"מבצע אנטבה" – היסטוריה, מיתוס ומורשת קרב | Publisher
מאמרים ותוכן איכותי להפצה חופשית ברשת

שלום, אורח

זכור אותי

שחזור סיסמא

קטגוריות


"מבצע אנטבה" – היסטוריה, מיתוס ומורשת קרב

פורסם בתאריך 06/12/2016 ע"י אברהם פכטר בקטגוריה אקטואליה | צפיות: 615 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: פכטר, מבצע אנטבה, קרב החווה הסינית, אוגדת שרון, מלחמת יום הכיפורים, מבצע הצלה, היסטוריה הצבאית, הקרב על גבעת התחמושת

40 שנה למבצע המזהיר – ועדיין יש החולקים, המנסים לזנב בתהילה, לנפץ או לפתות, לפגום בחלקם של אחרים.
40 שנה למבצע ההרואי של שחרור אזרחי ישראל מידי מחבלים, ע"י כוחות צה"ל נבחרים, והאווירה עדיין לא שקטה, מבעבעת, עם נימה של ביקורת ומלחמות אגו.
בהיסטוריה הצבאית, של הזמן המודרני, מבצע אנטבה הוא אבן דרך, לתעוזה, תחכום, אומץ לב והקרבה למען המדינה ואזרחיה.
"מיתוס אנטבה" – אסור שיפגע ואסור לנתץ אותו.
"שלושה דברים דרושים לשם נצחון על האויב מבחוץ – עוז רוח, עוז רוח ושוב עוז רוח".
(ז'ורז' ז'אק דנטון)
"האמונה היא מקור אומץ הלב". (קיקרו)
"זה שצבאו רוח אחת מפעמת אותו, בכל דרגותיו הוא ינצח". (סון-טסו)
עברו 40 שנה – מאז אותו מבצע נועז לשחרור אזרחים ישראלים, מידי רוצחים וחוטפים בשליחות הטרור, מארץ זרה ורחוקה באפריקה.
הציניות של ההיסטוריה, באה לידי ביטוי במבצע זה, כאשר השליט הרודן האכזרי של אוגנדה אידי אמין, קיבל הכשרה צבאית בישראל, לרבות כנפי צניחה – והצנחנים הישראליים הגיעו עד אליו באפריקה הרחוקה, לארץ שבעבר חשבו על הקמת מדינת היהודים בה – כדי לשחרר אזרחי ישראל.
שר ההיסטוריה – כנראה ישב וצחק לעצמו לאור האירועים האלה.
בעבר הלא רחוק, התלוו, למבצע אנטבה קולות צורמים של "רשומון" גרסאות על רגעי השיא במבצע, כאשר חלק מהמשתתפים נפגעו מפיחות בחלקם במבצע, לעומת הפיכתו של יוני נתניהו ז"ל לגיבור המבצע.
אז ברור וידוע – שלמרות חלקו של יוני נתניהו ז"ל, בתכנון, ביצוע ויישום התכנית, הוא לא היה לבד ולא הציל במו ידיו את כל האזרחים.
אבל סא"ל יוני נתניהו ז"ל, כמפקד סיירת מטכ"ל ומפקד יחידת החוד במבצע, הפך במותו (המקרי המיותר והמצער) לסמל ול"מיתוס" של המבצע כולו הקרוי על שמו – וזה המיוחד במיתוסים של גבורה מאז ומעולם.
מה זה מיתוס ומה הגדרתו
הגדרת מיתוס באנציקלופדיה - הוא: סיפור עם (לקוח מיוונית) שמתאר אירועים שיש להם חשיבות יוצאת דופן מבחינת קהילה מסוימת, לרוב בהשתתפות אלים או גיבורים על אנושיים, התורמים לעיצוב זהותה ותפיסתה של קבוצה מסוימת, המאמינה בנכונותו של סיפור המיתוס.
