכלול. אוקי, אבל אם נגיד היו רושמים לך שני טקסטים אחד אומר "אני כבר שמונה עשרה שנה עושה את זה" ואחד אומר "אני שמונה עשרה שנה עושה את זה", ואחד אומר "אני מעל שמונה עשרה שנה עושה את זה" והיו בודקים את החוויה שלך, היית רואה שבעצם ה"מעל" הוא בעצם ניסה לחזק את ה"שמונה עשרה", אז בעצם הוא החליש את ה"שמונה עשרה". היה פה כמות של מלל, של טקסט הפוקוס שלך לא היה על ה"מעל שמונה עשרה שנה" הפוקוס שלך היה בדברים אחרים. בכלל בהתחלת הוידאו ניסית להבין מה אנחנו רואים. אוקי?
אבל ברמה העקרונית אם נגיד היו מביאים לך שלושה משפטים "יש פה שמונה עשרה", "יש פה מעל שמונה עשרה", "יש פה כמעט שמונה עשרה", לא יודע מה. אתה אומר "אני טוב כי", זהו סגרנו את הנושא. "אני טוב מעל", "מעל" זה צריכים למדוד אותי, כמה מעל? מי אמר שמעל? אולי אתה פחות משמונה עשרה, אולי אתה רק חמש עשרה ואבדת עלי ואני חושב שמונה עשרה.
ש: אז האם הוא עושה את זה בכוונה?
אליעד: לא, הוא פשוט לא היה במפגש פה והוא לא יודע איך עובד המוח. את מבינה? מעבירים סדנה ולא באמת יודעים איך זה עובד. אני מסביר לך, כשהוא אמר את המילה "מעל" הוא לא שאל, הוא לא בדק למה הוא אומר את המילה "מעל" ומה המשמעות שלה. את מבינה?
עכשיו המילה "מעל" מתחילה להכניס אותך לפרטים קטנים. אם הוא היה אומר "יש לי" אז היו מבינים את הרעיון, "מעל" הוא אמר מהתחלה. ואם אתה שבע עשרה שנה, עכשיו, "מעל שמונה עשרה", כאילו שמונה עשרה שנה זה מספיק, למה צריך להגיד לך מעל שמונה עשרה שנה. חוץ מזה, אוקי, למה שמונה עשרה? תגיד כעשרים שנה כמעט עשרים שנה, מה קשור שמונה עשרה? למה אתה נכנס להגיד שמונה עשרה? זה גם כן צמצום. ואם כבר אתה אומר שמונה עשרה אז למה מעל שמונה עשרה? תגיד תשע עשרה.
ש: אז הצמצום הוא ביחס למשהו מסוים, אבל ביחס לאמינות שיכול להיות שדווקא מהמקום שעכשיו הייתי יושב עליו "המקום של האמינות", דווקא מהמקום הזה הייתי נותן לו "וי", לדוגמא, מעניין מאוד.
אליעד: סבבה, אבל למה להגיד "מעל"? אני אומר אם הוא רצה להדגים אז בסדר שיגיד שמונה עשרה שנה. הוא אמר "מעל שמונה עשרה". זה כמו שילד אומרים לו "בן כמה אתה?", אז הוא אומר "בן תשע וחודשיים". בן תשע, בן תשע וחצי, מה בן תשעה וחודשיים?
ש: כן אבל אם היית אומר שמונה עשרה ושלושה חודשים זה היה נשמע קטנוני אפילו.
אליעד: תקשיב, מישהו עשיר זה מישהו שיש לו מאה שקל, מישהו עשיר זה מישהו שיש לו אלף שקל, מישהו שיש לו מיליון שקל. עכשיו, נניח שאתה לא יודע באמת מה זה עשיר ואומרים לך משפט "אני עשיר כי יש לי מאה", "אני עשיר כי יש לי אלף", "אני עשיר כי יש לי מיליון". נניח שאתה לא באמת יודע, אתה לא יודע אתה אומר "אולי הוא באמת עשיר". עכשיו, אבל אם אני אומר לך "אני עשיר כי יש לי יותר ממאה", רגע, מי אמר מאה? אולי צריך מאתיים, כי אתה בעצם אומר "המאה שלי לא מספיק טוב".
ש: כן, יש בזה משהו, יש בזה איזה דק.
אליעד: "המעל" אומר "הפחות לא טוב". זה כמו נגיד שאתה מוסיף יותר מדי סוכר או יותר מדי מתוק ואז זה מתחיל להגעיל, כאילו. "המעל" זה כאילו כמו אתה מנסה לקחת משהו ולהדביק אותו עוד יותר או לחזק את הסיבוב.
