חילופי שילטון – הכרח דמוקרטי? | Publisher
מאמרים ותוכן איכותי להפצה חופשית ברשת

שלום, אורח

זכור אותי

שחזור סיסמא

קטגוריות


חילופי שילטון – הכרח דמוקרטי?

פורסם בתאריך 08/02/2012 ע"י אהרון רול בקטגוריה אקטואליה | צפיות: 759 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: שלטון

2 אוגוסט 2012
חילופי שילטון – הכרח דמוקרטי?

דומה ולמצער אף מיותר לחזור ולשנות באשר לתקינת המשטר הדמוקרטי המחייב/מאפשר/מתיר/מקדם חילופי שילטון מדי ארבע עד שמונה שנים.
הצורך העקרוני בחילופי שילטון הינו ברי. שלטון שעלה לגדולה אפשר ופעל כנגד האינטרס הציבורי וכך ביכולתו של אותו הציבור להחליפו לאחר פרק זמן קצוב. שילטון הרובץ בכיסאות השררה, עובר תהליך טיבעי ולמצער בילתי נימנע של הסתאבות. כבר נאמר:"הכוח משחית וכוח אבסולוטי משחית באופן אבסולוטי" דהיינו, ככל שיתקבע השלטון במקומו ולמשך זמן ממושך יותר, גוברים מירב הסיכויים כי יצבור בידיו כוח ההולך והופך לאבסולוטי...והוא הנותן. שלטון מקובע הופך עם הזמן לשלטון עבש, חסר חידושים ופתיחות, אשר מאבד מיכולתו וגמישותו לענות ולהגיב כראוי לארועים מכוננים. ברי מהאמור לעיל כי על השלטון במדינת ישראל להיות מוחלף באחר, בהתאם לרצון העם המבוטא בקלפי, למצער לתקופה שלא תעלה על שתי קדנציות שלטוניות, או שמונה שנים.

ולאחר שאמרנו כל זאת, הרי שאנו במדינת ישראל ניצבים בפני בעיית הביצה והתרנגולת, כאשר הביצה, מה לעשות, הינה סרוחה וקלוקלת.
הבה וניבחן מצב היפותטי. נאמר כי במדינת ישראל קיים מחנה שמאל אוטנטי מכריע ומשפיע, המחזיק במשנתו של השמאל האוטנטי "המסורתי" מימים טובים יותר לשמאל דהיינו, שמאל יהודי, ציוני, דמוקרטי וקפיטל-סוציאלי. הבה נהגג כי מחנה שמאל זה הוכיח עצמו משך השנים כדבק באינטרסים הקיומים של מדינת ישראל וניבדל ממחנה הימין במינון דרכו המדינית ובדרכו הכלכלית. ונישאלת השאלה המתבקשת, האם מחנה זה ראוי להנהיג את העם בהחליפו בשלטון את מחנה הימין? והתשובה היא ברורה ונחרצת...כמובן שכן. לא משום כי מחנה הימין בהכרח עיוול את העם אלא כי בפשטות, הגיע זמנו לפנות מקומו לדם חדש בהנהגת המדינה כפי שתואר בפתיח למאמר.

אלא שדרכנו לחילופי שילטון במדינת ישראל אינה סוגה בשושנים, נהפוך הוא, אפשר כי חילופי שילטון לעת הזו, בפרט לעת הזו, עלולים להביא על מדינת ישראל את קיצה.

הבה וניבחן את תקפותן של הגדרות "יהודי, ציוני, דמוקרט וקפיטל-סוציאליסט", שהן עמודי התמך עליהם נישענת ומתקיימת מדינת ישראל, כפי שהינן משתקפות בנטיותיו, מעשיו ומאוויו של השמאל הישראלי הרדיקלי עד אנרכיסטי, זה השמאל אשר עקב קיצוניותו ואלימותו היחסית מכתיב את מהלכי כלל השמאל בינינו, גם מהלכי השמאל האוטנטי החיובי. אנו ניבחן כאן את השמאל הרדיקלי, האנרכיסטי בהתאם למדדים החשובים ביותר לקיומו של עם ישראל בארצו, שמאל זה אשר הוא הנותן במדינת ישראל את הטון עבור כלל מחנה השמאל בעוד שהאנשים הטובים בשמאל האוטנטי קולם אינו נישמע, הם נאלמו דום, הם הרימו ידים, הם ניכנעו לאלימות המילולית, הם וויתרו על המאבק למען דמותה השפויה של מדינת ישראל.

