ביומימקרי של המוות- תאי סרטן כמודל תפקוד חברתי א-מנהיגותי | Publisher
מאמרים ותוכן איכותי להפצה חופשית ברשת

שלום, אורח

זכור אותי

שחזור סיסמא

קטגוריות


ביומימקרי של המוות- תאי סרטן כמודל תפקוד חברתי א-מנהיגותי

פורסם בתאריך 05/10/2016 ע"י adi arie בקטגוריה מדע וטכנולוגיה | צפיות: 1106 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: מדע, יצירה, עיצוב

ביומימקרי של המוות- תאי סרטן כמודל תפקוד חברתי א-מנהיגותי קורס שיטות מחקר מנחה: ד"ר קורנל לוסטיג מוגש ע"י: עדי אריה ת.ז 036248896 המכון הטכנולוגי חולון תואר שני בעיצוב משולב הפקולטה לעיצוב מאי 2015 1. תקציר ביומימקרי הינו תחום המחקה את הטבע מתוך מטרה לפתור בעיות אנושיות וטכנולוגיות. תחום זה מתמקד במודלים, מערכות ומבנים טבעיים של אורגניזמים המתמודדים עם אתגרים קיומיים. הגישה הביומימקרית בוחנת הליכים מוצלחים בטבע ברמה תפקודית ומתאימה אותם לפתרונות יישומיים בבעיות אנושיות. גישתי במאמר זה הינה הפוכה. אבחן את אופן הפעולה של כשל ביולוגי, קרי התפתחות תאי סרטן כמונעי חיים הרמוניים בתוך מערך פקודות בגוף החי מתוך עניין כי מודל התפתחות תאי הסרטן מהווה דוגמא למנגנון מיטבי בו הפרט יכול לחיות בחברה ללא צורך בהנהגה ובהיררכיה מפקחת, תוך שמירה על עצמאותו במקביל ליחסיו עם פרטים אחרים. מאמר זה מנתח את מבנה התא הסרטני, אופן פעילותו והתפשטותו הכללי ומציע גישה חלופית למערך היחסים ההיררכיים האנושי מתוך השינוי שמבצעים התאים הסרטניים בתאים הבריאים. זהו אינו מאמר מדעי, כי אם מאמר תאורתי-השראתי להמשך פיתוח מתודות למידה. 2. הקדמה 2.1 תאי גוף האדם תאי גוף האדם הינם יחידות חיים בסיסיות הפועלים ביחד בצורה מבוקרת על ידי המערכת הגדולה אליה הם שייכים. בגוף האדם קיימים עשרות טריליוני תאים המקיימים פעילות שוטפת והרמונית למען קיום תקין של הגוף. קבוצת תאים בעלי אותה פעילות מייצרת רקמה. הרבה רקמות יוצרות איבר אחד. בתא ישנם מספר אברונים עיקריים: • קרום תא- קרום חצי בררני, בעל שלוש שכבות של שומן וחלבון ותעלות סינון חומרים • נוזל הציטופלסמה- נוזל צמיגי המניע את אברוני התא • גרעין- מכיל את המידע הגנטי. קרום הגרעין בררני. הגרעין מפקח על התהליכים • רשת אנדופלסמטית- עוטפת הגרעין ומאפשרת הובלה של חומרים • ריבוזום- נקודות הנמצאות על הרשת ובציטופלסמה המייצרות חלבונים • מיטוכונדריה- ייצור מולקולות אנרגיה הדרושות לכל התהליכים בגוף • ליזוזום- מפרק פסולת התא בעל חומצות חזקות ויכולת עיכול גבוהה המוות הינו חלק חיוני מהחיים. הוא חלק בלתי נמנע מהליך תקין של תפקודי חיים. דוגמא לצורך חיוני זה מתבטא בתהליך פזיולוגי של מות תאים מתוכנן המכונה אפופטוזיס . התאים החיים נתונים לבקרה גנטית-מולקולרית שנשמרה לאורך האבולוציה ובה מתקיים תהליך מורכב ומדורג של היררכיה מוגדרת ונוקשה בה מתקיימת שרשרת תגובות ביוכימיות של חלבונים ואינזימים. כאשר תא מפסיק את תפקודו התקין ואינו