ש: כן, גם כשיש שיגידו לך נגיד שמונה עשרה, נגיד שלוש עשרה, שש עשרה וחודשיים כאילו משהו שם מציק לך. כן, מה אתה מתעסק בזה? יש לזה משמעות אדירה?
אליעד: כן בדיוק, שש עשרה, אתה רוצה להגיד? שבע עשרה. תבחר צד, מה שש - עשרה וחודשיים? מה, שש עשרה וחודשיים, ויומיים ושלוש שעות.
טוב זה היה דבר ראשון לגבי ה"מעל".
ש: יש בזה עוד בעיה עם השמונה עשרה שמה. שכשבן אדם שמתעסק במניפולציות ולגבי כל מיני טכניקות אחרי שמונה עשרה שנה הוא עדיין מנסה למכור את הדבר הזה זאת אומרת שהוא לא הצליח למכור יותר מדי.
אליעד: לא בהכרח, אולי הוא עושה עליך מניפולציה ומנסה לגרום לך לחשוב שלא הצליח לו, ובכלל הוא מנסה להשיג משהו אחר דרכך. כמוני לדוגמא. נכון? הבנת? אל תנסה לעשות עלי מניפולציה. עכשיו בא נתקדם. לא, תענה זה משנה, אל תעשה מניפולציות תענה. מה יש לך לענות?
ש: לא עזוב, לא משנה. מניפולציה? לא, אבל אתה עשית עכשיו אותו דבר, מה אתה אמרת? לא, תדייק במה שאתה אמרת הרי עשית אותו דבר מה שהוא אמר. הוא אמר "מעל"? אתה אומר כמוני למשל, נכון? זאת אומרת מה זה כמוני למשל? לא, אבל אתה לא מדייק, אתה אומר כמוני אבל אתה אומר שזה לא משהו קבוע.
אליעד: לא, אני דיברתי על היבט אחר. אתה ניסית לומר טענה שאם בן אדם אומר לך אני מאוד עשיר, בא תעשה איתי עסק, כנראה שהוא לא מספיק עשיר.
ש: לא, אני אומר שבן אדם שמתעסק במניפולציות הוא אומר שאחרי שמונה עשרה שנה הוא עדיין מנסה למכור את עצמו וכנראה שהוא לא כזה מומחה למניפולציות.
אליעד: למה?
ש: כי אם הוא היה כזה מומחה הוא היה עושה מניפולציות אחרי שנה והוא היה מסודר.
אליעד: למה? אולי לא? אולי יש דברים שאתה לא יודע, אולי יש סיבות שאולי הוא יכול והוא לא רוצה. אבל למה מי אמר שזה נכון?
ש: יכול להיות. אבל הנה מהצד שלי זה כמו הוותק הוא לרועץ. כי מדובר פה במניפולציות מדובר פה על קשר...
אליעד: אולי הוא לא רוצה לעשות מניפולציות ולהתעשר. אולי יש לו מטרה רק לעזור לך. למה אתה ישר חושב שהוא רוצה את הכסף שלך?
ש: אני מקשיב למה שהוא אומר.
אליעד: הוא אומר לך אני כבר שמונה עשרה שנה מתעסק במניפולציות כדי שתשתכנע שהוא איש מקצוע לא בשביל שהוא רוצה את הכסף שלך. יכול להיות שזה בחינם, בסדר?
ש: לא אני לא אומר על הכסף שלי שום דבר. אני אומר ברגע שהוא יתעשר.
אליעד: אתה אמרת "אז למה הוא צריך למכור את עצמו אחרי שמונה עשרה שנה".
ש: לא, למה הוא עדיין לא הצליח למכור את עצמו אז למה הוא ממשיך.
אליעד: אולי הוא הצליח. למה לא? הוא הצליח. כי הוא רוצה עוד, מה זה למה הוא ממשיך? כי הוא רוצה לעזור לך.
לא, אתה מנסה לומר שהנתינה שלו מעידה על כישלון ואם הוא כל כך מוכשר למה הוא לא הצליח יותר מוקדם? וזה לא האמת.
ש: אין את המניפולציה שלך פה, אני חושב שזה מניפולציה. לא, ראיתי שאתה עונה לו תשובה משהו אחר גם כן.
אליעד: אתה עוד יותר מניפולטיבי. כי אתה לא רואה מניפולציה שאני עושה עליו ואני בהתחלה אמרתי לו שזה מדובר עלי. זה לא מניפולציה, איך שהוא אמר את זה אמרתי לו תקשיב זה לא נכון, מה איתי? אני אמרתי לו, זה לא מניפולציה. מה שמת לב לזה? אמרתי לו את המילה "כמוני".
