בג"צ – נגד שקד ונגד ביקורת | Publisher
מאמרים ותוכן איכותי להפצה חופשית ברשת

שלום, אורח

זכור אותי

שחזור סיסמא

קטגוריות


בג"צ – נגד שקד ונגד ביקורת

פורסם בתאריך 04/08/2016 ע"י אברהם פכטר בקטגוריה חוק ומשפט | צפיות: 448 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: פכטר, איילת שקד, שרת המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה שי ניצן, השופט העליון דנציגר, הכנס לשכת עו"ד באילת, דמוקרטיה, העקרון "חזקת החפות", "הספק הסביר"

איילת שקד, שרת המשפטים, היא פוליטיקאית ולכן למרות תפקידה, רשאית ויכולה להעביר ביקורת על מערכת המשפט, על הפרקליטים, על השופטים והתערבותם בהחלטות פוליטיות ומשילות הממשלה.
היועץ המשפטי לממשלה לעומת זאת, יכול לא להסכים להחלטות העליון ובג"צ, אבל חייב מתוקף תפקידו לכבד את הפסיקה.
פרקליט המדינה שי ניצן, בביקורת שלו על התכנית "צל של אמת" וביקורת על הפרקליטות והפרקליטים, הוכיח שמושג מהות הדמוקרטיה וחופש הדיבור והביקורת הבונה והחיובית, זרים לו, מציקים לו ומתסכלים אותו – וחבל.
השופט העליון דנציגר, שישב בהרכב תיק הרצח של זדורוב והיה בדעת מיעוט לזכותו מחומת הספק, הצהיר בכנס לשכת עורכי הדין באילת, כי "עקרון הספק הסביר", גובר על עקרון הרוב בהרכב השופטים.
"פוליטיקאים אינם אוהבים או שונאים, האינטרס לא הרגש שולט בהם" (לורד צ'סטרפילד)
"מתפקיד האופוזיציה, להתנגד לכל ולא להציע כלום". (טירנייה)
"אל תשתמש בשוט, נער, אלא אחוז ברסן בחוזקה". (אובידיוס)
כנס לשכת עו"ד באילת, במזג אוויר סוער
הכנס השנתי של הלשכה באילת, היה בעיתוי מוצלח לבעיות ונושאים שברומו של עולם המשפט, הכלכלה והפוליטיקה.
לתקשורת הכנס היה מועיל ביותר – שיצר מספר כותרות ראשיות יפות ומעוררות שיח ציבורי ומחלוקות פוליטיות לצד תמונות מהכנס של בוז'י הרצוג, שנמצא בבדיקה משטרתית, אוכל ארוחת בוקר עם היועץ המשפטי לממשלה, שצריך להחליט בגורל הבדיקה, וכל מה שהם עשו, זה לדון בסלט ובחביתה, במקום ללבן סוגיות יותר רציניות של מימון מפלגות.
שקד ונאור – ראש בראש
הביקורת על בית המשפט העליון, והתערבות בג"צ בהחלטות ממשלה, נמשך זה 20 שנה לפחות. לבוא ולומר זה דבר חדש, מצד שקד, יומרני או חוצפני, זאת שטות שלא תואמת את המציאות.
מזה 20 שנה לפחות מעבירים פוליטיקאים ביקורת על החלטות בג"צ, על התערבות בנושאים לא להם, על כניסה לתחומים פוליטיים והחלטות ממשלה, על חריגה מסמכות, על הצורך בהגבלת סמכויות בג"צ, טענות שנשמעות מעת לעת כולל הסיסמאות הנבובות של פגיעה בדמוקרטיה ובשלטון החוק.
כאשר פוליטיקאים תוקפים את שרת המשפטים על הביקורת שלה, כולל דרישה להתפטרותה, הם כנראה לא שומעים את עצמם אלא שומעים קולות רקע פוליטיים, כדי לצבור נקודות אצל סוג מסוים של בוחרים, שחושבים ששופטי העליון הם מלאכים שנשלחו ע"י הבורא כדי להנחיותינו דרך.
גם בתקופת הזוהר של הנשיא ברק בעליון, היתה תמיד ביקורת על סוגיות כמו "הכל שפיט", התערבות בג"צ בנושאים לא לו, אקטיביזם שיפוטי מיותר ומזיק, הן מקרב פוליטיקאים, הן מקרב הקהילייה המשפטית ואפילו מחלק מהשופטים העליונים.
