הסוד של הסיבה הראשונה - מה יש מאחורי ולפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות? | Publisher
מאמרים ותוכן איכותי להפצה חופשית ברשת

שלום, אורח

זכור אותי

שחזור סיסמא

קטגוריות


הסוד של הסיבה הראשונה - מה יש מאחורי ולפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות?

פורסם בתאריך 05/25/2010 ע"י Eip Good בקטגוריה רוחניות | צפיות: 473 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: הרגע הזה, שכל, כל רגע, חפש את ה, הסוד של ה, שום דבר, רעיונות, מציאות, מהות, אגו גאווה, סיבה ותוצאה / סיבתיות, התחברות, ישות, היגיון, הנאה, אפשרויות, תלות, להצליח, חשיבה חיובית, פיזיקה, רגשות, סיבות, רוחניות, יעוץ אישי, שינויים, חיים, טוב אמיתי, משמעות, שאלות למחשבה,

הסוד של הסיבה הראשונה - מה יש מאחורי ולפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות?

כפי שהתבאר, מי שרוצה לחיות טוב באמת, עליו להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי לכל דבר בעולם יש סיבה כלשהי. ויש סיבה אחת ראשונה לכל הסיבות. וגם היא עצמה יש לה עוד איזה סיבה ראשונה וכך הלאה. ומי שרוצה לאהוב את המציאות ולהנות ממנה, עליו לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, עד שהאדם יגיע להזדהות רגשית עם הסיבה הראשונה, וממילא עם כל התהליך כולו.

דהיינו שעל האדם להגיע במחשבה שלו, אל מה שהיה לפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ולהסתכל על התהליך של כל האירועים כולם מנקודת מבט של לפני הסיבה הראשונה. כי על ידי זה שהאדם מסתכל על כל האירועים כולם מחוץ לכל האירועים כולם, ועל ידי זה שהאדם מבין את השורש של הסיבה הראשונה, על ידי זה יש הזדהות רגשית ושכלית מוחלטת בין האדם לבין כל האירועים של המציאות.

כי כל האירועים הם תוצאה ישירה ומוכרחת של סיבה ראשונה אחת. ואם האדם מבין את הסיבה של הסיבה הראשונה, ממילא הוא מבין את סיבת כל האירועים, וחי איתם בשלום. וכאן במאמר ניתן מספר נקודות למחשבה, שיעזרו לאדם כאשר הוא מחפש את השורש של הסיבה הראשונה של כל הסיבות.

וכאשר האדם מחפש ומנסה להבין מהי הסיבה הראשונה, וכאשר האדם מנסה להעלות השערות שונות לגבי הגדרתה של הסיבה הראשונה, על האדם להתבונן יותר לעומק, ולנסות לשאול את עצמו, מפני מה בכלל קיימת סיבה ראשונה.

כי כפי שהתבאר, כל סיבה ראשונה שאותה יגדיר האדם, תמיד יהיה ניתן לשאול מה הסיבה שלה עצמה. וכאשר האדם שם לב לכך שבעצם על כל סיבה שלא ניתן, תחזור השאלה מה הסיבה של הסיבה הזאת עצמה, ממילא יש לרדת לשורש השאלה, שהוא מפני מה בכלל יש סיבה. כי עד שהאדם שואל מהי הסיבה הראשונה, עליו לשאול מפני מה בכלל יש סיבה ראשונה.

ונסביר: כאשר אנחנו אומרים שיש סיבה ראשונה לכל הסיבות, בעצם בכך אנחנו שוללים את האפשרות שכל רצף האירועים שלנו הוא אקראי ללא סיבה.

וזה בעצם אומר, שמה שהאדם צריך לנסות להבין, זה לא רק מהי הסיבה הראשונה, אלא מהי בעצם הסיבה שבכלל יש סיבה ראשונה. כי בדיוק כמו שיש סיבה ראשונה, כך גם היה יכול להיות מצב שבו לא תהיה סיבה ראשונה. ולכן, כאשר האדם מנסה לגלות את המשמעות של הסיבה הראשונה, במקום זה על האדם לשאול את עצמו מפני מה בכלל יש קיום לסיבה כלשהי.

ועל האדם להתבונן היטב על מהותה של סיבה, ולנסות להבין מהי בכלל סיבה? ומה בעצם יוצר את המהות של הסיבה? כי הסיבה היא ביטוי של משהו. וכמו שקיימת ישות של סיבה, כך גם קיימת ישות של חוסר סיבה / העדר סיבה / אין סיבה.