שנאת החינם היהודית –
דומה ועיניינו הבלבדי של מקטע השמאל הרדיקלי במדינת ישראל הוא דיכוי וחורבן כל דבר יהודי אוטנטי ובפרט הדתי. אין זה סוד יותר כי חלקים נירחבים מדי בשמשל הרדיקלי השוכנים במערכות המשפט, התקשורת, האקדמיה, צמרת צה"ל, צמרת זרועות הביטחון ומשרדי ממשלה מסוימים, הינם מחויבים לאידאולוגיה אוניברסלית, פוסט-פסבדו-ליברלית ולא לאידאולוגיה היהודית-ציונית עליה מושתתת מדינת ישראל. חלקם הצעקני והאלים אף גורס כי הקמת מדינת ישראל היתה מיותרת וארעה על כתפי אסונם (הנכבה לכאורה), של תושביה הערבים הבילתי מוגדרים בין הנהר לים. ולכן, יש לבטל את קיומה של "הישות הציונית" ולהקים על חורבותיה את "מדינת כל אזרחיה הפלשתינים". מאחר שהציבור החילוני בינינו הולך ומתיוון, הולך ומתפקר ומשיל מעליו מערכיו היהודים הרי שהמכשול למילוי מאוויהם המדינים (לטעמם) מהווים ללא כל ספק בני המגזר הדתי-חרדי וניגזרותיהם בקרב התישבות יו"ש ומכאן יש להבין רבים מהארועים המתוזמרים כנגד מגזרים אלו בשנים החולפות. השנאה התהומית בקרב מגזר השמאל הרדיקלי השופעת כנגד המגזר הדתי /התישבותי במתכונת גיזענית-"שטירמרית" מימים רחוקים באירופה, משסעת את העם ופועלת לכן ואף במכוון לחולשת הקיום היהודי בישראל. .

שנאת החינם הציונית –
השמאל הרדיקלי מחצרץ באזנינו כי ההתנחלויות הם המכשול להבאת נירוונת שלום עולמים מיוחל על עם ישראל. כמובן שאין שטות גדולה מזו. שהרי מירב ברי הדעת, הרצינים, חוקרים והוגי דעות מהשורה הראשונה בעולמנו ולא רק יהודים, כבר מאוחדים בדעה נחרצת הנישענת על עובדות מוכחות כי הסיכסוך בינינו לבין הערבים אינו סיכסוך על קרקעות ושטח אלא הינו סיכסוך אידאולוגי דתי. כלומר, עצם קיומנו, במדינת ישראל, כמו בכל מקום אחר בעולם, הינו לצנינים בעיני אויבינו הערבים המחכים להזדמנות לשסף גרוננו בסגנון סורי-עיראקי אשר התפרסם לשמצה לאחרונה.
הסלידה של מחנה השמאל-רדיקלי מכל שמריח ציונות, מרקיעה שחקים. הבה ונניח לרגע לנושא ההתנחלויות ביו"ש וכך, מדוע השמאל הרדיקלי אינו מיישב את הגליל והנגב? מדוע עמל הוא ללא לאות לקבע את זכויות ערביי הגליל ובדואי הנגב על אדמות המדינה וכפועל יוצא לנשל את היהודים? מדוע תנועת ההתישבות היחידה בגליל, 57 יישובים אשר הוקמו בגליל המאוכלסים יחדיו מעל 10,000 נפש ארעה אך בזמנו של ראש הממשלה דאז מנחם בגין בתחילת שנות השמונים למאה הקודמת? היכן היו אנשי השמאל "הדגולים" כשימון פרס, יצחק רבין ז"ל, אהוד ברק, אריאל שרון ואהוד אולמרט? כמובן, למעט פיטפוטי גבוהה-=גבוהה ותשלום מס שפתים לנושא הנגב והגליל.
הדעת נותנת כי הצורך בהתישבות ציונית לא פסה במקומותינו, אלא כי מעשה שטן, ציונינו "הדגולים" מהשמאל הרדיקלי, הצבועים העלובים הללו, המלאטים באוזנינו השכם והערב כי גרוש מתישבי יו"ש הוא-היא הציונות האמיתית ועושים זאת ככסות עינים לאזלת ידם בקיום הציונות הנוספת החיונית בתחומי הקו הירוק. במשנתה הכתובה של "הקרן לישראל חדשה", שותפתו לדבר עבירה וידידתו בנפש של השמאל הרדיקלי הישראלי מצויין בפירוש כי על הקרן ועוזריה המאותננים בישראל (עמותות גולדסטון ובנותיהן למשל), "לפעול להשבת כל קרקעות המדינה לידי הערבים" (כהכנה להקמת מדינת פלשתין על חורבות מדינת ישראל - א.ר).

