משולש בנטמודה | Publisher
מאמרים ותוכן איכותי להפצה חופשית ברשת

שלום, אורח

זכור אותי

שחזור סיסמא

קטגוריות


משולש בנטמודה

פורסם בתאריך
Warning: date() [function.date]: It is not safe to rely on the system's timezone settings. You are *required* to use the date.timezone setting or the date_default_timezone_set() function. In case you used any of those methods and you are still getting this warning, you most likely misspelled the timezone identifier. We selected 'America/New_York' for 'EDT/-4.0/DST' instead in /home/publihse/public_html/article.php on line 204
03/09/2013 ע"י אברהם פכטר בקטגוריה אומנות | צפיות: 836 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: פכטר, מפלגת הבית היהודי, מפלגת יש עתיד, בנט, לפיד, אבו-מאזן, אבא אבן ז"ל, ממשלת ישראל

שיר הנושא של בנט – עורו "אחים" עורו. שיר הנושא של לפיד - אנו נושאים לפידים (שרה עינת שרוף).
שיר הנושא של ביבי – חושו אחים חושו. נתניהו רצה את ש"ס בפנים, הם קרובים אליו יותר מדינית מאשר לפיד, וכלכלית אפשר לנחם אותם בתקציבים ראויים וסבירים.
לפיד הוא כוח עולה – אבל כמו כל לפיד יש לו זמן תפוגה וזמן בעירה מוגדרים. בנט – הפתיע במגזרו אבל הוליך שולל את ציבורו.
יש הבדל מהותי ומעשי – בין הצהרות לפני למעשים אחרי.
"מה רע בהבטחות? כל אחד יכול להיות עשיר בהן". (אובידיוס)
הדרך הטובה ביותר לקיים הבטחה – היא לא להבטיח".(נפוליון בונפרטה)
"הברית בנט-לפיד
כמו אחרי כל "ברית", יש חגיגה, שמחה, ההורים גאים, למרות שחותכים בבשר החי. התינוק בוכה ואז מרגיעים אותו במוצץ עם יין והוא ישן שנת ישרים.
ביבי בתפקיד המוהל
זה התהליך העובר עכשיו על ביבי כמרכיב הממשלה הבאה. בנט רוצה נוכחות מוהל לפי ההלכה, יאיר רוצה רופא ושיבצע את התהליך כדי להדגיש את ניתוק ההלכה מהדת והמדינה, אם לא רשמית, חוקית, אז לפחות פורמלית.
לפיד הבטיח וצריך לקיים
הבטחות צריך לקיים, זאת סיסמה/אמרה ישנה ומקובלת, אך לרוב לא מקוימת.
התעקשות של נבחרי לפיד, לדבוק ולהגשים לפחות חלק גדול מההצהרות שלפני, בהחלט ראויה לתשומת לב ונותנת תקווה שלפחות יהיו שינויים מהותיים בממשלה הקרובה.
צמצום מספר השרים – שינוי בעדיפויות
בהחלט מטרות ראויות, אך כבר בהן ניכר שיש שחיקה ראשונית עקב המציאות הקואליציונית. ממשלה של 18 שרים (שהיתה בחוק היסוד, עד ששונתה ע"י ממשל ברק), הפשרה מסתמנת על 22-24, שזאת בהחלט התקדמות, אבל עדיין קצת מנופחת. ההסדר הקואליציוני של חלוקת התיקים מחייב את הצדדים להתגמש, כדי לשמור על שקט תעשייתי במפלגות וקיום הבטחות פנים מפלגתיות באיוש שרים.

