"עמך עמי ואלוהיך אלוהיי" / ריקי שחם - שירים חדשים | Publisher
מאמרים ותוכן איכותי להפצה חופשית ברשת

שלום, אורח

זכור אותי

שחזור סיסמא

קטגוריות


"עמך עמי ואלוהיך אלוהיי" / ריקי שחם - שירים חדשים

פורסם בתאריך 07/21/2011 ע"י ריקי שחם בקטגוריה אומנות | צפיות: 625 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: שירה, ריקי שחם, פילוסופיה

עמך עמי ואלוהייך אלוהיי / ריקי שחם

 

אני אוהבת את המואביה
את זו שבשוליים
הזרה
הלא שייכת.
אני אומרת לה היום
שאפו.
פעימות הלב שלי מהירות
אני נופלת לרגליה של
המואבית
ומבקשת חמלה
על אלה שלא ידעו להגיד:
"עמך עמי ואלוהייך אלוהי".
כי הזרה
השונה
האחרת
היא בכת המאמינים
של אלישע בן אבויה
של "האחרים"
שהם דוברי האל
והוא מורם
ולו הן אומרות:
"עמך עמי ואלוהייך אלוהי"
אני צועדת עמן
עם וירג'יניה
עם רות
עם סוליטה
ועם לו
במצעד עליית הנשמה
שעולה השמיימה
ואנחנו מקוננות יחדיו
על רפי השכל
ומוגי הלב
ואלה שלא יודעים בושה מהי.
אנחנו
נושאות את נבל הזהב
למרגלותיו של האל
לא נעלבות יותר
מכחש וכזבים
מחכות לבנים בכרמים
לבועז
ו"האחרים"
שבות לבדידותם של האוהבים.
ואני אומרת לך
המואביה,
את הגבורה שלי.
אני היום מלווה אותך
בשיירה של נועם
אל מחוזות האמונה
כי לך אומר:
רות,
"עמך עמי ואלוהייך אלוהי".


 

 

 

לחיות בשבי של הגעגוע / ריקי שחם


היום נפל כוכב בלילה
וייחלתי לעצמי
להרפא מגעגועי.
אני מתה מגעגועים
אני מתגעגעת למוסיקה
אותה אני שומעת ברגע זה
אני מתגעגעת
לשדרת עצי האגסים
שכמעט נושקים לנהר הווזר
כאילו היו ילדיו של הלדרלין
בכבודו ובעצמו.
אני מלאה געגועים
לרכבות שיוצאות מתחנות רכבת
אני שומעת את קולות המסילה
וזה יוצר בי געגוע
לנסיעה שאעשה
לשוטטות ללא מטרה
למסע ללא דרך.
מזל שיש לי גלואז
או אופטלגין
או עט נובע
כי עצי הדובדבן שבשביל
גורמים לי להתפוצץ מגעגוע
כאילו אני אסירה של הגעגוע.
יושבת לי בצינוק של
בית כלא לגעגועים
בעיקר מתגעגעת לכלב שלי
ששוכב על השטיח לצדי
וגורם לי לגעגוע
לאחותי בנפש
מארי מגדלן
שמכסה עצמה
בעלים של כסף
מתחת לעץ הדובדבן.
אני אסירת געגוע
אפילו שכבר התעייפתי
מלהגיד את זה
כמו שהאנושות
עייפה מלהיות
כמו אדם ללא תת מודע
כמו המבורגר ללא לחמניה
כמו המבורגר ולחמניה
ללא קטשופ.
ריקי שחם.

 

 

 

 

 

 

לה מדלן / ריקי שחם

המגדלית הצמיחה לי כנפיים
ועפתי לגובה רב
כדי לראות מלמעלה את
עצי האגוזים שעומדים להם
כמו במסדר
ואומרים את שמותי
ומייבבים
רק כדי שאלטף אותם
ואומר להם
את שמותיה של המגדלית.
אני ומרים
כורעות ברך
ומבכות את כל האבסורד
הנראה לעין
והפרסה
שלא נראית לעין
ואת כל הקריקטורות
ואת כל מי
שיש לו שתן על הראש.
כי אנחנו
אני והיא
כל נהר הווזר נמצא על כף היד שלנו
וכל הגומחות בקיר
ששם חיה המגדלית
בכף היד שלנו
והיום ראינו בשדה
שתי ארנבות רצות
והיו להן עיניים מפוחדות
ואני עיני מביטות בעיניה של המגדלית
והן כחולות כל כך
וגם יש תכלית
לכפות הידיים שלה
כי הן יודעות לעשות
בציר ענבים
וללטף את כל הוורדים
הגדלים בכרמים.
היום המגדלית הסירה ממני
מעטפת של רייקנות
ושמה בעצמותי
שמן של שושן צחור
ושמן של חבצלות
ואמרה לי:
אף אחד לא יכנס פנימה.
merci merci
מרים
אמרתי לה
תני לי להמשיך לחלום
כי עוד מעט
משהו יקח אותי טרמפ
לקומדיה דל ארטה
של הקיום הזה.
אני מבטיחה למגדלית:
לעולם
אבל לעולם
לא אלך לשום מקום
בלעדייך.
ריקי שחם.
 

אודות ריקי שחם

ריקי שחם, מודעות עצמית ופילוסופיה מעשית

ריקי שחם

התחבר לשליחת תגובה

לא פורסמו עדיין תגובות למאמר זה

RSS | הנחיות כתיבה | שאלות נפוצות | מאמרים מובילים | מאמרים אחרונים | הכותבים המובילים | צור קשר