מביא עוד תועלת, הוא מבצע 'התאבדות' במעין פקודת חיסול עצמית, והגוף מייצר תא בריא במקומו. התא המת מסולק על ידי בולענים (פגוציטים) של מערכת החיסון המשוטטים ברקמות ובכך מונעים תהליך דלקתי. קיום התאים מותנה בפעילות לטובת מערך שלם ומורכב של הגוף החי. פעולות רבות של הפקת אנרגיה וחמצן הנדרשות לחיים מחייבות קשר הדוק עם מערכות בקרה השולטות על הליכים אלה. מערכת החיסון הינה הפיקוד העליון המאפשר לתאים לקיים חיים והיא מנהלת את מערך קיום חיי התא. מערכת מתוחכמת זו מגנה על התאים מפני מזיקים העלולים לפגוע בהם. למערכת זו שני קווי הגנה- הראשון נגד פולשים ופועלת מיידית מפניהם, והשניה היא כזו שמפרקת את הפולש ולומדת את מבנהו כדי לשמור את המידע לעתיד. המערכת הראשונה מגיבה לאותות מצוקה שמפריש התא החולה ומגיבה מיידית בהפרשת חומרים שמחוררים את קרום התא והורגים את המזיקים, כאשר המערכת השניה מכילה תאי הרג מסוג T המאפשרים את תהליך האפופטוזיס. 2.2 תאי סרטן תאי סרטן מתפתחים כתוצאה ממוטציות המתרחשות בכמה גנים בתא, האחראים לבקרת גידולו וקיומו. במצב תקין, כשמתרחשת בתא מוטציה שאיננה ניתנת לתיקון, התא מעדיף להרוג את עצמו מאשר להוות איום קיומי לגוף. אך אם התאים או צאצאיהם אינם מתים, הם צוברים במשך חייהם אינספור מוטציות שגורמות לתא להמשיך ולהתחלק באופן לא מבוקר, להתרחק מאזור הגידול ההתחלתי, וליצור גרורות של הגידול באזורים מרוחקים. חוסר היכולת של התא למות ולהתחלף בצורה מבוקרת מאפשר לתא הסרטני להתפתח . ישנם שני סוגי גידולים סרטניים- שפיר, שאינו הורס את הרקמה ממנה הוא נוצר ואינו מתפשט לרקמות, וגידול ממאיר בו התאים אינם נורמליים, מתחלקים ללא סדר ופיקוח, משתלטים על האיברים הסמוכים, פוגעים בתפקודם ועלולים לפלוש לרקמות מרוחקות באמצעות זרם הדם או הלימפה וליצור גרורות המקיימות תכונות דומות לגידול הראשוני ממנה התפתחה. מחסור בגן העיצבי 53P הלא הוא חלבון המקדם אפופטוזה בתגובה לנזקי DNA, מהווה כ-50% מהגידולים הסרטניים וחשוד כגורם מחולל ראשוני בהתפתחות הגידול . אי תפקודו של גן זה מאפשר לתאים אלו להמשיך לחיות ולהתחלק, וכך ליצור עוד תאים שלא מתים. קיומו של הטלומרז, הלוא הוא האנזים שאחראי על הארכתו של הטלומר המגן על כרומוזי התא, מאפשר את החלוקה האינסופית של התא. מוטציות אחרות מאפשרות לגידולים לפתח רשת כלי דם להספקת חמצן וחומרים מזינים לתא, ואף להיפרד מהרקמה בה הם נמצאים אל רקמה אחרת. לתאים סרטניים יש את היכולת להתקיים באופן תמידי תוך אי סדר ובקרה מנתבת כאשר כל תא 'דואג' לעצמו אך מקיים רשת ענפה של התפשטות מהירה. אי הסדר הוא הכח המניע אותו (מוטציה) כאשר הוא משתמש באופני הפעולה ההרמוניים של הגוף לטובתו (מוליך שולל את המערכת החיסונית). מה שהגוף לא הצליח לעשות מעולם- ליצור לעצמו חיי אל-מוות, תאי הסרטן משגשגים בעשותם כן. ה'אלטרואיזם' של התא הבריא אינו מאפשר לו פעילות עצמאית, הוא אינו אינדיבדואל, ובכך מקריב את חייו