משפט זדורוב – אור (של זיכוי) בקצה המנהרה | Publisher
מאמרים ותוכן איכותי להפצה חופשית ברשת

שלום, אורח

זכור אותי

שחזור סיסמא

קטגוריות


משפט זדורוב – אור (של זיכוי) בקצה המנהרה

פורסם בתאריך 09/20/2014 ע"י אברהם פכטר בקטגוריה אקטואליה | צפיות: 631 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: פכטר, מערכת המשפט, הפרקליטות, הרשעות לא מבוססות, פרשת רצח זדורוב, השחזור של הרצח, בית המשפט העליון, עמדת המנהל מכון הפתולוגי

בית המשפט העליון – החזיר את התיק להשלמת שמיעת עדויות חדשות בעניין רצח הילדה תאיר ראדה ז"ל, להרכב המחוזי בנצרת שהרשיעו ברצח פה אחד. ההרכב הרשיעו פעם נוספת והתיק חזר לעליון.
מדובר בהרכב שבו כיהן השופט כהן – הנמצא עתה בחקירה פלילית וספק אם יוחזר להרכב. ואי לכך העליון נקט בהליך חריג ויכריע בתיק בעצמו.
הראויות החדשות, עליהן נתבקש ההרכב לדון, הן בעיקרון בתחום הפורנזי, לאמור: סכין הרצח, טביעות נעליים וד.נ.א. בזירה.
מתברר שהסנגוריה הציגה ראיות ברורות מטעמה כי סכין הרצח שהציגה התביעה, אינה מתאימה לסימנים שנמצאו על גופת הנערה ז"ל, וכי טביעת הנעל על מכנסי הג'ינס שלה אינם של זדורוב ולמרות הדם הרב שהיה בזירת הרצח, לא נמצא הד.נ.א. של זדורוב בזירה.
האם ספקות כאלה מספיקים לזיכוי – להערכתי כן!
"מביש יותר לעוות דין – מאשר לסבול דין" (אפלטון)
"דיני נפשות פותחים לזכות ואין פותחים לחובה". (סנהדרין ל'ב – ע"ב)
כדי שלא תהיה אי הבנה, בהבנת הנקרא.
מערכת המשפט והשופטים עושים כמיטב יכולתם והבנתם, כדי להגיע לאמת, כדי להעניק לנאשמים וסנגוריהם אפשרויות להוכיח את טענותיהם וצדקת גרסתם של שולחיהם.
המסקנה המתבקשת – עלינו הציבור, לתת אמון במערכת המשפט, שהיא אבן יסוד בשלטון החוק.
זה לא אומר, שלא צריך להעביר ביקורת בצורה מכובדת.
זה לא אומר, שאסור לנו להצביע על טעויות ספקות "ולאקונות", שעולות מתוך פסקי הדין.
זה לא אומר, שבתי המשפט לא טועים – לכן קיימת מערכת ערעור, שבא ניתן לתקן ולנסות להעמיד הדברים על דיוקם וצדקתם.
לכן קיימת פרוצדורה של משפט חוזר, אם מתגלות עובדות חדשות, ראיות חדשות שלא היו בהישג יד בבית משפט קמא ואפילו מערכת חנינות כדי להמתיק עונשים חריגים.
הציבור - מצפה ובצדק שהמשטרה והפרקליטות יעשו מלאכתם נאמנה, יחקרו ויאספו ראיות אובייקטיביות על האירוע, המקרה, כדי לתת בידי הפרקליטות תמונה עדכנית ואמיתית של המקרה, לקראת ההחלטה המשפטית.
הפרקליטות – על פי הדין והציפייה מהציבור והן ממערכת המשפט – שתהיה מסננת אחרונה לפני הגשת כתבי אישום ותילחם להרשעה, אך גם תהיה פתוחה וערנית למקרה של ספקות, של עיוותי דין, עדויות שקר, בידוי ראיות, עדי מדינה פרובלמאטיים ו"קומבינות" למיניהן.
המסקנה: אין לנו ארץ אחרת ומערכת משפט אחרת.