שינאת החינם הדמוקרטית –
השמאל הרדיקלי העולמי חובר לאיסלמיזם העולמי. וכפועל יוצא, השמאל הרדיקלי הישראלי חובר לאיסלמיזם המקומי, הם הפלשתינים. בעיני רוחו אין מהווה השמאל הרדיקלי הישראלי חלק מתושבי מדינת ישראל אלא חלק מפלשתין הגדולה מהנהר ועד הים. וכך, אין שמאל זה רואה כל פסול בשיתוף פעולה עם גדולי האנטישמים בעולמנו תוך שמהווה משרתם הנירצע למזימת הכחדת מדינת ישראל על ידי אותם אנטישמים ואוטו-אנטישמים מארצות הים. השמאל הרדיקלי "שלנו" משתף פעולה באורח סביל ופעיל עם מזימת הכחדתנו על ידי גורמים אמריקנים ואירופאים. במעשיהם אלה מנתצים אנשי השמאל הרדיקלי כל אמת מידה דמוקרטית בהזמינם את אויבינו המרים ביותר לבחוש בקרבינו ובשמשם עבורם "אידיוטים-מועילים" למטרה זו. שמאל זה מהווה סוכנים זרים לכל דבר וענין עבור גורמי חוץ כנגד האינטרסים הלגיטימים של מדינת ישראל. כל זאת מהווה היפוכה של דמוקרטיה תקינה.
זאת אף זאת, מערכות המשפט, הפרקליטות ובית המשפט העליון נישלטים על ידי אותו שמאל רדיקלי ומעוותים משפט בעניני מדינה ומדיניות בהתאם למאוויי האנטישמים מבחוץ. מרביתה המכרעת של התקשורת הינה בעלת נטיה חריפה שמאלה ועד לקיר האנרכיסטי ודומה כי הללו שם איבדו מזה זמן את הבושה להיות "כלבי הזבל של הדמוקרטיה". האקדמיה בחלקים נירחבים שלה הינה מעוותת חומרי לימוד למען שיתאימו להגיגיהם משמאל. קשה גם לסמוך יותר על המלצותיהם של הפיקודים הבכירים של צה"ל, השב"כ והמוסד מחשש היותם נגועים בניגוד אינטרסים שמאלני (וזו עובדה היסטורית ועדכנית). השמאל הרדיקלי נאחז בקרנות השילטון לא דרך הצבעה לגיטימית בקלפי, אלא תוך אחיזת צבת בשילטון הישראלי באמצעות שליטה על מוסדות חיונים שאינם בחירים וכך פטורים מעינו הפקוחה של הציבור. העובדה כי התנהלות זו הופכת את מדינת ישראל לבילתי משילה, והדברים ידועים וברורים, אינה טורדת כלל את מנוחתם. לטעמם, מילוי מאוויהם / גחמותיהם קודמים לקיום מדינת ישראל.