לטובת הליך סופי המשרת אך ורק את טובת המערכת. התא הסרטני משגשג מתוך המערכת שהוא משתף פעולה עימה, אך פועל תוך שמירה על 'רצונו'. תבנית ההיווצרות מתא בריא לתא סרטני נתגלתה לאחרונה במסגרת מחקר אודות סימני הכאוס הנוצרים במערכת הכימית-ביולוגית של התא . במחקר נצפו בעזרת מיקרוסקופ אטומי עוצמתי 3 סוגי תאים: תאים בריאים, תאים ממאירים מחולי סרטן ותאים טרום-סרטניים. החוקרים מיפו את המבנים של התאים וגילו כי לא היו כל שינוי בתאים הבריאים ובתאים הסרטניים, אך בתאים הטרום-סרטניים הם גילו תבנית של גיאומטריה פרקטלית. הכאוס של השתנות התא, התאפיין בכך שכל קטע קטן של תא שהשתנה היה דומה לצורה השלמה ממנה היא נלקחה, כלומר מהתא הבריא, והתא הסרטני שהתקבל היה השלם של סך הצורות. הטרנפומציה התאית ביטאה שימוש בעיקרון ההשתנות של תהליכים גנרטיביים תוך תנועה מתמדת וכך חוסר הצורה שנראתה בעבר מתוך הכאוס התאי נתגלתה במחקר כבעלת בסיס להרמוניה תאית מתוך הגיאומטריה הפרקטלית. התאים הסרטניים הם אוטופויוטיים אולטימטיביים. אוטופואזיס (הביולוגים מטורנה ווראלה) הינו תהליך של יצור עצמי בו יצורים חיים מעבירים מדור לדור את הכרומוזומים של התא, המכילים מרכיב קבוע DNA ומרכיב משתנה של הסתגלות למציאות משתנה, בדרך של "התארגנות עצמית". התאים הסרטניים הינם מערכות מורכבות המארגנות את עצמן מתוך אי-סדר, הן יוצרות מבנים בעלי תפקוד המגיבים זה עם זה באמצעות ניצול של שטף אנרגיה חופשית, בעלי אנטרופיה נמוכה ותיחזוק עצמי של המערכת. זוהי רשת של תהליכים, שדרך האינטראקציות והטרנספורמציות שלהם הם מחדשים ללא הרף את רשת התהליכים שיצרה אותם. תמונה 1: תקריב תא סרטני תמונה 2: גרורה סרטנית (בעיגול) מול תאים בריאים תמונה 3: גידול סרטני ממאיר תמונה 4: התלכדות תאים סרטניים 2.3 מנהיגות מנהיגות היא אחת התופעות הנצפות ביותר והבלתי מובנות ביותר עלי אדמות . אחת התאוריות המוקדמות ביותר על המנהיגות פותחה ע"י ההיסטוריון תומס קרלייל (1795-1881) ונקראה "האדם הגדול". התאורייה העמידה את המנהיג כשונה, בעל תכונות יוצאות דופן שמשפיעות על הכלל. את התכונות המאפיינות לא הצליחו להגדיר במדויק, כמו גם הגישה המצבית שתבע פידלר (1967), אשר חיפשה אחר מאפייני הסביבה שמכתיבים את יכולת המנהיג. המנהיגות המעצבת שתבע ברנס פותחה במלואה ע"י החוקרים באס ואבוליו במודל "הטווח המלא של המנהיגות" . המודל, שנחשב כיום מוביל, מציג חמישה סגנונות מנהיגות ואפיוניהם על גבי מערכת צירים: 1." שב ואל תעשה" מאפייני המנהיג- נמנע מנקיטת עמדה, מגלה אדישות, אינו מעורב, נוכחות אינה מורגשת מאפייני המונהגים- אינם זוכים להכוונה, מפגינים אדישות, מתמקדים ביעדים אישיים גם אם הם בסתירה למטרת הקבוצה 2. מנהיגות מתקנת פסיבית מאפייני המנהיג- מאתר טעויות ומתקנן, הגדרת תקן לביצוע, אינו יוזם שינויים מאפייני המונהגים- פועלים מחשש לפעולה חריפה, שמירה על רמת ביצוע קבועה 3. מנהיגות מתקנת אקטיבית מאפייני המנהיג- מעקב