רומן זדורוב – לזכות מחמת הספק | Publisher
מאמרים ותוכן איכותי להפצה חופשית ברשת

שלום, אורח

זכור אותי

שחזור סיסמא

קטגוריות


רומן זדורוב – לזכות מחמת הספק

פורסם בתאריך 01/01/2015 ע"י אברהם פכטר בקטגוריה חוק ומשפט | צפיות: 509 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: פכטר, ד"ר מאיה פורמן, משפט זדורוב, חקירת המשטרה, זירת הרצח, לזכות מחמת הספק, בית המשפט המחוזי, בית המשפט העליון

לאחר הופעתה של ד"ר מאיה פורמן, מהמכון הפתולוגי בתכנית "עובדה", ולאחר שהיא חזרה בעקביות ובבטחון על חוות דעתה בנושא הסכין שכנראה היתה כלי הרצח, כלומר סכין משוננת (או סכין קומנדו) ולא סכין יפנית שהיתה בידי זדורוב, מתחזקת הסברה שיש לזכותו לפחות מחמת הספק. אם נוסיף לכך אלמנטים נוספים מהחקירה, לרבות מספר ההודאות שבחלקן הוא מודה באשמה ובחלקן כופר באשמה, כולל השחזור הלא נקי שבו הוא הובל והונחה ע"י השוטרים – אי מציאת ד.נ.א של זדורוב בזירת הרצח ולא טביעת נעל – הספק זועק לזיכוי.
"מי שאין לו ספקות, אינו זוכה להישגים". (ליאונרדו דה וינצ'י)
"הספק הוא הפסיעה הראשונה לקראת האמת". (דידרו)
"ברי ושמא – שמא עדיף". (מיכה יוסף ברדיצ'בסקי)
חקירת המשטרה
תוך ניהול המשפט ובסיומו במחוזי, התברר כי חקירת המשטרה, בפרשיה שהסעירה את המדינה, רצח ילדה צעירה ותמימה מבי"ס ברמת-הגולן, היתה לא תקינה, היו בה הרבה חריגות וחריקות שהתחילו במסיבת עיתונאים בומבסטית והמשיכה בתוכן חקירתי שנמצאו בו הרבה פגמים.
הסנגורים הן במחוזי והן בערעור, הצביעו על הכשלים הרבים ועל הסתירות ובעיקר שמו דגש על הבדיקות הפורנזיות, שמהן עולה תמונה שונה מזו שבהודאות בהן הוא מודה באשמה או בשחזור שנראה קצת מבויים.
זירת הרצח היתה מלאה דם, ולמרות זאת הד.נ.א. של זדורוב לא נמצא שם. טביעת הנעל על בגדיה של הנרצחת היא בספק גדול לא הנעל של זדורוב, והסכין היפנית שהיתה בחזקתו, כשיפוצניק בבית-הספר, לא תאמר את החתך בצווארה שעל פי ד"ר פורמן היתה מסכין משוננת, מה שאנו קוראים סכין קומנדו.
בדעתה של ד"ר פורמן, החזיק גם ותמך ראש המכון הפתולוגי דאז, ד"ר קוגל שנמנע ממנו להעיד לטובתה ולטובת הסנגוריה, שזה כשלעצמו מעשה לא מקובל, ולא עומד בקריטריון של עשיית צדק ובוודאי לא בקטע של "כללי הצדק הטבעי".
בית המשפט המחוזי בנצרת, שהרשיע את זדורוב, אמנם דחה את חוות דעתה של ד"ר פורמן, תוך לשון בוטה, עוקצנית ופוגענית, שגם היא לא מקובלת בבתי משפט, אך עושה רושם שבעיקר הגן על פסק דינו, ולא חתר לצדק המשפטי כמצופה ממערכת המשפט.
אך לגוף העניין וטענות הסנגוריה, על סתירות וכשלים בחקירה ובראיות, לא נתן הסבר משכנע, ולא הסבר שיכול להתיישב עם הסתירות בראיות. נראה היה מפסק הדין שהשופטים היו מקובעים בשכנועם שזדורוב אשם ומכאן ההרשעה.
כבר בגמר המשפט במחוזי – כתבתי כאן באתר שיש לזכות את זדורוב מחמת הספק, ומאז אני עומד על דעתי זו, שרק התחזקה עם הממצאים החדשים שהביא צוות הסנגוריה לעליון וגם מעמדתה וחוות דעתה האמיצה של ד"ר פורמן.
העובדה שבית המשפט העליון, החזיר את התיק למחוזי להשלמה ולעיון מחדש, בראיות החדשות, אינו מהלך שגרתי ומסתתרת מאחוריו הדעה שיש לבדוק מחדש את כל מערך הראיות שמא נעשתה טעות גורלית.
האם שופטים יכולים לטעות? כן וזה קרה פעמים רבות, ראה את כל הזיכויים של העליון על תיקי הרשעה של המחוזי וכן הזיכויים בעקבות משפטים חוזרים, שהיו ועוד יהיו בעתיד.
בארה"ב, אנגליה וגם בישראל – קמו צוותים של משפטנים וסטודנטים למשפטים, שבודקים תיקי הרשעות, שיש בהן סיכויים לזיכוי, או של עיוותי דין, בידוי ראיות וכו'...
ומאות מקרים של עוולות משפטיות כבר התגלו, כולל מקרים שהנידונים שהיו חפים, מתו בכלא ולא זכו לשמוע את הזיכוי המיוחל, ואילו אחרים זוכו ושוחררו אחרי שנים רבות.
על בית המשפט העליון – להערכתי המקצועית לזכות את זדורוב, לפחות מחמת הספק.

נ.ב.: ראה את המאמרים שלי באתר זה בנושא זדורוב ובמיוחד את האחרון שבהם – "ספק סביר לזדורוב" מיום 21.9.2014.

אודות אברהם פכטר

אברהם פכטר

התחבר לשליחת תגובה

לא פורסמו עדיין תגובות למאמר זה

RSS | הנחיות כתיבה | שאלות נפוצות | מאמרים מובילים | מאמרים אחרונים | הכותבים המובילים | צור קשר