שינאת החינם הכלכלית –
כישלון שיטת הממשל והכלכלה הקומוניסטית הינה עובדה קיימת. מרבית מדינות העולם שאך לפני כ- 50 שנה עוד החזיקו בתורה הקומוניסטית כחלק אינטגרלי מאורחות השילטון, השתחררו מעולה של זו ועברו טיפין טיפין אך בהתמדה לכיוון "הממוצע" דהיינו, אל הקפיטל-סוציאליזם בד בבד עם גבור נטיתם לכיוון הדמוקרטי.
הסיבה לכך ברורה לכל מתבונן אקראי. גם השיטה הקפיטליסטית "הטהורה" לא הצדיקה עצמה לאורך זמן. שתי השיטות, הקומוניסטית והקפיטליסטית כשלו מאחר שנוהיהן עסקו בתאוריות שברומו של עולם אך לא השכילו לחזות או לא הביאו בחשבון את טבע האדם. והמדובר הוא ברוח החופש והיצירה האינדיבידואלית המפעמת בלב בני אנוש המחייבת למעשה שימוש בשיטה הקפיטליסטית שהיא בלבד מאפשרת זאת. אלא שאותה רוח אנוש בדיוק הינה חלק מ-"יצר לב האדם רע מנעוריו" כלומר, בני האנוש אינם מסוגלים להשית על עצמם גבולות ומגבלות, אנו מתקשים לכבוש את ייצרנו. אנו יצורים שאינם יודעים גבול למאוויינו ותאוותינו וחייבים במוסדות רגולטורים, אמנם מידתיים ומוגבלים בכוחם, אשר יטילו זאת עלינו. ומכאן אנו מכנים את השיטה הכלכלית התואמת ביותר למשטרים הדמוקרטים בשם "קפיטל-סוציאליזם" (מונח זה הוסבר יל ידינו במאמרים רבים ובהרחבה ולא נשוב אליו בפירוט כעת).
כפי שבן האנוש אינו בר גבולות באשר לחפצו להתעשר כך גם אינו יודע גבולות בחפצו הסוציאליסטי. ניתן להשוותנו לחזירים...שנאמר, "תנו לחזיר אצבע והוא יקח את כל היד". כך בדיוק מתנהלים הקומוניסטים, שמאלנינו הרדיקלים הבילתי חביבים כך בדיוק התנהלו הללו שם ביוון וספרד ושאר מדינות אירופה תוך שגרמו לכאוס כלכלי לעצמם ולדורות אחריהם. הם אינם יודעים גבולות, לטעמם יש להשביע את רצונותיהם כאן ועכשיו ואם בתהליך זה "תישרף המדינה" נו, אז שתישרף. זו גישת "אכול ושתה..." לאשורה, כי המחר מי ישורנו.

מספר דוגמאות להטיות אשר תוכן אינו כברן והנובעות מהטיית אידאולוגיית שמאל רדיקלי
הביטוי האחרון לכך עיניינו בגיוס החרדים לשרות שיוויוני בצבא אשר עקרונית אין מוצדק ממנו אלא שהעיתוי והנחץ המלווים אותו מלמדים כי מאחורי המנטרות הגבוהות בדבר שוויון בנטל חבויה משטמה חילונית עזה לדתיים בתוכנו, אלו הדתיים הכופים על המתיוונים החילונים להביט במראה, לבוז לעצמם ולשנוא בתמורה עקב כך כל דבר דתי. אנו בהחלט גורסים כאן כי ביטול "חוק טל" אשר הסדיר את "תורתם אומנותם" של החרדים, ואף הראה סימני הצלחה מובהקים, אם כי לא בקצב הראוי וראוי היה למקצה שיפורים חקיקתי, נעשה בכוונת מכוון על ידי בית המשפט העליון שהיה תחת השפעתה הרעה, השטנית של הנשיאה הקודמת דורית בייניש ועוזריה למעל שם, על מנת ליצור כאוס שילטוני אשר יכה שתי ציפורים במכה אחת. המכה הראשונה, "יפקר ביחס" את החרדים (ואז יחליש אחיזתנו כולנו באדמת ארץ ישראל וזכות היהודים עליה) והשניה, יגרום להפלת ממשלת הימין לשם עליית ממשלת שמאל רדיקלי אנרכיסטי על פניה על כל המשתמע מכך. כאשר תכליתו הסופי של המהלך היה כאמור יצירת "מדינת כל אזרחיה הפלשתינים".

