למה בורא עולם ברא את העולם הבא?

פורסם בתאריך 04/09/2009 ע"י שמעון כהן בקטגוריה דת ואמונה | צפיות: 305 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: רוחניות, עולם הבא, אלוקים, אלוהים, חיים, מוות, גוף, נפש בריאה

למה בורא עולם ברא את העולם הבא?
על פי מקורות היהדות – יש לנו עולם הזה ויש לנו את העולם הבא – עולם הנצח – עולם שבו נמצאים הנשמות לפני שהן יורדות לעולם הזה וגם לאחר שהן עוזבות את העולם הזה, הן לא נעלמות אלא זוכות לעלות לעולם הבא – לעולם הנצח.
כולנו יודעים שבורא עולם מקור החכמה , מקור האור והשראה – הוא לא סתם כך יברא משהו – אנחנו יודעים שכל ייצור וכל חלקיק הכי קטן ופעוט טבועה בתוכו סיבה לקיומו.
נכון שלא תמיד אנחנו יודעים את הסיבה – אבל לאט לאט מגלים תפקידים של איברים בגופינו שלא ידענו עליהם מעולם.
לאט לאט מגלים גם בבריאה ייצורים וחלקים בבריאה שפתאום רואים איך הם משלימים את הפאזל שנקרא כדור הארץ והיקום כולו.
בורא עולם חשב על כל פרט בגופינו בפרט ועל כל פרט בבריאה בכלל.
בורא עולם לא סתם ברא את העולם הבא- העולם הבא הוא העולם שאחרי חיותינו בעולם הזה.
למי שלא קרא בחכמת היהדות אז עניין חיי הנצח וחיים לאחר המוות היה יותר מעורפל ופחות ברור – אולם כיום הדברים משתנים בצורה יותר ויותר ברורה.
כיום מסקנות של מחקרים ועדויות אמינות ואישיות של מיליוני אנשים שחוו את מה שנקרה מוות קליני – מספרים לנו מה הם הרגישו ומה הם ראו , ולכן כבר זה לא סוד שיותר ויותר אנשים גם יהודים וגם שאינם יהודים מגיעים למסקנה ומבינים שיש לכולנו חיים לאחר חיינו בעולם הזה.
אם תרצו לחפש יותר מידע בנושא חפשו בגוגל חיים לאחר החיים, או חיים לאחר המוות , ואם תרצו לראות סרטים בנושא חפשו בגוגל את המילים: "הסרט סעדה" , או הסרט "חותם האמת:. ותוכלו לקבל מידע עשיר וגדול בנושא מעניין זה.
ובכן נחזור לשאלה - השאלה שלנו היא מדוע בורא עולם ברא את העולם הבא? מדוע בורא עולם לא החליט לתת לנו את הטוב והנעים רק בעולם שלנו כאן בעולם הזה?
ובכן להלן נתן חלק מהתשובה הכללית– ויש לדעת שבכדי לדעת את כולה יש להמשיך ולחקור ולקרוא ולצפות בהרצאות בנושא.
הבסיס של הרעיון הוא שהבורא הוא המקור של הטוב המוחלט השלם והנצחי – והוא הטוב המוחלט – וכיוון שכך- מטרתו להביא לנו טוב מוחלט.
בואו נדמיין לנו שני סוגים של עשירים – עשיר אחד הוא עשיר לא גדול במיוחד ואילו העשיר השני הוא עשיר גדול במיוחד.
שני העשירים רוצים לתת לידידיהם מתנה גדולה ומיוחדת.
העשיר ה"קטן" מעניק מתנה כפי יכולתו וכפי עושרו ה"קטן"
והעשיר הגדול במיוחד מעניק מתנה כפי יכולתו – שהיא כמובן מתנה גדולה ויקרה מאוד.
העשיר הקטן יכול לתת מתנה של אלף שקלים לכל חבר, לעומתו העשיר הגדול יכול לתת מליון דולר לכל אחד. כי כפי שאמרנו עשיר זה הוא עשיר במיוחד.
עד כאן ההדגמה לרעיון.
כשאנו רוצים להטיב לידידנו – אז מקסימום מה שאנחנו יכולים לעשות זה לתת להם שיהיה להם נוח במשך יום יומיים אולי גם שבוע או שבועיים, ומקרים מיוחדים גם חודש או חודשיים.
ואם אנחנו יותר עשירים אנו יכולים לתת להם נוחות והנאה של שנה או שנתיים.
לעומת זאת הבורא שהוא בלתי מוגבל והוא המטיב הגדול ביותר, המקור של הטוב.
הבורא מעוניין להעניק לנו את הטוב ביותר.
ואין כמו חיי נצח המבטאים את הטוב ביותר- כי כל מתנה טובה שתהיה וכל הנאה שמוגבלת לעולם הזה – יש לה סוף במוקדם או במאוחר.
אבל לעומת זאת כאשר ההטבה היא נצחית – אז היא לא נגמרת והיא היא זו הראויה להינתן על ידי המלך הגדול על ידי בורא עולם המטיב המושלם.
להשלמת הרעיון להלן דברים הקדושים של המקובל הרמח"ל
יסוד החסידות ושרש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו. והנה מה שהורונו חכמינו זכרונם לברכה הוא, שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להמצא. ומקום העידון הזה באמת הוא העולם הבא, כי הוא הנברא בהכנה המצטרכת לדבר הזה. אך הדרך כדי להגיע אל מחוז חפצנו זה, הוא זה העולם. והוא מה שאמרו זכרונם לברכה (אבות ד): העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא. והאמצעים המגיעים את האדם לתכלית הזה, הם המצוות אשר צונו עליהן האל יתברך שמו. ומקום עשיית המצוות הוא רק העולם הזה. על כן הושם האדם בזה העולם בתחלה כדי שעל ידי האמצעים האלה המזדמנים לו כאן יוכל להגיע אל המקום אשר הוכן לו, שהוא העולם הבא, לרוות שם בטוב אשר קנה לו על ידי אמצעים אלה. והוא מה שאמרו, זכרונם לברכה (עירובין כב א): היום לעשותם ומחר לקבל שכרם.

וכשתסתכל בדבר תראה כי השלמות האמיתי הוא רק הדביקות בו יתברך, והוא מה שהיה דוד המלך אומר (תהלים עג): ואני קרבת אלקים לי טוב. ואומר (שם כז): אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי וגו', כי רק זה הוא הטוב. וכל זולת זה שיחשבוהו בני האדם לטוב, אינו אלא הבל ושוא נתעה. אמנם לכשיזכה האדם לטובה הזאת, ראוי שיעמול ראשונה וישתדל ביגיעו לקנותה, והיינו שישתדל לידבק בו יתברך בכח מעשים שתולדתם זה הענין והם הם המצות.

אודות שמעון כהן

עולם

שמעון כהן

הדפס מאמר שלח מאמר לחבר פרסם מאמר זה באתרך צור קשר עם כותב המאמר