ומי שרוצה להבין מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, לשם כך עליו לנסות להבין מהי בכלל סיבה? ומה יוצר את הסיבות עצמן? ומהי ההגדרה של סיבה? ומה הופך סיבה, למה שהיא? ז"א מה בעצם ההבדל בין יש סיבה לבין העדר סיבה? כי בין סיבה לבין העדר סיבה, יש המון דרגות. כי יש סיבה טובה, ויש סיבה פחות טובה וכך הלאה, עד שיש העדר כל סיבה. ועל האדם לנסות להבין, מה בעצם המשמעות של סיבה? מדוע בעצם סיבה אחת חזקה יותר מסיבה אחרת? מה הופך סיבה אחת לסיבה טובה יותר או פחות מסיבה אחרת?

ועוד על האדם לנסות לשאול, כאשר קורה משהו, כיצד בעצם הסיבה משפיעה על התוצאה? האם הסיבה באמת מכריחה את התוצאה? ואם לא, אז מדוע התוצאה היא כפי מה שהיא? והאם יכולה להיות תוצאה בלי סיבה? והאם יכולה להיות אותה תוצאה בדיוק מסיבות שונות? ואם כן שיכולה להיות אותה התוצאה בדיוק מסיבות שונות, אז כיצד האדם יכול להיות בטוח שדבר כלשהו, הוא הסיבה של דבר אחר. אולי בכלל יש איזו סיבה אחרת נסתרת שהיא זו שאחראית לתוצאה?

ועל האדם לנסות להתבונן היטב על החיבור שבין הסיבה לבין התוצאה. ועל האדם לנסות לגלות, מה בעצם מדביק ומחבר את הסיבה לתוצאה? כי יש כאן רמת עומק נוספת, והיא שבעצם התחלנו בכך שהאדם מחפש מהי הסיבה הראשונה. ואח"כ אמרנו שעל האדם לחפש מהיכן בכלל מגיעה הסיבה הראשונה עצמה. דהיינו מה השורש והסיבה שבכלל יש סיבות. ועל האדם לנסות להתבונן על מהותה של סיבה, כדי לנסות להבין איך היא נוצרת.

אבל יש רמת עומק נוספת, שהיא שעל האדם לנסות להבין האם בכלל יש דבר כזה סיבה. ז"א כי האדם מניח שיש הבדל בין סיבה לבין העדר סיבה. כי יש דברים מסוימים שהאדם קורא להם סיבה. ויש דברים אחרים שהאדם קורא להם סיבה חלשה. ויש דברים אחרים שהאדם קורא להם העדר סיבה. כגון לדוגמא הגרלת לוטו, שבה המספרים יוצאים בצורה אקראית. דהיינו ללא סיבה הנראית לעין.

כי בעולם שלנו יש גם דברים אקראיים. בפרט בעולם התת אטומי, כידוע לאלו שלומדים פיזיקה קוונטית וכיו"ב. ויש בעולם שלנו כל מיני דברים שהם נראים כחסרי סיבה. ובתוך הבסיס של החומר של העולם, בתוכו יש אירועים שנראים כחסרי כל סיבה לחלוטין וכאקראיים לגמרי. ועל האדם לנסות להתבונן לא רק בתופעות של סיבה, אלא גם בתופעות שנראות כהעדר סיבה.

ועל האדם לשאול את עצמו, מדוע בעצם לדבר אחד הוא קורא דבר אקראי וחסר סיבה, ומדוע לדבר אחר הוא קורא בעל סיבה? האם באמת יש הבדל אמיתי בין מה שנקרא אצל האדם סיבה, לבין מה שנקרא אצל האדם העדר סיבה? כי עד שהאדם מחפש מהי הסיבה הראשונה, ומהיכן מגיעות סיבות, על האדם בכלל לנסות להבין, האם באמת יש הבדל אמיתי בין מה שנקרא סיבה לבין מה שנקרא חוסר סיבה?

וניתן דוגמא: נניח שבהגרלת הלוטו בתאריך כלשהו, עלו בגורל המספרים 1-2-3. על פניו ההגרלה היא אירוע אקראי לגמרי חסר סיבה. עכשיו, ניתן לקחת את האירוע הזה שהוא נראה כחסר סיבה, ואפשר לומר שיש סיבה מדוע בעצם עלו בגורל דווקא המספרים האלו. כגון, אפשר לדוגמא לומר שהסיבה שבגורל עלו דווקא המספרים האלו, היא בגלל התאריך בלוח השנה שהיה באותו היום.