ובקרה רב, איתור סטיות וכשלונות, תיקון מהיר של תקלות מאפייני המונהגים- המנעות מלקיחת סיכונים, צייתנות עיוורת, "ראש קטן" 4. מנהיגות "תגמול בונה" מאפייני המנהיג- יעדים ברורים וקביעת אחריות, מענק תגמול, משתתף במשימה, משבח מאפייני המונהגים- פועלים מכדאיות ולא מתוך מחויבות פנימית, אין רמת ביצוע מעבר לנדרש 5. מנהיגות מעצבת מאפייני המנהיג- תשומת לב ליחיד, תקשורת פתוחה, מדריך, מעודד חשיבה אלטרנטיבית, רגשי ואופטימי, נוטע גאווה, נותן דוגמא אישית מאפייני המונהגים- רצון להתפתח, נכונות ללמוד ולפעול, הזדהות עם המטרות, מאמינים בדרך מערכת הצירים: אפקטיבי מנהיגות מעצבת "תגמול בונה" מנהיגות מתקנת אפקטיבית אקטיבי פסיבי מנהיגות מתקנת פסיבית "שב ואל תעשה" לא אפקטיבי תופעת המנהיגות בחברה האנושית העסיקה מאז ומתמיד פילוסופים, הוגי דעות וחוקרים בנסיון להבין את משמעותה ומהותה, נסיונות שהותירו מאחוריהם שובל של הגדרות וגישות רבות. למרות הגדרתה כמושג חמקמק ובלתי מוגדר, הכתיבה המנהיגות את ספרי התרבות האנושית, הכלכלה, הפוליטיקה, הצבא וכל תחום שהוא, ממערכי-על של מדינות ועד יחסים בינאישיים. כיום שאלת המנהיגות מהותית מתמיד עקב קצב השינויים הגובר בכל תחום בחיינו. אולי בגלל החופש הרב כביכול שהטכנולוגיה מאפשרת, בכלל, והרישות הדיגיטלי, בפרט, נוצרת אי יציבות שמקדמת את תחושת האדם באשר לביאור המציאות, טיפולה וכינון חזון לשם יצובה. מפעלי ה-DATA מאפשרים קיום תקשורתי שלא היה קיים בשום שלב בהיסטוריה האנושית. היכולת לתקשר במהירות עם מסה גדולה מאד של אנשים ובקלות יחסית יצרה מערך בו תהליכים שבעבר נדרשו להם לעיתים תקופות חיים שלמות התקצרו לבלי היכר לדקות ספורות. כלכלת הידע שהתהוותה עם הפיתוחים הטכנולוגיים, בכלל, ועם עליית חברות האינטרנט, בפרט, יצרה אשליה של הזדמנויות וקרקע פוריה לשליטה מונופולית על מוקדי הכח. נגישות הידע שמאפשר האינטרנט מתגמדת למול הנזקים התעסוקתיים והחברתיים שנוצרים. מפעלי ה- DATA שמטרתם העיקרית היא לאסוף די ידע על מספר רב של אנשים על מנת לשלוט בדרכי פעולתם ומחשבתם, במסווה של "חיבור האנושות" עפ"י פייסבוק ו"הנגשת הידע בעולם" ע"י גוגל מאפשרים מצב בו הביג-דאטה משולב עם הפירסום ובכך מייצר ערך רב הגדל ככל שמשתמשיה מספקים עוד מידע. אנחנו עובדים בחינם בשביל אותן חברות, מייצרים ערך רב יותר בעבורם, כאשר מנגנונים משוכללים אלה הם עדיין תלויי גורם המאפשר את קיומם ומנותב על ידם באופן של היררכייה שלטת. אם כך, נוצר מצב בו מתקיימים שני תהליכים הסותרים אחד את השני- מנגנון הפועל בתבנית של מערכות מורכבות מסתגלות בו הידע נע ומשתנה במבנים אדפטיביים התלוי אינטרקציה בין המשתמשים, ומנגנון הפועל בשיטה היררכית, לינארית הנובע מהמנהיגות הטכנולוגית השולטת כמערכת של בקרה ופיקוח תוך ניצול הידע והפרט כמקור שליטה. 