לפיד עם הפנים לחוץ, אך בסוף יאיר לפנים
תפקיד שר החוץ, הוא תפקיד נחשק, ייצוגי, נעים, לא קשה במיוחד, הרבה דיבורים, נסיעות, קוקטיילים ויצירת קשרים, תוך ייצוג הולם של מדינת ישראל.
מעטים שרי החוץ שהיו, בממשלות ישראל, שיצרו או השפיעו על מדיניות החוץ, מכוח אישיותם ודעותיהם.
מי שקובע מעשית את מדיניות החוץ, הוא ראש הממשלה, ביחד עם הממשלה שמנווטים את הדרך בהתאם לתפישה הפוליטית של הרוב ושל האישיות החזקה בממשלה.
אבא אבן ז"ל – נחשב כשר חוץ מוצלח וכמוצר קלאסי לדיפלומט ממולח חלקלק, בעל ידע וכושר ביטוי מעולים שאמנם הביא כבוד גדול לישראל, אך לא יצר מדיניות חוץ, אלא ניסה ליישם אותה ברוח ממשלת ישראל.
לאבא אבן ז"ל מיחסים את האמרה ששררה בממשלה, שהוא יכול לנאום ב-7 שפות 7 שעות, מבלי לומר שום דבר מעשי ומחייב, בקיצור דיפלומט קלאסי.
התפקיד המתאים ללפיד – לאור הצהרותיו ומטרות מפלגתו, שמתעקשים על עקרונות על דרך, על יישום המצע שהבטיחו, איננו בחוץ אלא בפנים. כלומר: התפקידים כמו אוצר, חינוך, משרד הפנים, השיכון, הרווחה, הספורט – שם הבעיות הרציניות ושם מחכים לשינויים ופתרונות יצירתיים.
הברית בנט לפיד לכניסה לממשלה
להפתעת רבים, הקשר מחזיק מעמד יפה ולביבי אין ברירה אלא להתחשב בו ולהתגמש בו, יחד עם זאת, להערכתי, אחרי הקמת הממשלה הברית לא תחזיק מעמד זמן רב, במיוחד אם יגיעו לשלב של שיחות עם הפלסטינאים, ויתורים טריטוריאליים, הורדת התנחלויות.
התפישה המדינית של בנט ולפיד – לא זהה
המוקש הראשון שיעלו עליו, הן השיחות עם הפלסטינאים. מול הגישה הפשרנית של ציפי לבני (יו"ר צוות המו"מ) ויאיר לפיד, הגישה של בנט הפוכה, לא גמישה ואפילו נוקשה.
בתחום זה בנט קרוב לביבי – ורחוק מלפיד לבני והדבר מבטיח סכסוכים, זעזועים ומשברים.
ההצלה תבוא מצד אבו-מאזן
כרגיל במצבים אלה, מתוך ניסיון העבר מאז – תכנית החלוקה משנת 1947, הערבים אז, הפלסטינאים כיום יצילו את המצב, בסירובם להצעות ישראל ובכך תיפתר כנראה הבעיה.
ביבי יודע שאבו-מאזן לא יסכים
המהלך למנות את ציפי לבני, כיו"ר צוות המו"מ, הוא מבחינה טקטית בינלאומית, מהלך מבריק. העולם שהיום נגדינו, הנשיא אובמה המחפש פתרון ולוחץ על מו"מ, יקבלו בזרועות פתוחות את השיחות, הלחץ הבינלאומי על ישראל יירד חלקית, התדמית אולי תשתנה קמעה לטובה, אך תוצאות מעשיות לא יהיו. אז מה אפשר לבקש יותר במצב כזה?

בהזדמנות הראשונה בנט יעזוב את לפיד
להערכתי, לא ירחק היום, בו בנט יחבור יותר לביבי, מאשר לשינויים הדרסטיים שמבקש לפיד, ובכך יחזק את ביבי – ואולי, אולי, בעתיד הלא רחוק, נראה גם את ש"ס דוהרת לממשלה ולמנעמי תקציביה.
לסיכום
מה שברור, ששקט פוליטי לא נראה באופק. יהיה מעניין אפילו סוער לפרקים וחומר טוב לעיתונאים, פרשנים וארץ נהדרת.
הערות והארות בענייני דיומא
1. שבדיה, שהיתה פעם פרו-ישראלית, נעשתה בשנים האחרונות אנטי ציונית/ישראלית מובהקת ולאחרונה העלתה את הנציגות הפלסטינית לדרגת שגרירות, למרות שאין לה מדינה דה פקטו.
2. הולנד הצטרפה לאנגליה, במגמה לסמן מוצרי יצוא מהתנחלויות לצורך חרם כלכלי.
3. התשובה של ישראל צריכה להיות בהתאם, לסמן את כל מוצרי ישראל, כאילו יצאו מהתנחלויות על כל הסיכונים הכלכליים שבדבר, כאקט ממלכתי.
4. או להטיל חרם נגדי על כל מוצרי המדינות שיחרימו את מוצרינו, כולל תיירות והימנעות נסיעה לאותן ארצות. זה הצליח לגבי תורכיה, זה יכול להצליח גם לגבי מדינות אירופה "הצבועות", שביצעו בעבר ועדיין מבצעות עבירות והתנהלות שיכולה להתפרש כנוגדת את הסטנדרטים הבינלאומיים בתחומים רבים.
5. כלומר: צריך להשיב מלחמה על "החרמה", בכל האמצעים הדיפלומטיים והמעשיים.

אודות אברהם פכטר

*הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר מדריך בקורס קציני שריון, ראש לשכה של האלוף טל, פרקליט צבאי, יועץ משפטי ביו"ש וברצועת עזה, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז, משנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות, שופט בבתי דין משמעתיים ופרשן משפטי בהווה.

אברהם פכטר

התחבר לשליחת תגובה

לא פורסמו עדיין תגובות למאמר זה

RSS | הנחיות כתיבה | שאלות נפוצות | מאמרים מובילים | מאמרים אחרונים | הכותבים המובילים | צור קשר