ז"א אפשר לדוגמא לטעון ולומר, כי יש איזה חוק קוסמולוגי כלשהו שאותו האדם לא מסוגל עדיין להגדיר, שאומר שאם בלוח השנה יש תאריך כלשהו, הדבר הזה משפיע על המספרים שיוצאים בגורל בהגרלת הלוטו. וכיו"ב ניתן לומר, שאולי מבנה האטומים של הכדורים באותו הרגע, הוא זה שהשפיע על המספרים שיצאו. ומאחר שבתוך החומר של הכדורים בכל רגע ורגע מתרחשים שינויים, הרי שאולי בעצם יש איזה קשר של סיבה ותוצאה, בין המבנה האטומי של הכדורים ברגע נתון, לבין המספרים שיצאו בגורל באותה ההגרלה.

וכמובן שנכון לרגע הזה אין למדע שום דרך לשלול או להפריך את ההנחה הזאת. אבל זה בעצם אומר, שכאשר האדם אומר על דבר כלשהו שהוא אקראי וחסר סיבה, הרי שבעצם האדם אומר שהוא עצמו לא מבין את הסיבה. כי מצד האמת, אפשר לומר עוד דבר, והוא שכל רגע נתון של המציאות, מכריח את הרגע הבא בציר הזמן להיות כפי מה שהוא.

כי לאדם נדמה שיש המון סיבות והמון תוצאות בהמון תהליכים שונים. אך בכלל יכול להיות שיש איזה חוק על אחד, שהוא בעצם גורם לכך שכל תמונת מצב של המציאות בכל רגע, תגרור אחריה בהכרח את תמונת המצב הבאה של המציאות. וזה שהאדם לא מבין ולא מסוגל להגדיר את מנגנון הסיבתיות הזה, זה לא אומר שהוא לא קיים.

ואם נאמר שאכן קיים מנגנון שכזה, הרי שבעצם אמרנו שאין בעולם שום דבר אקראי. דהיינו שהכל קורה בגלל סיבה כלשהי. וזה בעצם אומר, שכל מה שנקרא אצל האדם סיבה, הוא לא יותר מאשר אשליה. כי אם אנחנו נאמר שיש איזה חוק אחד ונוסחא אחת, שהיא גורמת לכל רגע בציר הזמן להיות כפי מה שהוא, בגלל תמונת המצב הקודמת של המציאות, כישות אחת, הרי שממילא זה אומר, שכל מה שהאדם חושב שהוא מבין את הסיבה של כל מיני דברים, הרי שזו רק אשליה.

כי מנקודת המבט של החוק האחד שמניע את כל הרגעים להיות כפי מה שהם, ושכל רגע מכריח את הרגע שאחריו להיות כפי מה שהוא, מנקודת המבט הזו, אין בכלל שום הבדל בין מה שנקרא אצל האדם אקראיות לבין מה שנקרא אצל האדם סדר. וכל מה שהאדם קורא לו סיבה, הוא בכלל סתם משהו שהנכונות שלו, נכונה בדיוק כמו לתת סיבה לאירוע אקראי.

והרעיון הוא, שאם יש איזה חוק אחד שמקיף את כל המציאות, ושמאלץ את כל האירועים בכל רגע להיות כפי מה שהם, כתוצאה של תמונת המציאות ברגע הקודם, הרי שאין שום משמעות אמיתית למה שנקרא אצל האדם סיבה והעדר סיבה. ומי יכול להוכיח שאין חוק שכזה? ואם אי אפשר להוכיח שאין חוק שכזה, אז כיצד בכלל ניתן להוכיח שיש הבדל בין מה שנקרא אצל האדם סיבה לבין מה שנקרא אצל האדם העדר סיבה?

וזה בעצם אומר, שעל האדם לנסות להבין בכלל את המושג סיבה. ומהי בעצם סיבה. ומהו ההבדל המהותי שבין סיבה לבין חוסר סיבה. ומצד האמת, ההבדלים שבין סיבה לבין חוסר סיבה, הם בסך הכל קיימים מנקודת המבט של האדם שצופה באירועים.

כי כאשר קורה איזה משהו שהאדם בשכלו המוגבל מצליח לזהות שיש כאן איזה משהו שחוזר על עצמו, אז האדם מניח שאירוע אחד גרר אירוע אחר, ואז האדם קורא לזה סיבה. אבל כאשר האדם לא מבין מה החוקיות שיש באירוע כלשהו, אז האדם קורא לזה העדר סיבה ואקראיות.

