כיצד ל"עבור" את המסך ביננו למתבגרים | Publisher
מאמרים ותוכן איכותי להפצה חופשית ברשת

שלום, אורח

זכור אותי

שחזור סיסמא

קטגוריות


כיצד ל"עבור" את המסך ביננו למתבגרים

פורסם בתאריך 05/19/2014 ע"י חיים גולדברג בקטגוריה חינוך תיכוני | צפיות: 557 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: קשר אישי, יחס אישי, עידן המידע, עובר מסך, טיפים למתבגרים

הוראה, זה מקצוע משוגע. אפשר להעביר יום שלם בשיחות אין סופיות עם תלמידים, לפשר ולגשר במריבות שלהם, וכל זה עם המאמץ הבלתי נגמר לא לאבד אף אחד מאותם שלושים (לעיתים אפילו שלושים וחמישה...) נערים/נערות שיושבים ולומדים בכיתה....
זה אכן מאתגר, לא פעם אני עלול למצוא את עצמי עם שניים שלושה דברים שאני צריך לעשות בו זמנית. לא אחת אני מבולבל סביב כל המטלות והאתגרים שצריכים להיות מבוצעים ועדיין לא דיברתי על ההנהלה (או סתם רכז השכבה) והדרישות שעלי למלא...
מה מחזיק אותי במקצוע זה?
האמת חייבת להיאמר: הקשר עם המתבגרים. זה נותן כוחות. זה מזרים "דם צעיר" כל הזמן כל יום. הנה ההזדמנות להתחדש, במובן מסוים, להישאר צעיר לנצח... הם לא נרתעים, אין להם כל מניעה לנסות ולשפר את העולם במקום בו הם נמצאים, והם מוכנים לסחוף אותך לתוך עולמם זה.
אבל אליה וקוץ בה.
צריך לדעת לתקשר נכון עם הנוער. זה החלק הכי משמעותי עבורם. לא תקשורת רדודה, כזו שיודעת להגיד בוקר טוב וזהו. משהו יותר משמעותי. ולכל אחד יש את חלק המשמעותי שלו. לאחד זה המשחק של מכבי אחת לשבוע, לשני זו המסיבה בסופ"ש. לשלישי יש עניין עם בני המין השני וכן הלאה.
איך אדע אם תקשרתי נכון?
טיפ ראשון – לזכור את שמות התלמידים. זה נראה כל כך פשוט, במיוחד בסוף שנה כאשר כבר מתרגלים לשמות... אבל ממש לא. הרבה פעמים אנו מעדיפים לזכור את שמות המשפחה בלבד. אני זוכר כמנהל צעיר, חודש בשנה היה בית הספר מתהפך כולו עם תקנון מיוחד לטובת התלמידים (חודש אדר...). אחד הבקשות שתמיד היו מונחות על שולחני מטעם התלמידים, לשחרר את הכיתה כאשר המורה אומר שלוש פעמים שמות משפחה במקום שמות פרטיים... כמה שזה מפריע להם! אפשר ל"בזבז" שיעור על משחקי הכרות. אפשר להתחיל בסיפור אישי ואח"כ לבקש שכל אחד יחשוף מעצמו משהו אישי(לא כזה שעלול להיות לרועץ - תרגיל זה מועדף בכיתה המכירה אחד את השני). אפילו שבוע ראשון של מאמץ להכרת תלמידיך, יסייע לך בהמשך השנה בתפקוד שלהם במקצוע עליו אתה מופקד.
טיפ שני – תשוחח עם תלמידיך על משהו משמעותי להם, והכי חשוב, תזכור על מה שוחחתם. זו לא צריכה להיות השיחה הכי ארוכה בחייך. מספיק החלפת מספר משפטים קצרים. זה כבר יביא לידי קשר משמעותי עמו. כל תלמיד קודם כל הוא בן אדם המחפש קשר משמעותי עם עולם הבוגרים. ואתה אחד כזה.
טיפ שלשי – הערכה. כל אחד אוהב שמעריכים אותו. ברגע שתראה לתלמידך שאתה מעריך אותו [ואפשר ואף רצוי לתת על זה "פרס" כל שהוא] – כבר הקשר האישי יתחזק. מאוד. תתפלא עד כמה זה מתאים גם בכיתות הגבוהות. בהתאמה לגיל. אם לצעירים מספיק סוכריה, מתבגרים לא אחת יסתפקו באמירה מעריכה, ואם זה יהיה בפני קבוצה וייאמר דרך אגב, בכלל... רכשת את אמונו.
בהצלחה

אודות חיים גולדברג

חיים גולדברג

התחבר לשליחת תגובה

לא פורסמו עדיין תגובות למאמר זה

RSS | הנחיות כתיבה | שאלות נפוצות | מאמרים מובילים | מאמרים אחרונים | הכותבים המובילים | צור קשר