האם יש בביקורת סכנה לדמוקרטיה
מעולם עד היום לא טענו ברצינות, שביקורת שיפוטית עניינית ומשפטית ואפילו מתוך אינטרסים מפלגתיים או פוליטיים גרידא – היו סכנה לדמוקרטיה או לשלטון החוק.
השימוש הדחוף והשחוק – בנימוק הלא רלוונטי פגיעה בדמוקרטיה ובשלטון החוק, בא מקרב ציבור מצומצם שלא מבין נכון את מהות הדמוקרטיה ופרשנותה.
כאשר פרקליט המדינה טוען בלהט וברצינות שסדרה בטלויזיה "צל של אמת" פוגעת בדמוקרטיה, אז אנחנו במצב מביך למדי, או שהוא לא מבין את מהות המושג דמוקרטיה או שלא מבין את התסכול שבו הוא נמצא בקשר לפרשה האומללה של הרשעת זדורוב ברצח.
השופט העליון דנציגר שישב בהרכב בעליון בערעור של זדורוב, היה בדעת מיעוט שהיה מקום לזכותו "מחמת הספק"
בכנס אילת – אף הוסיף שלדעתו הרשעה ברצח צריכה להיות פה אחד ואם יש ספק אצל אחד השופטים "העקרון של הספק הסביר" גובר על עקרון של הרוב בהרכב.
נשיא בית המשפט המחוזי (לשעבר) של חיפה ומבקר המדינה (לשעבר) השופט מיכה לינדנשטראוס כתב ספר, שהוא מחקר השוואתי, בין החוק הישראלי והחוק האמריקאי בסוגיה הפלילית של העקרון "על הספק הסביר" (הוצאה לאור של לשכת עו"ד 2004), ובו מצא כי העקרון של "הספק הסביר" לא חלחל דיו למערכת המשפט בישראל.
אם נצרף לכך גם העובדה שעקרון "חזקת החפות" לא נמצא להערכתי בסל הבריאות המשפטי, למרות היותו עקרון משפטי פלילי בסיסי, אפשר להבין את התסכול של משפטנים רבים, המתלבטים יום יום במאבק המשפטי בבתי המשפט.
לסיכום:
אין ספק ואין חולקין שפסיקת העליון ובג"צ מחייבת, אך באותה מידה, העברת ביקורת עניינית מנומסת, מבוססת, משפטית, היא נשמת אנפה של השיטה המשפטית שלנו, וכל הדיבורים על פגיעה בשלטון החוק, דמוקרטיה ובית המשפט העליון, הם פופוליזם לשמו.
בית המשפט העליון, כבודו במקומו, אך זכות הביקורת על השופטים והפרקליטים, בצורה עניינית והגונה היא זכות אלמנטרית בכל דמוקרטיה ליברלית מודרנית.
ביקורת נבונה ועניינית מחזקת את שלטון החוק ומכבדת את חופש הדיבור.
הערות:
1. הצהרתו של הנשיא לשעבר פרופ' ברק, בראיון לעיתון לשכת עו"ד כי: "צר לי שלא הכל שפיט", באה באיחור, מאחר ובמהלך כל כהונתו כשופט, טען שהביטוי "הכל שפיט", שמיוחס לו, לא בא ממנו ולא ביוזמתו. עתה באיחור רב, הוא מנסה לייחס לעצמו את העקרון שהיה מזוהה עם תקופת שיפוטו במהלך כל הקדנציה.
2. לגוף העניין – תהיה זו טעות גורלית להערכתי, אם נגיע למצב שהכל שפיט, ממנו הסתייגו רבים, כולל שופטים עליונים, מכובדים ונשיאי עליון בעבר. העקרון אם יתקבל, יהפוך את השופטים שלא נבחרים ע"י הציבור, למושלי המדינה ולדיקטטורים של המשפט.
3. באשר אמרתו של ברק לגבי שופטים פוליטיים כמו בארה"ב, ראוי לציין שהשיטה שם, בדמוקרטיה הגדולה בעולם, עובדת כך שנים רבות ומתפקדת לא רע, אז לא צריך להבהל.
4. הנשיא לשעבר שמגר, בג"צ לא יכול לבטל חוק יסוד.

אודות אברהם פכטר

אברהם פכטר

התחבר לשליחת תגובה

לא פורסמו עדיין תגובות למאמר זה

RSS | הנחיות כתיבה | שאלות נפוצות | מאמרים מובילים | מאמרים אחרונים | הכותבים המובילים | צור קשר