כמו אותם מדענים שהחליטו שיש תהליכים שהם חסרי כל סיבה. למרות שבעצם הם בסך הכל אמרו, שהם עצמם לא מספיק חכמים כדי להבין את הסיבה. אבל היהירות והטיפשות של האדם, גורמת לו לחשוב, שאם הוא לא מבין את הסיבה, אז הוא כבר יכול להצהיר שאין סיבה. למרות שבאמת, כאשר אומרים על תהליך שהוא חסר סיבה ואקראי, המשמעות של זה היא, שהאדם עדיין לא מסוגל להגדיר את הסיבה.

כך שעל האדם להתבונן היטב היטב על ההבדל האמיתי שיש בין מה שנקרא אצלו סיבה לבין מה שנקרא אצלו אין סיבה. ומנקודת המבט של המציאות, יכול להיות שלהכל כולל יש סיבה. ושאין בעולם שום העדר סיבה. ושכל דבר בעולם הוא מוכרח. וששום דבר הוא אינו אקראי. ויכול גם להיות שיש דברים בעולם שיש להם סיבה ושיש דברים אקראיים. אך יכול גם להיות שלשום דבר בעולם אין סיבה, ושהכל אקראי תמיד.

כי מאוד יכול להיות שבכלל אין שום סיבה לשום דבר. ושגם מה שנקרא אצל האדם סיבה, זאת רק אשליה. לא משום שיש איזה סיבה אחרת, אלא דווקא משום שאולי לשום דבר בעולם אף פעם אין סיבה. ואז ישאל השואל, א"כ כיצד זה שיש בעולם שלנו סדר וארגון ואיזו חוקיות של סיבה ותוצאה?

והתשובה היא שראשית כל יכול להיות שאף על פי שיש דברים שנראים כמסודרים, אולי בכל זאת זה אקראי לגמרי שיש את הסדר הזה. וזה שבעיני האדם זה לא הגיוני שאקראיות תיצור כזה סדר, זה עדיין לא אומר שהדבר אינו אפשרי. ובפרט כאשר אנחנו מדברים על אקראיות, שמנקודת המבט של האקראיות, הרי שבהחלט אפשרי שבאופן אקראי דווקא כן יצא משהו שייראה מסודר.

ז"א אין שום דרך לוגית ושכלית להוכיח שכל הסדר שיש בעולם שלנו, הוא בכלל לא איזו תוצאה של דבר אקראי לחלוטין. וכנ"ל, זה שמסיבות שונות זה נראה אולי לאדם כלא מסתבר כ"כ, זה עדיין לא הוכחה לכך שזה לא יכול להיות. כי ברגע שמדברים על הסתברות, אז תמיד יכול להיות שאולי דווקא ההסתברות הנמוכה ביותר, היא דווקא הנכונה. (ויש בזה עוד היבטים. כי גם לא בטוח שבאמת יש הסתברות נמוכה דווקא לכך שסדר לא יהיה תוצאה של אקראיות, כי אולי יש הסתברות שווה. וצריך להגדיר מהי הסתברות וכולי).

ועוד דבר שיכול להיות, הוא שאולי בכלל יש רצף אין סופי של אירועים אקראיים לגמרי. ואולי באמת הכל אקראי תמיד. אבל כאשר יש רצף אין סופי של אין סוף אירועים שונים שכולם אקראיים, הרי שמאוד יכול להיות שחלק מהאירועים יהיה בהם דבר שיראה כסדר כלשהו.

וניתן אולי לומר, שהכל אקראי תמיד. אלא, שמה שהאדם רואה שחוזר על עצמו בתוך רצף האירועים האקראי, לו קורא האדם סיבה ותוצאה. אבל לכל שאר הדברים שיש ביקום הענק שלנו, שבהם האדם לא מבין את רצף האירועים, משום שבאמת הוא אקראי לגמרי, לכך קורא האדם אקראיות. ומאוד יכול להיות שאולי באמת הכל אקראי תמיד.