3. מערכות מורכבות מסתגלות מערכות מורכבות מסתגלות (ממ"מ) הינו מודל שצמח מתוך החקר של מערכות מורכבות, המכילות מספר רב של גורמים שמשפיעים זה על זה. מערכות מורכבות מופיעות בתחומים רבים ושונים, קרי בפיזיקה, בביולוגיה, בכלכלה ובסוציולוגיה. הצורך להבין את השינויים המתרחשים במערכות אלה, כאשר התפיסה הלינארית אינה מאפשרת זאת, גרם לפיתוח חקר המערכות המורכבות המסתגלות. מערכת מורכבת מסתגלת ראשיתה בהתבוננות במערכות המקיימות הליכים מרובי משתנים ופרטים הפועלות באופן אדפטיבי לסביבה המשתנה. מערכות אלה מתאפיינות במספר רב של "סוכנים" המקיימים יחסי גומלין ומשוב אשר משפיע אחד על השני, הן משתנות ללא הרף ולכן גבולותיהם לא תמיד מוגדרים. מערכת מורכבת מסתגלת יכולה להוות "סוכן" למערכת גדולה יותר, כלומר תכונות מערכת אחת יכולות לקחת חלק פעיל במערכת אחרת. ממ"מ בנויה מתת-מערכות רבות כאשר לכל אחת מהן יש יכולת עצמאית לבצע את תפקידה. בין רכיבי המערכת יש דמיון עצמי ויכולת התארגנות עצמית המאפשרים לרכיבי המערכת ולמערכת כולה להתמודד ולהסתגל לסביבה המשתנה. למרות ריבוי המשתנים, המערכת מסוגלת להגיע למצב של איזון (הומאוסטזיס) מול הסביבה תוך שימוש אפקטיבי בניצול האנרגיה של כל רכיב ע"י ניצול התקשורת ושיתוף הפעולה בין הרכיבים. למרות האוטונומיה היחסית של כל תת-מערכת, קיימת תלות הדדית בין כל תתי-המערכות ורק מטרת המערכת מאפשרת את יעילותה. מאפייני הממ"מ הינם : 1. התמקדות במטרות ויכולות ליבה- הגדרה שיתופית של מוקדי הפעילות המערכתית שהם בעלי הסיכוי המירבי לצמיחה עתידית 2. רגישות סביבתית- התאמה רלוונטית של תגובת המערכת לאירועים חיצוניים 3. אינטגרציה פרקטלית- תתי המערכות מעוצבים באמצעות תהליכים דינמיים תוך תיאום בתוך המערכת ובין כל תת-המערכות 4. ביזור משאבים והאצלת סמכויות- מתן לגיטימציה לקבלת החלטות נקודתיות 5. סנכרון המידע- עידכונים והתאמות ביחס לשינויים המהירים בסביבה דוגמא חתרנית לממ"מ הינה תאי טרור המתאימים את המבנה האירגוני שלהם למטרות הליבה שלהם . אירגוני הטרור פועלים כרשת אינטגרטיבית של תאים עצמאיים היוזמים פעילות מאיימת ומשנים את וודאות הסביבה. כל תא טרור מהווה כפרקטל המעביר מידע לפרקטלים אחרים, תוך מודעות גבוהה ורגישות לשינויים המתרחשים בתוכו, בינו לבין פרקטל אחר ולסביבה העוטפת. בעוד כי תא הטרור מסתגל ושורד בסביבה המשתנה בו הוא נמצא, הוא זורה כאוס בסביבתו ומנצל את המבנים ההיררכיים של הארגונים המסורתיים המושתתים על עיקרון הפונקציונליות. אפקטיביות תא הטרור למול המוסדות השמרניים קיימת בעיקר והמערכת בה הוא פועל מאפשרת לו להגיב לכל שינוי הנקרה בסביבתו ולחולל פתרון עצמאי לתמורות מבלי לבקש מראש אישור ממערכת כלשהי. מערכת הטרור המסתגלת בונה את עצמה כך שהיא תאפשר לפרקטלים שבה לקבל ולהעביר מידע בדרכי תקשורת מהירים ודינמיים. תאי הטרור משנים עצמם ללא הרף, מתאחדים ומייצרים הרכבים שונים. תהליכי האינטגרציה התמידיים של ארגונים אלה מאפשרים לבנות מפה של מיקום הידע ללא צורך לדעת את תוכן הידע. מעברי המידע בין תאי הטרור הפרקטליים מתבטאים בקרדיט הדדי של מקבל ומוציא הידע. פעילותם מתבטאת לפי מיקומי הידע על גבי המפות המשתנות תדיר. גם ניתוק המשאבים לערוצי הטרור אינו פוגע ביכולתיו, מאחר והוא מסתגל, משנה הקשרים ובונה יחסי מידע חדשים. עצירת פעולת טרור באמצעים המסורתיים כמעט בלתי אפשרית משום שארגון הטרור משנה את מטרותיו כל הזמן ועתודות ההון האנושי שלו גדולות מפעולותיו . 