כלומר: מיתוס הוא סיפור שיש בו תוכן מכונן ומורה כיצד לנהוג בעתיד. אלמנט נוסף חיוני ב"מיתוס", שהוא יכול להיות סביב אדם, אירוע או מקום, והדוגמאות לכך רבות החל מסיפורי התנ"ך, כמו דוד וגולית, 300 הגדעונים, 300 חיילים ספרטה שעצרו את הצבא הפרסי, אלכסנדר הגדול, אכילס מאגדות יוון, נפוליון, סרג'נט יורק (ממלחמת עולם הראשונה), קרב "האלמו" בטקסס עבור ההיסטוריה של ארה"ב, קרב "סטלינגרד" עבור הצבא הרוסי (מלחמת עולם השניה), קרב "גבעת קותל חזיר" עבור צבא ארה"ב במלחמת וייטנאם, קרב דיין ויין-פו עבור הצבא הצרפתי, קרב מידוויי - עבור צי ארה"ב, קרב "החווה הסינית", "גבעת התחמושת", "החרמון" "המיתלה", "מבצע אנטבה" - עבור צה"ל והרשימה עוד ארוכה.
להגיד שכל "המיתוסים" קרו בדיוק בדרך שהם מתוארים, זה יהיה מוגזם. הם שודרגו, שופצו אם ע"י המספרים עצמם, ואם ע"י התקשורת או ההיסטוריונים., אבל המטרה שלהם לא שונתה, לאמור: העברת מורשת קרב, דבקות במשימה, רעות, אומץ לב והקרבה, לבאים אחריהם.
"קרב החווה הסינית" - לא יוצא דופן מן הכללים האמורים לעיל, התקשורת נתנה ביטוי יתר "לצנחנים", בשל סיבות שונות, כמו יחסי ציבור, סיפור גבורה טוב ותקשורת נלהבת שהיו חסרים לאנשי השריון של חטיבה 14, שנעשו להערכתי בתום לב, אבל נטמעו בציבור הרחב והפכו ל"מיתוס".
אי לכך, אסור לנו לנפץ אותו, אפשר להוסיף את חטיבה 14 למיתוס ולמזג אותם יחד לאמור: חטיבה 14 של השריון לחמה בגבורה בחווה הסינית, ביחד עם כוחות הצנחנים, כדי להשיג את המטרה של ניקוי והחזקת ציר "טרטור" לכוחות, הצליחה, משימה שהצליחה ושינתה את פני מלחמת יום הכיפורים לטובת צה"ל.
צליחת התעלה, ע"י כוחות צנחנים מאוגדת שרון ואחריהם כוחות שריון, בתפר בין הארמיה ה-II וה-III וכיתור הארמיה ה-III המצרית תוך הגעה לקילומטר ה-101 המפורסם הביאה למהפך הדרמטי למלחמה ולמעשה לניצחון צה"ל במערכה כולה - ולא מעט בזכות מנהיגותו, אומץ ליבו וראיית המערכה של אלוף אריק שרון. או כמו הגבורה האישית של צביקה, הידוע כמיתוס "כוח צביקה" גיבור ישראל, או תא"ל קהלני באותה נשימה במלחמת יום כיפור ברמת-הגולן.
שוכחים לציין שלמרות שמלחמת "יום הכיפורים" התחילה בהפתעה לצה"ל ובשלבים הראשונים לנסיגה, התעוזה, העקביות, הלחימה העיקשת, הובלת האוגדונרים, כמו שרון, ברן, אלברט ז"ל, המח"טים של השריון, הצנחנים וחילות האחרים, הובילו לניצחון מזהיר במערכה ובשדה הקרב, ועל חלק מהקרבות מלמדים עד היום באקדמיות הצבאיות הרציניות ביותר בארה"ב ובאירופה.
גם ל"מבצע אנטבה" - יצאו כמה גרסאות ומלחמת אגו וקרדיט עדיין לא הסתיימה ולכן הצעתי היא - אל "תנפצו מיתוסים". אסור לעשות זאת כי קשה לבנות אך קל לנתץ הנזק עולה על ההישג האישי או הקבוצתי הספציפי, וזאת מבלי לפגוע בעובדות מוכחות שניתן וצריך לשלבן באתוס ובסיפור המקורי, כדי להביאו לשלמות וכדי שיהפוך ללפיד שמורה את הדרך לאחרים.
