אגודות חקלאיות, מה, מי ולמה | Publisher
מאמרים ותוכן איכותי להפצה חופשית ברשת

שלום, אורח

זכור אותי

שחזור סיסמא

קטגוריות


אגודות חקלאיות, מה, מי ולמה

פורסם בתאריך 06/18/2013 ע"י צבי אדלר בקטגוריה נדל"ן ובניה | צפיות: 749 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: קרקע חקלאית, קרקעות חקלאיות

בראשית המאה ה-20 הפכה ארץ ישראל לשדה ניסויים בפיתוחם של דגמי התיישבות חקלאית חדשים ומעוררי השראה. אלפי החלוצים הציוניים אשר הגיעו לארץ, מצוידים ברעיונות שונים ומשונים אודות שוויון ושותפות חברתית וכלכלית, וברצון להגשים את החזון על "עם עובד את אדמתו" היו לחוקרים ונסיינים בהגייה, פיתוח והקמת ישובים חקלאיים במתכונות שונות שלא היו מוכרות עד אז, בוודאי שלא בשטחה של ארץ ישראל. דגם הקיבוץ הוא ללא ספק אחד המודלים הידועים אשר נהגו ונוצרו בתקופה זו, אולם מלבדו נוצר באותה תקופה דגם מוצלח לא פחות והוא – מושב. הצלחתו של דגם זה בולטת היום, יותר כמאה שנים לאחר המצאתו, כאשר הוא מהווה את הדגם הנפוץ ביותר במגזר החקלאי במדינת ישראל.

המושבים שהוקמו בארץ ישראל ובמדינת ישראל נהגו במטרה לייצר דגם ביניים על ציר השיתופיות החברתית והכלכלית הנע בין נקודת קצה אחת - הקיבוץ (שותפות כמעט מלאה) לנקודת קצה שנייה – העיר (שותפות מינימלית). יש לציין כי תחת המושג "מושב" התכנסו מספר גוונים שונים של דגמי התיישבות, אולם במהלך השנים לאחר מכן התבסס והתבלט דגם מרכזי אחד, בו כל משפחה מנהלת את חייה החברתיים בעצמאות ומנגד מקיימת את פעילותה החקלאית-כלכלית במסגרת שיתופית עם שאר בעלי המשקים במושב.

רמת השותפות הכלכלית ויכולת לפעול בתחומים שונים מחוץ לה השתנו ממושב למושב, אך ברובם המוחלט של המושבים אותה שותפות כלכלית בפעילות החקלאית התקיימה תחת כנפיו של גוף המכונה – אגודה חקלאית. האגודה החקלאית הייתה במידה רבה הגוף המקשר בין בעלי המשקים במושב לעולם הכלכלי החיצוני: שיווק התוצרת החקלאית נעשה דרכה, חכירת הקרקעות ממנהל קרקעי ישראל נעשה דרכה, קבלת הדרכה ומענקים ממוסדות השלטון וגופי ההתיישבות נעשה דרכה ועוד, וכו'. מלבד זאת סיפקה האגודה לחבריה ערבות כספית הדדית, שירות חיוני לעוסקים בחקלאות, וכן החזיקה בידה שטחי קרקע חקלאית, ציוד חקלאי ויזמה פעילות כלכלית משותפת בנכסים שהופקדו בידה.

עד לשנות ה-90 של המאה ה-20 לערך, קהילותיהם של מרבית המושבים הורכבו ממשפחות בעלות משקים חקלאיים אשר היו חברות באגודה החקלאית. מתוקף מצב זה הפכה האגודה החקלאית לגוף המייצג את מרבית התושבים במושב וככזה הופקדו בפועל בידיה ניהול כלל העניינים המוניציפליים ביישוב: ענייני חינוך ותרבות, הקמה ושדרוג של תשתיות שונות, ועוד. לעתים התקיימה מעין הפרדה פורמלית טכנית בין ועד המושב לוועד האגודה, אולם בפועל התקיימה זהות בין השניים. ניהול האגודה נעשה על ידי שני גופים מרכזיים: אסיפה כללית בה כל משפחה בעלת נחלה זכתה לקול אחד והתכנסה להחלטה דמוקרטית בסוגיות מהותיות וועד אגודה אשר נבחר על ידי האסיפה ועסק בניהול השוטף. בעניין זה יש לציין כי תושבים במושבים (במרבית המקרים מיעוט ספור) שלא היו בעלי משק לא זכו לרוב למעמד של חבר אגודה ועל כן לא היו שותפים לקבלת ההחלטות.
 

אודות צבי אדלר

מידע נוסף בענין זה ניתן למצוא באתר אגרילנד.

צבי אדלר

התחבר לשליחת תגובה

לא פורסמו עדיין תגובות למאמר זה

RSS | הנחיות כתיבה | שאלות נפוצות | מאמרים מובילים | מאמרים אחרונים | הכותבים המובילים | צור קשר