זכות אבות

פורסם בתאריך 07/11/2010 ע"י שביט לוי בקטגוריה דת ואמונה | צפיות: 36 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: זכות אבות, ראש השנה, כיפור, יהדות.

כך אמר הקב"ה לישראל בני אם אתם מבקשים לזכות לפני בדין ביום הזה תהיו מזכירין זכות אבות ואתם זוכין לפני בדין באחד זה אברהם שנאמר אחד היה אברהם זכרון תרועה זה יצחק שנא' (בראשית כב) וירא והנה איל מקרא קודש זה יעקב שנאמר (ישעיה מח) שמע אלי יעקב וישראל מקוראי ואימתי תהיו מזכירין זכות אבות ואתם זוכין לפני בדין בחדש השביעי [1] .

בכל יום, 3 פעמים ביום, היהודי מזכיר בתפילתו את זכות האבות הקדושים – אברהם, יצחק ויעקב.

גם בראש השנה כאשר אנו מפילים תחינתנו לפני ה' שימחל ויסלח לנו על חטאנו אנו מזכירים קודם זכות אבות.

אך באמת, מתעוררת כאן שאלה נוקבת שיש ללבן, מדוע הזכרת זכות אבות אמורה להקל מהעונש שלנו על חטאנו??!!

הרי, ידוע, על פי דין אדם צריך להיענש על מעשיו הפרטיים בלי קשר לאבותיו!

אם כן, יוצא, לכאורה, שה' עושה לנו פרוטקציות.

האם יש משוא פנים לפניו???

...הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט [2] :

אלא שבאמת, המשפט אותו עושה ה' הוא משפט אמת.

כשדן הקב"ה את אדם הראשון, שיתף מידת הרחמים למידת הדין שנא' ויאמר י"י אלהים הן האדם, והתנה לו שכן ידין את בניו במידת הרחמים, וזהו שאמר דוד לעולם י"י, פירוש לעולם תהיה מידת הרחמים כי דברך ניצב ואמ' ואמונתך לדור ודור [3] .

יוצא מכאן ה' משתף את מידת הדין (אלוקים) עם מידת הרחמים (ה') כדי לדון משפט צדק. לפעמים, כדי לעשות משפט צדק יש להעדיף מידה מסוימת על השנייה. אין לקב"ה רצון להעניש את האדם ו"לחכות לו בפינה". כמו שאמרו חז"ל [4] :

שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו.

אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד [5] :

כל רצונו של הקב"ה הוא שהאדם יחזור לדרך הטוב ויעזוב פשעיו [6] :

אֱמֹר אֲלֵיהֶם חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי ה' אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְלָמָּה תָמוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל:

עדיין לא מובן, מה הקשר בין משפט הצדק שעושה ה' לסיבה שאנו מזכירים זכות אבות?

העניין יובן על פי המשל הבא:

משל לזוג פושעים שנתפסו על חטא שביצעו ביחד באותו זמן והובאו למשפט. לאחר שחקר אותם השופט התברר שאחד השודדים בא ממשפחה טובה בעוד השני גדל במשפחת עבריינים. לאור המצב פסק השופט להחזיר את הפושע הראשון לביתו בעוד שאת השני הכניס לכלא. תמהו עורכי הדין ותבעו תשובה לשאלתם מדוע ראה לנכון להכניס רק פושע אחד לכלא (כאשר שני הפושעים עשו בדיוק אותו מעשה!)?

לשאלתם זו ענה השופט: מטרתי במשפט היא לא להעניש, אלא להחזיר את הפושעים לדרך הישר. מאחר וידעתי שהפושע הראשון בא ממשפחה טובה הבנתי שהסיבה שפשע היא ההתחברות שלו לשודד השני. מכאן הבנתי שהדבר הכי טוב בשבילו הוא להפריד אותו מהפושע השני, להחזיר אותו למשפחתו הטובה ועקב כך הוא יטיב דרכיו. לכן שחררתי אותו למשפחתו. אך לעומת זאת, השודד השני לא היה מטיב דרכיו בסביבת משפחתו המושחתת. לכן, תקנתו היחידה היא – כלא!

אומר "אור החיים" על הפסוק במשלי [7] :

מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו:

בזכות היגיעות הרבות שיגע הצדיק והגיע למעלות גבוהות, בניו יוכלו להגיע לאותם מעלות בלי יגיעה רבה.

כעת מובן מה הסיבה להזכרת האבות הקדושים בעת בקשת רחמים. ע"י הזכרת האבות אנו אומרים לקב"ה שיש לנו משפחה טובה – של "צדיקי עולם" – אברהם, יצחק ויעקב. כלומר, החטאים שלנו "חד פעמיים", אין לנו קשר מהותי לחטא וכל מעשנו הרעים נבעו רק מחוסר שיקול דעת. כמו שאומרים חז"ל [8] :

ריש לקיש אמר: אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות

לכן, אנו מבטיחים לבורא עולם שאם יחזיר אותנו ל"משפחתנו" (יתנהג עמנו לפנים משורת הדין) נטיב דרכינו ונלמד ממעשיהם.

--------------------------------------------------------------------------------

[1] ויקרא רבה (וילנא), פרשה כ"ט.

[2] בראשית, פרק י"ח, פסוק כ"ה.

[3] "ספר המחכים" .

[4] תלמוד בבלי, מסכת "עבודה זרה", דף ג', עמוד א'.

[5] תהלים, פרק ק"ל, פסוק ג'.

[6] יחזקאל, פרק ל"ג, פסוק י"א.

[7] משלי, פרק כ', פסוק ז'.

[8] תלמוד בבלי, מסכת "סוטה", דף ג', עמוד א'.

אודות שביט לוי