ואם זה נכון, אז בה בעצם אומר שמה שנקרא אצל האדם סיבה ותוצאה, זה בעצם לא יותר מאשר תיאור שהאדם בוחר לתת לרצף אקראי של אירועים שונים שמנקודת המבט הקצרה של האדם, נראה לו שיש כאן איזה סדר כלשהו. אך יכול להיות שאם האדם היה חי יותר זמן, ורואה יותר אירועים ביותר מקומות, הרי שהאדם היה מבין אולי שיש יותר אקראיות מאשר סדר. ואז אולי האדם היה בכלל מבין שהכל אקראי תמיד.

כך שיכול להיות שהכל אקראי תמיד. ויכול להיות שהכל מסודר תמיד. ויכול להיות שיש במציאות שלנו גם וגם. אלא, שעל כל אחת מהאפשרויות הנ"ל, תמיד נוכל לשאול מה הסיבה לכך שהמציאות היא דווקא כך ולא אחרת. כי אם לדוגמא נאמר שהכל יש לו סיבה, אז נוכל לשאול למה להכל יש סיבה. ואם לחלק כלשהו אין סיבה, אז נוכל לשאול, למה דווקא לחלק הזה אין סיבה וכיו"ב.

ומי שעוד יעמיק יראה, כי מצד האמת אין כאן 3 אפשרויות אלא רק שתי אפשרויות. כי לא יכול להיות שלחלק מהדברים במציאות יש סיבה ולחלק מהדברים במציאות אין סיבה. כי אם כן, אז נשאל, האם יש סיבה לכך שלחלק יש ולחלק אין. ואם כן, אז ממילא להכל יש סיבה. ואם לא, אז ממילא להכל אין סיבה. כך שבכל מקרה יש בסוף רק שתי אפשרויות, או שלהכל יש סיבה או שלהכל אין סיבה.

ומי שרוצה לגלות את האמת, עליו להתבונן היטב על שורש ההבדל שבין סיבה לבין אקראיות והעדר סיבה. ועל האדם לנסות להבין, האם ההבדל קיים מנקודת המבט של המציאות האמיתית, או שמא הוא קיים רק מנקודת מבט של האדם עצמו שלפעמים מבין ולפעמים לא מבין את המציאות.

ועוד דבר מרכזי שיש להתבונן עליו, הוא על החיבור שיש בין הסיבה לבין התוצאה. כי נניח לדוגמא שדבר כלשהו הוא הסיבה של דבר אחר. עכשיו יש לשאול, מה בעצם מחבר את הסיבה הזאת לתוצאה הזאת. כי הרי הסיבה והתוצאה נמצאים ברגעים אחרים בציר הזמן. והסיבה והתוצאה הן שתי ישויות נפרדות ושתי תמונות מציאות שונות בשני רגעים שונים.

ועל האדם לנסות להבין, האם באמת קיים קשר אמיתי של סיבה ותוצאה, בין רגע אחד בציר הזמן לבין הרגע השני? האם זה שנראה שיש סדר כלשהו באירועים, האם זה באמת אומר שאירוע אחד הוא הסיבה של האירוע השני? אולי אלו שני אירועים אקראיים בלתי תלויים זה בזה, שרק לצופה הם נראים כמסודרים? ואולי אלו שני אירועים מסודרים בפני עצמם, שרק לצופה נראה שהם רצף של סיבה ותוצאה?

כי יכולה להיות עוד אפשרות, והיא שלכל דבר יש סיבה, אבל לכל דבר יש סיבה בפני עצמו. כי אולי יש איזו סיבת על, שהיא גורמת לכך שבכל רגע כל דבר יהיה כפי מה שהוא באותו הרגע. אבל אין קשר של סיבה ותוצאה בין הרגעים השונים. ויכול להיות שלכל דבר כן יש סיבה, אבל הסיבה של כל דבר, הוא לא הרגע הקודם לו, אלא איזה משהו שנמצא מחוץ לציר הזמן. ושהוא הסיבה לכך שכל רגעי הזמן הם כפי מה שהם, בלי קשר סיבתי בין רגעי הזמן השונים.

וכדי להבין את כל זה לעומקו, לשם כך יש להתבונן על מהותם של האירועים השונים. כי כדי להבין את משמעותה ומהותה של הסיבתיות והאקראיות שיש בעולם, לשם כך יש להבין את מהותם של האירועים עצמם. כי הסיבה היא תיאור ואפיון והגדרה של אירועים. וכדי להבין את מהות הסיבה, לשם כך יש להבין את מהותו של האירוע עצמו.