כדאי לזכור ולרשום: אין מלחמות נקיות, אין מלחמות ללא טעויות, אין קרבות ללא שיבושים, זה מובנה בתוך הליך שנקרא מלחמה או קרב והפעלת מכונה אדירה הגם שהיא משומנת היטב. התפוררות חללית "אפולו" בחלל, רק מוכיחה שתכנון מדויק ומושקע, לא נקי מטעויות ולא ערובה להצלחה מוחלטת על אחת כמה וכמה - החלטות של בני אנוש.
מיתוסים אסור לנפץ, לקעקע, לנסות לתקן או לשפץ היסטורית ועובדתית. שהרי עשית כך – פגעת במיתוס ובמסר שהוא מתכוון להשאיר, לדורות הבאים ובמורשת קרב.
כבר היו בעבר מבצעי הצלה נועזים – הידועים לנו מהיסטוריה הצבאית, במלחמת העולם השניה, כמו הצלתו של מוסוליני הפרו נאצי, ע"י יחידת קומנדו גרמנית ממבצר מבודד בהרים ע"י דאונים, הצלת בודדים, יחידות קטנות, וטייסים, בכל המלחמות לרבות הצלות נועזות במלחמות ישראל. במלחמת יום כיפור – זוכרים את ההצלה ע"י יוני נתניהו את צוות הטנק של סא"ל יוסי בן-חנן וכן במלחמת לבנון הראשונה והשניה של חיילים, צוותים וטייסים תוך גילוי תושייה ואומץ לב.
אך מבצע בסדר גודל של אנטבה – לא היה עד היום בהיסטוריה הצבאית – ומכאן חשיבותו וגדולתו.
ההיסטוריה הצבאית - מלאה במיתוסים מסוג זה, שאם ינתחו את כולם לפרטי פרטים, ימצאו בכל אחד חסרונות רבים.
קחו למשל את הבולטים שבין האירועים דוגמת: איבו ג'ימה (עבור צבא ארה"ב והמרינס). הקרב על "האלמו" - עבור ההיסטוריה של ארה"ב. "סטלינגרד" - עבור הצבא הרוסי במלחמת העולם השניה. "גבעת קותל החזיר" עבור צבא ארה"ב במלחמת ווייטנאם, קרב "דין ווין פו" - עבור הצבא הצרפתי, קרב "מידווי" - עבור צי ארה"ב. וכך הלאה לגבי כל הצבאות.
כבר כתבתי על כך בעבר, לכל צבא נלחם יש את "החווה הסינית שלו" - על משמעויותיו ותוצאותיו. נכון, שצריך לבדוק ולברר, אבל רצוי שהדבר יעשה ע"י גוף מקצועי ניטרלי, כמו מחלקת ההיסטוריה של צה"ל - כפי שנעשה לגבי מלחמת יום כיפור, כדי שתהיה גרסה מוסמכת אחידה ומחייבת.
ואם יש כאלה ותמיד יהיו כאלה, שניפוץ בוער בעצמותיהם ולא יכולים להירגע, והם מתעקשים לנפץ מיתוסים, יש כתובות נוספות כמו: "מצדה", "גמלא", "מרד גטו וארשה", קרב "אבו-עגילה", "המיתלה" הקרב על גבעת התחמושת, כיבוש העיר העתיקה בירושלים והכותל המערבי, הבופור, החרמון (העיניים של המדינה) והרשימה ארוכה.
לכן, תפסיקו לחפור ולעסוק בכבוד, אגו, ולחפש כותרות למען החיים והמתים, גם אם התמונה לא תמיד מושלמת. גם "המונה-ליזה" לא מושלמת ובכל זאת היא סמל ומיתוס משך דורות גם לעתיד, וטוב שכך.
ומי שמבקר ביוון לא יכול לוותר על ביקור במעבר תרמופילי והמלך ליאונידס שפסלו עומד בכניסה להר ומסמל עבור היוונים והעולם כולו את מלחמת הגבורה של מעטים מול הצבא הפרסי האדיר. כדאי ללמוד מהם.

אודות אברהם פכטר

אברהם פכטר

התחבר לשליחת תגובה

לא פורסמו עדיין תגובות למאמר זה

RSS | הנחיות כתיבה | שאלות נפוצות | מאמרים מובילים | מאמרים אחרונים | הכותבים המובילים | צור קשר