4. תאי סרטן כמערכות מורכבות מסתגלות תאי הסרטן הם תאים חכמים המתנהגים באופן שיתופי תוך שימוש באמצעי תקשורת משוכללים ומורכבים לכדי קהילה משגשגת ומצליחה . תאים בריאים נחשבים ל"צייתנים", כלומר פועלים בהתאם לחוקים כימיים ופיזיקליים הניתנים להם ע"י המערכת החיסונית של הגוף. תא הסרטן מייצר ליקוי בפעולת התא הבריא, מפענח את התקשורת עם תאים אחרים בגוף ומוליך שולל את מערכת החיסון ע"י התחזות לתא בריא, ובכך מתפשט במהירות בגוף. התא הסרטני יודע לפתח עמידות לחומרים כימותרפיים ע"י כניסה למצב רדום והקרבה של תא בריא במקומו. מערכת התקשורת של התאים הסרטניים הינה מרושתת הלומדת מהנסיון ומתכננת לעתיד. על פניו נראה כי דרך פעולת התאים הללו הינה אקראית, אך בפועל היא בעלת אירגון פנימי, א-היררכי, הפועל למען מטרה משותפת תוך ניצול המערך ההיררכי המתקיים בגוף, כלומר את המערכת החיסונית. כדי להתפשט, הסרטן שולח תאים שמטרתם לנווט את שאר התאים הסרטניים לאזורי גידול הטובים ביותר להתיישבות ולפיתוח גרורות. כאשר תאים סרטניים מעוניינים להשתלט על תאים בריאים, הם מסמנים תאי מטרה ע"י שימוש בשקיקים בעלי חלבונים וחומר גנטי הנקראים אקסוסומים. אקסוסמים הם חלקיקים ננומטריים המובילים חלקי מידע גנטי בין התאים הנשלחים על ידי מערך הפיקוד של מערכת החיסון הנמצא במח העצם. אותות אלה מזהים את תאי הסרטן ופועלים להשמדתם. תאי הסרטן מייצרים אקסוסמים משל עצמם, הדומים לאלה של מערכת החיסון, אך טעונים במידע גנטי מטעה. הם משגרים אותם בחזרה אל התאים הדנדריטיים שבמח העצם וכך מתעתעים במערכת החיסון. תאי הסרטן פורצים את רשת התקשורת של המערכת החיסונית, מערימים עליה, מגייסים את המערכת כולה לטובתם וכך מחליפים את התאים הבריאים. כך התאים הסרטניים פועלים כל הזמן תוך שינוי בחתירה למטרתם העיקרית המאפשרת להם צמיחה עתידית, הם אינם מקובעים לקודים קבועים, אלא בעלי רגישות סביבתית ומגיבים בהתאם. בינם לבין עצמם הם מקיימים אינטגרציה המאפשרת תיאום בין המערכות השונות, כלומר מושבות תאים וגרורות, תוך סנכרון המידע השותף ותעדוף פעולות בהתאם. הגישה המחקרית החלוצית היום בחקר הסרטן היא לא בחיפוש תרופה לסרטן עצמו וגרורותיו, אלא ריפוי באמצעות המערכת החיסונית, עקב ההבנה כי הסרטן עושה שימוש בהונאת המערכת החיסונית ע"י תשדורת בדויה כי התאים המשתכפלים הם בריאים וכי אין צורך בהליך פירוקם. התחום המהפכני בחקר הסרטן וטיפולו עושה שימוש באימונותרפיה בכדי לנצל את המערכת החיסונית של הגוף לריפוי. השיטות הטיפוליות המפותחות היום הינן