כי מהו בעצם אירוע. האם הוא בעצם סוג של מחשבה בלבד? ואם כן, מהיכן המחשבה עצמה מגיעה? ומהי מהותה של המחשבה עצמה? ואולי בכלל הכל נמצא בתוך איזה חלום של איזו ישות כלשהי? ואם כן, אז מה יוצר את החלום עצמו? והאם בתוך החלום עצמו של ישות העל שחולמת את המציאות, האם שם יש סיבה ותוצאה? ומה הסיבה שבגללה החלום הוא דווקא כפי מה שהוא?

ובכל מקרה, כדי להבין את מהותן של הסיבות ושל האקראיות, לשם כך יש להבין את מהותם של האירועים עצמם. ומאוד יתכן שתפישות שונות של מהותם של האירועים השונים, תשפיע על הצורה שבה האדם תופש את הסיבה והתוצאה שהוא רואה בתוך האירועים.

ויש בזה עוד עניין, והוא שכדי להבין את מהותם של האירועים, לשם כך צריך להבין את המציאות שמקיפה את כל האירועים ושבתוכם מתרחשים כל האירועים. ומי שיתבונן יראה, כי כל האירועים מתרחשים בתוך ממימד המקום ומימד הזמן. כי קיומם של האירועים, תלוי בקיומם של זמן ומקום. וכדי להבין את המהות האמיתית של האירועים, לשם כך יש להבין את המהות של הזמן ושל המקום.

ויש בזה עוד רמת עומק, והיא שמצד האמת, גם הזמן והמקום גם הם סוג של אירועים. כי יש משהו אחר גדול יותר מהזמן והמקום, שבתוכו נמצאים הזמן והמקום. כי כדי להבין את מהותם של הזמן והמקום, גם עליהם יש לשאול שאלות. כגון לדוגמא יש לשאול, למה בכלל יש זמן ומקום. והאם יכול להיות מקום בלי זמן? ואם כן, אז מדוע באמת אין רק מרחב מקום בלי זמן? וגם להפך, האם יכול להיות זמן בלי מקום? וכיו"ב שאלות שונות שאמורות לעזור לאדם להבין מהם הזמן והמקום.

ויש בזה עוד רמות עומק. כי נניח שהזמן והמקום נמצאים בתוך מימד אחר גדול עוד יותר, אז יש להבין מהו המימד ההוא שמקיף את הזמן ואת המקום. האם שם יש או אין זמן ומקום. ומה מקיף את מה שמקיף את הזמן ואת המקום. וכיו"ב עוד שאלות שונות, שאמורות להביא את האדם להבנת מהות המציאות, וממילא הבנת מהות הזמן והמקום, וממילא הבנת האירועים, וממילא הבנת הסיבות, וממילא הבנת הסיבה הראשונה, וממילא חיים טובים.

ראה גם:

* הסוד של: מהו שורש *כל* המציאות / ה"אני" / כל הסיבות / הנאה סבל? ועוד - חלק 1.

* הסוד של: מהו שורש *כל* המציאות / ה"אני" / כל הסיבות / הנאה סבל? ועוד - חלק 2.

* הסוד של הסיבה הראשונה - מהו הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 1.

* הסוד של הסיבה הראשונה - מהו הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 2.

* סיבות / סיבת הסיבות - מהי הסיבה הראשונה של הסיבות? איך למצוא את סיבת הסיבות?.

* מימד זמן / מרחב מקום - האם וכיצד מימד הזמן ומרחב המקום תלויים אחד בשני?.

* ציר הזמן / מרחב המקום - כמה גדולים / קטנים מרחב המקום וציר הזמן?.

* שורשים / מסע שורשים - איך לגלות את השורש של כל דבר?.

* סיבות / סיבה ותוצאה / סיבתיות - מי מחפש סיבות? ומי אינו צריך סיבות?.

* למה זה קורה לי? למה דברים קורים? מה הסיבה שבגללה הדברים קורים?.

* סיבות - מהי מהותה של סיבה? ומה הופך סיבה לטובה באמת?.

המאמר מאת אליעד כהן, מחבר הספר להצליח בכח המחשבה www.EIP.co.il | אימון אישי / ייעוץ אישי

הכנס לאתר ותהנה מעוד מאמרים על היגיון, פיזיקה, רגשות, לכל דבר יש סיבה, גאווה ועוד ...

התחבר לשליחת תגובה

לא פורסמו עדיין תגובות למאמר זה

RSS | הנחיות כתיבה | שאלות נפוצות | מאמרים מובילים | מאמרים אחרונים | הכותבים המובילים | צור קשר