ש: שמת לב לזה? כנראה הוא לא שם לב לזה.
אליעד: הוא שם לב הוא חזר ואולי הוא לא הבין, אבל אמרתי לו שמדובר גם עלי. בסדר? אני אומר לו בפנים.
אוקי, עכשיו בואו נדבר על דבר נוסף, דבר נוסף זה כמו שתגיד "אם אלוהים יש לו הכל אז למה הוא ברא אותי?" אז מה זה אומר שאין לו אבל בכל זאת יש לו.
עכשיו, דבר נוסף הוא דיבר על החברות, הוא אמר בשנת X חברות מסוימות הזמינו אותי. עכשיו, זה גם כן חיסרון יש פה כמה חסרונות. חסרון מסויים שהוא אמר את השנה. למה אתה אומר את השנה? אז הוא יגיד חברות מסוימות בפאת שאנחנו בשנת 2012, למה בשנת 2012 אתה צריך להגיד מה קרה ב 2011. אז מה קרה ב 2012?
ש: אולי היה כזה טוב והוא היה זקוק לה.
אליעד: אני לא יודע, אתה עכשיו נמצא בשנת 2012 ואתה מספר לי מה היה בשנת 2011 אז מה ההיגיון בזה? אתה מספר לי "בשנת 2011 אל תשאל מה עשיתי", "מה הצלחתי באולימפיאדה" מה עכשיו? החיסרון הראשון זה לציין את השנה כי השנה פה גמורה, אתה מדבר על משהו שכבר היה.
ש: יש עודף מידע פה וזה דופק אותו?
אליעד: אם היה לו יותר שכל הוא לא היה אומר בשנת 2011 הזמינו אותי. כי יש פה שני חסרונות קודם כל זה מה קרה מאז ומה קרה מאז? ומאז לא רצו לעבוד איתך? דבר נוסף מה קרה לפני 2011? אמרת שאתה כבר שמונה עשרה שנה מתעסק בזה, מה את חברת "אינטל" הקימו בשנת 2011? רק אז הם הסכימו לפנות אליך? מה קרה בשנת 2000? אתה כבר שמונה עשרה שנה אתה מתעסק בזה.
מה שהוא היה צריך להגיד "בין לקוחותי 1 2 3" מה אתה צריך להתחיל לי בשנת 2011.
ש: כן, אבל אז אתה אומר בין לקוחותי, לך תדע אולי זה עשרים שנה בערך.
אליעד: מה את אומרת?
ש: אני אומרת על החלק האחרון, זה נדיר בזה שהוא אמר.
אליעד: לא, לא נכון. גם בהתחלה הוא אמר בשנת 2011 הזמינו אותי חברת "זה וזה".
ש: הוא יכול להגיד גם כן, שאוקי אז מיציתי את זה.
אליעד: לא אומרים כזה דבר. אתה מצמצם את עצמך. אם הוא היה אומר "כל שנה מזמינים אותי" סבבה, הוא אמר בשנת 2011 מה זה בעצם אומר? מה עם השנה הזאת? אם הוא היה עכשיו אומר בשנת 2012 אז אומרים "טוב רגע, למה הוא אמר בשנת 2012?" כי רק ב2012 או כי הוא רצה לחזק שזה השנה? פה אתה מפרט מה שאתה רוצה, אבל כמי שנמצא ב2012 ומדבר עכשיו על 2011 זה חיסרון.
ש: כן, אבל אז יכול להיות גם בן אדם יכול להגיד "גם הוא צמצם, אולי הוא מסתיר פה משהו". למה הוא לא צמצם? סליחה.
אליעד: אה כי אתה רוצה גם בוידאו שהוא יתן לך את הטלפונים של הזה, לספר לך כמה דיבר איתם באיזה שעה? בסדר, זה הם מבינים שהוא מוגבל ברמות הזמן והוא לא יכול לפרט לך יותר מדי. בסדר? הוא גם לא יזכיר את כולם.
לא, אבל בעיקרון אם הוא היה על שנת 2012, הוא אומר השנה שנת 2012 הזמינו אותי "זה וזה וזה", אתה אומר רגע, למה הוא אומר 2012? כי רק ב2012 הם פנו אליו? או שהוא רצה להדגיש לי שזה השנה. לך תדע מה הוא התכוון, ואז המוח איך יחדש איך שהוא רוצה.
