חמש שגיאות נפוצות בהרגלי האכילה שלנו עפ"י שיטת ד"ר מאייר | Publisher
מאמרים ותוכן איכותי להפצה חופשית ברשת

שלום, אורח

זכור אותי

שחזור סיסמא

קטגוריות


חמש שגיאות נפוצות בהרגלי האכילה שלנו עפ"י שיטת ד"ר מאייר

פורסם בתאריך 09/18/2010 ע"י תמר טובי בקטגוריה דיאטה והרזיה | צפיות: 819 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: דיאטה, תזונה, השמנה, ירידה במשקל, ד"ר מאייר, שיטת ד"ר מאייר, מערכת העיכול, מחלות מערכת העיכול, ד"ר דיין

אחת הסיבות העיקריות להשמנת היתר היא הטיפול המוטעה בהשמנה.
הגורמים העיקריים האחראים להשמנה הם אורח חיים לקוי והרגלי אכילה לקויים. הרגלים אלה כוללים אכילה רבה מדי, אכילה לעיתים קרובות מדי, לעיסה לא מספקת ובזמנים לא נכונים וחוסר בפעילות גופנית. טיפול נכון הוא שינוי מוחלט של כל ההרגלים הלקויים, שינוי זה דורש למידה, מעקב והתמדה. רק שינוי הרגלי אכילה, שתייה ופעילות גופנית יביא לירידה במשקל ולשמירת המשקל החדש לאורך זמן.

על פי שיטת ד"ר מאייר, הרופא הגרמני שחקר את נושאי התזונה וחילוף החומרים, הרגלי אכילה לקויים המשותפים למרבית אוכלוסיית העולם, מביאים בהדרגה להתפתחות של מעיים חולים, וזוהי הסיבה העיקרית לחלק ניכר מהמחלות שמהן סובל המין האנושי.

הרגלי האכילה הלקויים הם הגורם המרכזי להצטברות רעלים בגוף וכי מקורן של חלק גדול מאוד מהמחלות הוא במעיים חולים.
ניקוי הגוף מרעלים בשיטת ד"ר מאייר מבוסס על צמצום כמות המזון הנאכל והגדלת כמות הפסולת הנפלטת, תוך תקופה קצרה.

בבסיס שיטת ד"ר מאייר עומדת ההנחה כי האדם הממוצע עושה לפחות 5 שגיאות עיקריות במשך היום:

אנו אוכלים יותר מדי!!!
‏כבר בילדותנו דאגו הורינו שנאכל לא כמה שאנו רוצים, אלא כמה שהם רוצים... המבוגר מדרבן את הילד או את התינוק לסיים את ארוחתו על כל מנות המזון שניתנו לו, ולעתים אף מאיים עליו בנושאים שונים, אם לא יעשה כן. בהדרגה הולך הילד ומאבד את רפלקס השובע שלו. וכאדם מבוגר, בדרך כלל, אינו מפסיק לאכול כשהוא מרגיש שבע. הוא ממשיך ואוכל עד לשלב בו סיים את כל מנות האוכל שהוגשו לו, ומרגיש "מפוצץ".
‏בישראל, כמו בעולם, האוכלוסייה נוהגת לאכול כאילו שרפה כמות גדולה מאוד של קלוריות כל יום. זאת בשעה שרק בודדים עובדים בעבודה גופנית הצורכת כמות כל כך גדולה של קלוריות.

אנו אוכלים לעתים קרובות מדי!!!
‏אמנם מערכת העיכול מהווה "מכונה" מאוד משוכללת, אך גם למכונה זו דרושות הפסקות בין הארוחות. ההפסקה דרושה להשלמת תהליך העיכול אשר מתמשך, בממוצע, בין ארבע עד חמש שעות. חלק גדול מהאוכלוסייה אוכל לעתים קרובות מדי וכך מביא את מערכת העיכול למאמץ מתמיד, ובסופו של דבר לשחיקת המערכת.
‏ההשלכות הסופיות הן מחלות במערכת העיכול ובמערכות גוף אחרות כגון שלשולים כרוניים, עצירויות, מחלות מעי דלקתיות כגון קרוהן וקוליטיס ועוד, שלכאורה, נראה כאילו אין קשר בינן לבין הרגלי אכילה נכונים.

אנו אוכלים סוכר!!!
‏בסוף שנות ה- 20', הגיעה צריכת הסוכר באירופה לכ- 2.5 ק"ג לנפש לשנה, ואילו בסוף שנות ה- 70' היא הגיעה לכ - 60 ‏ק"ג לשנה לנפש...

‏הסוכר, לבן או חום, אינו נספג במערכת העיכול כמות שהוא, אלא עובר עוד תהליך של התפרקות לגלוקוז, ורק האחרון נספג. הסוכר יכול לשהות שעות רבות במערכת העיכול, ובזמן זה לעבור תהליכי תסיסה עם שחרור של חומרים רעילים. אלה מצטברים וגורמים לתופעות לוואי שליליות, שקצרה היריעה מלפרטן.

אנו אוכלים מהר מדי!
‏"מהר מדי" הכוונה היא שבולעים מבלי ללעוס היטב. יש לזכור כי לפה - על שיניו ועל בלוטות הרוק שבו - תפקיד ראשוני וחשוב ברצף תהליך העיכול. חוסר לעיסה מספקת, מביאה לכך שהמזון מגיע לקיבה כמעט במצב גולמי, ולא מוכן לעיכול. אמנם המעיים מתגברים על מעמסה זו, אך על חשבון שחיקה והרס מתמיד של המערכת.

‏החינוך לאכילה מהירה מדי מתחיל כבר בגיל צעיר ביותר, כאשר אם נותנת לתינוקה את המזון בבקבוק יניקה עם חור גדול. התינוק שותה מהר מאוד את מזונו, מבלי להפעיל את בלוטות הרוק. אך אם חור הבקבוק קטן, בדומה לקוטרה של פיטמת השד, אזי במהלך היניקה ייווצר בפי התינוק לחץ שלילי שיאפשר את יניקת המזון ובמקביל יופעלו בלוטות הרוק. במצב זה יאכל התינוק את החלב המעורבב היטב ברוק ולא ישתה אותו.

אנו אוכלים במועדים לא נכונים!!!
‏"בבוקר אכול כמו מלך, בצהרים כמו נסיך, ובערב כמו אביון", הוא רק דוגמא אחת מתוך מגוון רחב של פתגמים הממחישים את המועדים המומלצים לארוחות במשך היום. מכולם עולה כי הארוחות העיקריות צריכות להיאכל עד לשעת הצהרים.
‏כיום ברור מעל לכל ספק, שהספק מערכת העיכול בפירוק מרכיבי המזון בשעות הערב, קטן בצורה משמעותית מהספק בשעות שעד הצהרים.
‏אדם האוכל את ארוחתו העיקרית בערב, במיוחד אם המזון מורכב גם מפירות וירקות, גורם לכך שהמזון ישהה במערכת העיכול למשך שעות רבות עד עיכולו, מה שגורם לשחרור כמות עצומה של רעלים כימיים הנספגים בגוף. בהמשך, התוצאה היא התפתחות מחלות.


 

אודות תמר טובי

תמר טובי

התחבר לשליחת תגובה

לא פורסמו עדיין תגובות למאמר זה

RSS | הנחיות כתיבה | שאלות נפוצות | מאמרים מובילים | מאמרים אחרונים | הכותבים המובילים | צור קשר