ביטוי נוסף לנאמר הינה תופעת התנגדותם הפומבית של גורמי הביטחון כנגד התקיפה באיראן, התנגדות אשר התנהלותה מדאיגה ביותר לאור הרוחות השמאל-רדיקליות של גנרלינו ואדמירלינו וקשריהם העקיפים עם גורמים אנטישמים דרך צינור שפע הממון והכיבודים של "הקרן לישראל חדשה. על התנדות זו חובה עלינו לומר כי "גם שעון מקולקל מראה את השעה המדוייקת פעמיים ביום" והמבין יבין. קטונו מלהמליץ או להזים בפני ממשלת ישראל לגבי הדרך הנקוטה לתקיפה באיראן, אם בכלל. תודה לאל שאנו איננו צריכים להחליט בדבר, זו אחריותו של ראש הממשלה ושריו וחזקה עלינו, גם לאור התנהלותם החיובית, המרוסנת אך המבריקה טקטית בנושא עד עתה, כי מבוגרים אחראיםן מאיישים את כסאות הממשלה. אנו בפירוש גורסים כאן כי המלצות הפיקוד הביטחוני, הנחרצים באורח תמוה כנגד התקיפה באיראן והדיון המכוון והלעומתי בהן בפומבי, למצער בחלקן, אינן לכאורה ממין הענין ונגועות בניגוד אינטרסים חמור הבא לשרת בעקיפין, ביודעין ובכוונת מכוון גורמי חוץ בארה"ב ובאיחוד האירופי באמצעות גורמי הבינים של "הקרן לישראל חדשה"..

אל לנו לשכוח גם את מצב אי הוודאות הקיצוני אליו טולטל המזרח התיכון לאור האביב הערבי (למעשה הסתיו, החורף בוא יבוא). חשוב לאזכר כי הגורמים שטילטלו את המזרח התיכון לכאוס איסלמיסטי הינם בדיוק נימרץ אותם הגורמים באיחוד האירופי וארה"ב אשר מתערבים מזה שנים דרך תופעת "האידיוטים המועילים" מבין השמאל הרדיקלי בתוככי ישראל וזאת כולל נסיונות ההפיכה השלטונית אצלנו בשנת 2010 (ע"ע שימון פרס, ציפורה שפיצר) ו"המחאה החברתית" של 2011 . למזלנו ניכשל הניסיון האלים הנוסף להפיכת השילטון והמלכת השמאל הקיצוני עלינו בשנת 2012 , למצער עד עתה.