מגוונות, אך בבסיסן הן מתייחסות למאפיין העיקרי של התאים הסרטניים והוא אובדן הבקרה הגנטית. התאים הסרטניים מתחלקים הרבה ובקצב מהיר ותופסים את מקומם של התאים הנורמלים, הם מפרישים הורמונים ורעלנים ההורסים את מבנה הרקמות. בנוסף נוצר חוסר יציבות בגנום הסרטני מאחר ולמרות שהתא הסרטני מתפתח מתא אחד שהשתבש, הוא אינו שומר על עקביות צפויה וכל תא שמתקבל ממנו הוא שונה עקב חוסרה של מערכת בקרה. זו הסיבה שמרקם תאים סרטניים נראה מבוזר ולא מסודר כמו תאי מקור. המוטציות המתקבלות ממצבור של תאים סרטניים אינן נקודתיות, אלא הן מסיביות וכוללות חוסר או עודף של כרומוזומים או חיבורים לא נכונים בין כרומוזומים. אמנם מוטציות של תאים סרטניים שונות גנטית מהתאים המקוריים של אותה רקמה, אך עדיין הן מתנהלות באותו הגוף ופגיעה ספציפית בחלבון מסוים עלול לגרום לנזק אחר אם הוא נחוץ ברקמה אחרת. 5. העידן הטכנולוגי ומערכות מורכבות מסתגלות אנו חיים בעידן בו השינויים הטכנולוגיים הרבים מקיימים אורך חיים המחייב פיתוח תהליכי הסתגלות יעילים לסביבה המשתנה. המספר הרב של פיתוחים טכנולוגיים יצר רישות והפשטה של תהליכים שבעבר נראו כהיררכיים או לינארים בעוד שכיום מערך היחסים בין הגורמים הללו אינו מייצר מדרג, אלא מרחב. הדרישות המשתנות מחייבות שינוי בתהליך זרימת האינפורמציה לכדי יעילות מירבית. דוגמה לביטוי השינויים הללו ניתן לראות בדמות הרשתות החברתיות, אשר מאפשרות חשיפה מיידית לידע בעזרת טכנולוגיה זו, המשתמשים יכולים להפיק ולשתף ידע באופן ממוקד אך נרחב, ולייצר מערך שונה של מיקום ביחס למקורות הידע ע"י האינטרקציות כבסיס להפצה. מקורות הידע הראשוניים אינם עוד בידי מקור אחד כלשהו במרחב אינטראקציות זה, אלא מבוזר בידי המשתמשים. למרות שניתן להצביע על מקורות דינמיים יותר בהשפעתם על כלל המשתמשים, לא ניתן ליחס אותם למקור ראשוני, כלומר כזה המופקד על חלוקת ידע בלעדי. תהליך ההפצה התהפך, כלומר במקום שליחת מסרים התקיים חיפוש מקורות מידע אפקטיביים לדרישותינו, רישום כמנוי והמלצה לאותו אייטם מתפרסם. תהליכים אלו הביאו לא רק לשינויים בתהליכי העבודה והתקשורת הבין אישיים, אלא גם לשינוי חברתי מהותי בשליטה על המידע והפצתו . הפרטים, שמהווים כפרקטלים, החלו להפיץ מסרים שייסדו רישות של קשרים חברתיים בתחומי תוכן מגוונים ובפריסה גלובלית. המאפיין הבולט ביותר של דור אינטרנט זה הוא כנאמר הרשת החברתית, המאפשרת יישום מחוכם של פורטל אישי, ליצירה ולהפצה מיידית של תוכן ומידע לחברי הרשת. תהליכי ההפצה והמיתוג משרתים את עצמם במערך דינמי זה, תורמים לעידכון מיידי בחידושים רלוונטיים ולמיקוד בפתרונות מותאמים אישית. המעבר שנוצר למידע שיתופי באופן דינמי ומסתגל יצר פרדוקס ביחס למערכות אירגוניות המנוהלות באופן מסורתי בדרך היררכית, פורמלית וביר

אודות adi arie

adi arie

RSS | הנחיות כתיבה | שאלות נפוצות | מאמרים מובילים | מאמרים אחרונים | הכותבים המובילים | צור קשר