האם יש הרשעות לא מבוססות דיין?
לצערי הרב יש – ולאחרונה יותר מדי. אין ברצוני להביא דוגמאות לרוב מארצות העולם או ארה"ב, שלאחרונה זיכו יותר מ-600 אנשים שהורשעו ע"י בתי משפט בעבירות שונות, כולל חמורות של מאסר עולם ואפילו עונש מוות.
גם בארצנו הקטנטונת יש מקרים המצביעים על הרשעות שגויות מבחינה משפטית כדוגמת פרשת ברנס (רצח רחל הלר ז"ל), פרשת סולימאן אל עוביד (רצח הנערה חנית קיקוס ז"ל), פרשת יוסף זוהר (הואשם ברצח אביו), פרשת רצח החייל אולג שייחט ז"ל (החשודים נעצרו על רצח ושוחררו לאחר זמן קצר).
וכן מקרים נוספים, דוגמת פרשת מע"צ שהורשעו, זוכו לאחר שנים וזכו בפיצויים וכן מקרים פחות דרמטיים ותקשורתיים.
יצויין – ברנס הורשע ברצח, ישב בכלא שנים רבות ורק לאחר שחרורו זכה במשפט חוזר ואף בפיצויים משמעותיים. האזרח יוסף זוהר – שזוכה מאשמת רצח אביו, כעבור 5 שנים. סולימאן אל עוביד – שמסרב לקבל חנינה, לאחר גלגולים משפטיים רבים ולאחר שהשופטת העליונה גב' מרים בן פורת (שהיתה גם מבקרת המדינה), בדקה התיק, המליצה על חנינה ורמזה על אפשרות של משפט חוזר.
כלומר: דוגמאות יש ויש, ביקורת נוקבת על עבודת המשטרה אפשר למצוא, ביקורת על בתי משפט יש וכך גם על הפרקליטות – אך אסור להיסחף, אסור לשלול את כל המערכת שמחזיקה ומגינה על שלטון החוק ועל המשטר הדמוקרטי.
פרשת רצח זדורוב
המקרה הטרגי של רצח ילדה צעירה ותמימה בדמי עלומיה, תאיר רדה ז"ל בקצרין, משך תשומת לב תקשורתית רבה ביותר.
התקשורת ליוותה את החקירה והמשפט משך שנים עד לסיומו הדרמטי בימים אלה ממש. לבית המשפט היתה ביקורת על התנהלות התקשורת ובמידה רבה בצדק.
שלושה שופטים מחוזיים – הרשיעו את זדורוב פה אחד ברצח – שפירושו עונש מאסר עולם חובה. פסק הדין משתרע על 456 עמודים ולפי השופטים, הם הפכו כל אבן ובחנו כל ראייה רלוונטית כדי להגיע לתוצאה של הרשעה ברצח.
האם זדורוב הוא הרוצח – מעבר לכל ספק סביר. השופטים חושבים שכן – והביעו עמדתם בפסק הדין המרשיע והגדול.
מאידך – יש משפטנים, ואני ביניהם, עיתונאים, חוקרים פרטיים, אנשי מז"פ ומומחי זירת רצח – הטוענים שיש הרבה "נקודות שחורות", חורים בפאזל הראיות שלא מסתדרים עם היותו של זדורוב הרוצח הבלעדי, אם בכלל, או שהיה אדם נוסף בזירה הקשור לרצח.
טביעת נעל, על אסלת בית השימוש, ועל הקיר, טביעת נעל על הג'ינס של הנרצחת, אינם בוודאות של זדורוב – אם כן של מי הן?
הרבה דם היה בזירה – אין ד.נ.א. של זדורוב בזירה.
השחזור של הרצח – ע"י זדורוב לא מתאים לממצאים על הגופה ולא לסימנים על הגופה בכמה פרמטרים – אז מי עשה זאת?
מצד שני – זדורוב הודה במעשה, בשלוש הזדמנויות. זדורוב – ידע על פרטים מוכמנים בחקירה, שרק המבצע יכול היה לדעת, או להיות נוכח במקום.
שלושה שופטים מחוזיים, מנוסים, ניהלו משפט משך 4 שנים, כתבו 456 עמודים, יש לתת להם קרדיט שחתרו להגיע לחקר האמת.
ועדיין נשאלת השאלה האם זדורוב הוא באמת הרוצח של הילדה מקצרין?
הסנגוריה בטוחה שנעשה לו עוול. הפרקליטות והמשטרה – בטוחים שהרשעה במקומה.
חלק מהמשפטנים שליווי את התיק משך שנים סוחבים איתם ספקות וכך גם חלק מהמומחים שבחנו את הפרשה.
התלבטות נובעת מכך – שיש אפשרות תיאורטית שהיא גם מעשית לפעמים – שהנאשם הוא אכן הרוצח אך מבחינה משפטית התיק מטיל ספקות ומשאיר טעם רע בפה, שמא נעשתה טעות גורלית או שיש אפשרות, די סבירה, שמישהו אחר היה בזירה וביצע את הרצח הנתעב והוא עדיין חופשי.
אז מה יהיה בהמשך?
בית המפשט העליון – הוא שיכריע כנראה במחלוקת בהליך חריג כדי לא להחזיר התיק למחוזי בפעם שלישית.
יחד עם זאת – עמדת הפרקליטות לגבי העדות לטובת זדורוב מצד מנהל המכון הפתולוגי וסגניתו, היתה בלתי ראויה ומנוגדת לכללי הצדק הטבעי.
להערכתי – המקרה של זדורוב יכנס לפסיקה למסגרת של תיק רצח, שראויים ללימוד באוניברסיטאות שיש עמם שובל של ספקות ושהיה מקום לזיכוי "מחמת הספק".
התיק נמשך כבר 5 שנים – הערעור מתקרב לסיומו ולכך יוסיפו אולי בקשות נוספות – כך שלפי הערכתי אנו נשמע נקרא ונחכה עם התוצאה הסופית כזמן נוסף, כמו שהמקרים הקודמים שהזכרתי ורבים אחרים, נתמשכו עד הגיעם לתחנה המשפטית האחרונה.
מיד עם סיום המשפט וההרשעה במחוזי – כתבתי כאן באתר זה, כי יש חורים שחורים רבים בפסק הדין, שלא קיבלו הסבר הגיוני משפטי והיה מקום לזיכוי "מחמת הספק".
אני עדיין מחזיק בדעה זו!
ברגע אחרון:
עכשיו נודע כי בית המשפט העליון ביקש מהצדדים בהליך חריג להגיש שאלות למנהל המכון המשפטי ד"ר קוגל שתמך בסגניתו שהעידה לטובת הסנגוריה בעניין סכין הרצח – שלא תאמה לגרסת התביעה ושהיה בעדות זו כדי להטיל ספק בהרשעה.
נראה שבית המשפט העליון – יכריע בסוגיה בהקדם ויביא סוף לסאגה הטראגית הזו.

אודות אברהם פכטר

אברהם פכטר

התחבר לשליחת תגובה

לא פורסמו עדיין תגובות למאמר זה

RSS | הנחיות כתיבה | שאלות נפוצות | מאמרים מובילים | מאמרים אחרונים | הכותבים המובילים | צור קשר