למרות שגם זה החיסרון כי הוא לא היה צריך להגיד 2012 ואם הוא היה אומר 2012 הוא היה צריך להגיד את זה אחרת. לא להגיד את המספר 2012 הוא היה צריך להגיד "השנה גם השנה" אבל לא להגיד 2012 לא לתחום את זה במספר בלוח שנה, בפרט שאמרת לי לפני שניה שאתה שמונה עשרה שנה מתעסק בזה.
ש: למה אתה אומר לא להגיד המספר ולא השנה?
אליעד: לא, אני אומר להגיד "השנה" ולא המספר. כי אם אתה תשמע את זה ב 2013, "השנה" אתה צריך להגיד לי משפט נכון לכל מי שישמע אותו מתישהו. אולי כי אם מישהו ישמע את זה עכשיו והוא חושב שאולי צילמת את זה ב 2010 אז הוא אומר רגע זה מ 2010, אולי גם ב 2010 הזמינו אותו. אבל כשאתה ב2012 אומר מה קרה ב 2011, קודם כל אל תגיד מספר בלוח שנה, למה אתה אומר מספרים? אם הוא היה אומר התחלתי לעבוד ב 2010 וכבר ב 2011 הזמינו אותי. סבבה, אז אתה אומר "אתה עובד כבר שמונה עשרה שנה, אז למה רק ב 2011 הזמינו אותך?". עכשיו דבר נוסף, אז קודם כל זה גם הצמצום של השנה שזה בעצם לא מדבר על השנה הנוכחית ואז אתה אומר "מה קרה מאז?". ודבר שני יש פה "מה קרה עד אז?" אחרת למה אמרתם לי דווקא 2011. עכשיו, ודבר נוסף, הוא יודע למה הוא אמר את זה, כי הוא יגיד כי אחרים שאומרים את זה מדברים על מה שקרה לפני עשרים שנה, והוא אומר אבל שאני אומר לכם את זה אני אומר לכם על משהו שקרה לפני שנה, אבל מי ששומע את זה לא יודע את זה ולכן אתה לא צריך להגיד לו 2011.
ש: לא הבנתי את זה.
אליעד: אם אני אשאל אותו "אז למה אמרת 2011?" הוא יגיד לי "אתה לא מבין?", הוא יגיד לי "אני יודע איך הקולגות שלי מרמים". הם אומרים, כמו שאתה נכנס לאיזה אתר והם אומרים בין לקוחותינו ויש שם רשימה כמעט של כל המדינה. אז אתה אומר "רגע, אז איך יכול להיות הם עובדים עם כולם?". נגיד אני נכנס לאיזה אתר, בין לקוחותינו משטרת ישראל, משרד ראש הממשלה, כולם. עכשיו, אתה נכנס לאתר של המתחרה הוא אומר גם. כאילו, מה אתה אומר באותה שנה הזמינו את אותם שירותים לכל הספקים? לא יכול להיות. אלא מה שלפני עשר שנים הוא עשה איזה פרוייקט למישהו שהיה קשור לחברת "זה וזה" ואז הוא כתב ואמרו "משטרת ישראל".
עכשיו הוא יגיד לך "אתה יודע למה רשמתי 2011?" כדי שלא תחשוב שמתישהו מישהו בספרי ההיסטוריה מישהו התקשר אלי להופיע להם, "לא זה בשנת 2011 לכן אמרתי 2011", זה מה שהוא יגיד. אבל מה הפספוס, כי הוא לא מנסה למכור את עצמו לקולגות שלו הוא מנסה למכור את עצמו ללקוחות שאין להם מושג איך עובדים עליהם ולכן הלקוחות מספיק טוב שתגיד להם "זה הלקוחות והם הזמינו אותי או מזמינים אותי". למה אתה צריך להגיד בבושה 2011?הלקוחות לא יודעים את המניפולציה וזה גם לא יעזור שתגיד 2011 אם הם מספיק מתוחכמים אז גם שתגיד 2011 הם יתחילו לבדוק "רגע, אז למה 2011?". עכשיו, חיסרון נוסף הוא אמר בטקסט "חלקן יותר מפעם אחת". זה גם כן חיסרון. למה אתה בכלל צריך לציין את זה, אתה אומר יש לי לקוחות שהם "1,2,3", לא, יש כאלו שהם יותר מפעם אחת הזמינו אותי.
ש: הוא רוצה להדגיש את זה שכאילו המצב שלו טוב.