אלא שאנו עומדים בסיפה של שנת 2013 . כל שארע במדינת ישראל בשלש השנים האחרונות, כל השביתות, מצגי הקריסה שכלל לא ארעו אך חוצרצו בצדיה בראש חוצות בקולמוסי תקשורת מתאנפת, ההכפשה ללא גבולות של הממשלה המכהנת, כולם ללא יוצא מהכלל היו מכוונים ומתוזמרים על ידי גורמי חוץ אנטישמים ואטו-אנטישמים (בהכוונת אירגון "אוטפור" מנובי-סאד הסרבית ובמימון האוטו-אנטישמי סורוס הניבזה) לשם סילוק המטרד הישראלי (לטעמם), מלהפריע למהלך ההשתלטות האיסלמיסטית הרדיקלית על המזרח התיכון ואבטחת זרימת ה"הזהב השחור" ללא הפרעה למיכלי הדלק בארצות המערב.
וכעת, לאור כל האמור לעיל, האם עדיין אנו חושבים כי חייבים אנו בחילופי שילטון דמוקרטים במדינת ישראל בשנת הבחירות 2013? האם אנו מוכנים להמר בחיינו וקיומנו, כי אותם "עוכרי-ציון" מהשמאל הרדיקלי והאנרכיסטי יעלו לשלטון במדינת ישראל ויקעקעו את כל היקר והחשוב לעם היהודי בזמנים טרופים אלו?
אין באמור לעיל לטעון כי ממשלת הימין הינה צפיחית בדבש, היא איננה. הכשלים והקילקולים ידועים ואיננו יכולים להתעלם מהם. יחד עם זאת כל קילקולי ממשלת הימין ילבינו כשלג למול האסון הקיומי אשר ממשלות שמאל רדיקלי ואנרכיסטי תמטנה על ראשינו במצבנו המסוכסך הגאו-פוליטי העכשווי.
איננו פוסלים כלל וכלל שלטון שמאל על מדינת ישראל והפתיח למאמר אף בא להצדיק זאת. בתנאי אחד חשוב ומכריע...על השמאל האוטנטי הישראלי להתנער, להתעשת, לחדול מלהיות נושא כליו של השמאל הרדיקלי המשיחי, המטורף, לחדול מלחסות בצילו השחור, לצאת קבל עם ועדה בדבר היותו "יהודי, ציוני ודמוקרט" ולהוכיח זאת לציבור הבוחרים בהתמדה ולאורך זמן. ואזי, רק אז עלינו הציבור, העם, לשקול ברצינות את החלפת שלטון ממשלת הימין בממשלת שמאל. עד אז, אל לנו אף להרהר בכך כי בנפשנו הדבר.
האלטרנטיבות אשר השמאל האוטנטי מעמיד כיום כנגד השמאל הרדיקלי כמו גם כנגד ממשלת הימין, הינן בוסריות וחובבניות. שליפת ג'וקרים מהשרוול בנוסך שלי יחימוביץ או יאיר לפיד אשר נסיונם בניהול מדינה אולי הסבוכה ביותר בעולמנו, הינו נילעג ומעורר אך רחמים והשתתפות בצערם. והשעטנז המתוכנן בנוסח "קדימה"מספר שתים" בהנהגת רמון-שפיצר אשר את נחת עליבותם וסכסכנותם כבר חשנו על בשרנו. די היה לנו ב"קדימה" אחת בחיינו וגם זו היתה פעם אחת יותר מדי, אלו כולם אצה להם הדרך לשלטון בעוד שלא החלו אף לצבור את תחילתו של קרדיט שלטוני חיובי לזכותם.
השמאל הרדיקלי האנרכיסטי שואב השראתו ונישען על מפלגות פוליטיות קיקיוניות אשר קיומן נילעג כגון מר"צ אשר כבר מכה את הקיר השמאלני המטורלל ביותר במקומותינו. מפלגת חד"ש הכוללת יהודים וערבים יחדיו, קומוניסטים פנאטים ומשיחיים. מפלגת רע"ם-תע"ל אשר ישראל וקיומה היהודי-ציוני אינה כוס התה של מצביעיה וזאת בלשון המעטה מנומסת ואנמית. ומפלגת העבודה אשר חלק ניכבד ממנה תפוס ממילא על ידי מצביעים מהמגזר הערבי הרוכבים על גבה לשם קיעקוע "היישות הציונית" ומכאן כי אין אפשרות להגדירה כמפלגה ציונית כהלכתה (על התגית – "יהודית" כבר וויתרו שם ממילא), ואחרונים ובזויים, ממש בתחתית פח האשפה הפוליטי הישראלי הם האירגונים האנרכיסטים אשר את "ביצועיהם" הנילעגים חווינו במחאות הקיץ שעבר וקיץ זה כולל "סולידריות "שימעון הצדיק"" ובילעין.
אנו מאמינים כי העם עודנו בעשתונותיו ולא יאפשר לאופורטוניסטים החפצים בחורבנו, להשתלט ולתפוס השלטון במדינה. לא כעת ולא אי פעם. יחד עם זאת, על הציבור להמשיך וללחוץ את מפלגת השלטון לתיקון קילקולים ידועים אשר קיומם השלילי מוסכם על רבים.

אהרון רול
amroll@sympatico.ca
 

אודות אהרון רול

אהרון רול

התחבר לשליחת תגובה

לא פורסמו עדיין תגובות למאמר זה

RSS | הנחיות כתיבה | שאלות נפוצות | מאמרים מובילים | מאמרים אחרונים | הכותבים המובילים | צור קשר