אליעד: זה לא רציני. אם בן אדם יגיד לך "זכיתי בלוטו יותר מפעם אחת", וואלה? באמת, כי זה תהליך אקראי ואם תהליך אקראי קרה לך יותר מפעם אחת כנראה שיש אצלך מזל מיוחד. אבל זה תהליך סיבתי. אבל זה לא שסגרו את חברת "זה וזה" או שהם הפסיקו לעשות כנסי מכירות בשנת 2012, נכון? הרי הם עשו כמה כנסים ב 2011, נכון? אז למה יותר מפעם אחת? הרי ההיגיון אומר שאם הלקוח מרוצה הוא אמור להזמין אותך עוד פעם ועוד פעם, מה זה "חלקם יותר מפעם אחת"? למה אתה אמור בכלל להכניס לראש של השומע את המחשבה " רגע רגע, איזה חלק יותר מפעם אחת? אולי שתיים, אולי הזמינו אותו רק פעמיים, אולי מישהו אחד הזמין אותו פעם וחצי, מישהו הזמין אותו פעמיים הוא אומר לך מה קרה יותר מפעם אחת, מה עם כל השאר? אולי כל השאר הזמינו אותו רק פעם אחת ולא רצו יותר להזמין אותו".
שאתה מכניס למוח " חלקם יותר מפעם אחת" מה הוא בעצם בא להגיד? "אני כל כך טוב שהזמינו אותי יותר מפעם אחת", אבל אמרת את המילה "חלקם", אז מה אתה מיד בא להגיד "רגע אז מה עם השאר למה הם לא הזמינו אותו, אולי כיוון שהוא לא טוב". למה לפתוח את זה? היית אומר "בין לקוחותי 1,2,3 אני עובד איתם, הם מזמינים אותי על בסיס קבוע כשהם רוצים". המילה "כשהם רוצים" לא צריך לדחוף אותה אבל זה מה שהמוח יבין. כשאתה אומר "חלקם יותר מפעם אחת" אתה בעצם, קודם כל רק חלקם. אתה יכול להגיד "יותר מפעם אחת" למה אתה אומר "חלקם יותר מפעם אחת" כי בעצם אתה אומר חלקם לא, חלקם אולי, לא יודע מה ביקשו, ביקשו להחזיר את הכסף. כשאתה אומר "חלקם יותר מפעם אחת" אתה בעצם מנסה לומר "הם מאוד מרוצים ממני, תראה כמה אני חזק". ואתה מאוד חלש כי אם רק חלקם מה זה אומר על השאר?
אני לדוגמא אומר שחלק מהאנשים שבאים אלי באים פעם אחת. למה? כי פשוט פתרתי להם את הבעיה. אבל זה נושא אחר. אבל זה נושא אחר. יש כאלה שאתה פשוט הולך לפסיכולוג, למה אתה הולך לפסיכולוג שלוש שנים? לא כי אתה מאוהב בו, פשוט הוא לא מצליח לעזור לך. זה כל הסיפור.
עכשיו בואו נמשיך קדימה. ואז הוא סיפר כמה הוא חכם ומוכשר, וכו'. ואז הוא אומר "האם אתם גם יכולים? איך את ואתה יכולים גם כן" ואז הוא אומר "בוודאי שכן". אז מה החיסרון בנושא הזה? החיסרון בכלל ב"האם אתם גם יכולים, את אתה יכולים גם, בוודאי שכן".
ברור זה הדבר הבסיסי למתחילים. לא אומרים "האם אתה יכול? בוודאי שכן" כי אם "בוודאי שכן" למה אתה שואל האם אני יכול? תגיד "אני אסביר לך איך אתה יכול" מה זה "האם אתה יכול".
ש: אני חושב על ההיפוכים אבל אני הייתי עושה לך ככה, אוקי, בסדר אני אנסה להבין את זה.
אליעד: קודם כל תבין את זה אחר כך את ההיפוכים, אחר כך נעשה הרצאה נסביר את מה שדברנו עליו.
אוקי, הוא בסוף אמר משהו שהוא לא הבין אותו כל כך. הוא אמר בסוף על הקטע של תעשה מניפולציה שהיא נכונה שיש לך. אתה נותן לבן אשליה של בחירה ובכל מקרה מהצדדים הוא שומע את מה שרצית.
עכשיו, זה הוא הסביר משהו לא נכון אחר כך נסביר מה זה. אבל בכל מקרה הוא היה צריך לעשות את זה פה, כשאתה אומר "האם אתם יכולים או לא" ואז אתה אומר "בוודאי" אתה השארת אותו בספק. מה המניפולציה עושה? המני
אודות Eip Good
התחבר לשליחת תגובה
לא פורסמו עדיין תגובות למאמר זה