מסע אל תום האלף-ביקורת על אופרה מאת יוסף ברדנשווילי וא.ב. יהושע | Publisher
מאמרים ותוכן איכותי להפצה חופשית ברשת

שלום, אורח

זכור אותי

שחזור סיסמא

קטגוריות


מסע אל תום האלף-ביקורת על אופרה מאת יוסף ברדנשווילי וא.ב. יהושע

פורסם בתאריך 12/05/2008 ע"י elybikoret elybikoret בקטגוריה אומנות | צפיות: 553 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: אופרה,

א.ב.יהושע סופר ומחזאי כתב ב1997 רומן בשם "מסע אל תום האלף".מנ"כלית האופרה הישראלית חנה מוניץ המקפידה להציג כל 5 שנים בערך אופרה ישראלית פנתה אליו ב2003 לכתוב ליברטו עפ"י ספרו לאופרה .
לאחר שהסכים כתב המלחין הישראלי יליד גורגיה יוסף ברדנשווילי את המוסיקה.
הבכורה העולמית התקימה כמובן כאן ב2005 .לאחר מכן ביום העצמאות השנה הוצגה ברומה בהצלחה גדולה מאוד וכעת חוזרת לכאן לסיבוב שני.
הפקה זו הנה כולה הפקה ישראלית כולל כל המרכיבים והזמרים המשתתפים, כאשר המנצח הנו המנהל האמנותי החדש של האופרה דוד שטרן בנו של איזיק שטרן.

לדברי א.ב. יהושע הספר הוא ההסטוריה של העם היהודי המתאר מאבק ביו יהודי הדרום קרי טנג'יר -מרוקו לבין יהודי הצפון-היער השחור-גרמניה על צידקת מנהגיהם ובמקרה הספציפי שבספר ביגמיה ומונוגמיה.
אין לראות ברומן רק סיפור עתיק אלא גם סיפור אקטואלי. אנו לא מוכנים גם היום להקשיב .כל אחד חושב שהוא הצודק ואינו ניתן לשכנוע.
הרומן אינו על שתי נשים אלא ויכוח כאמור בין הדרום לצפון בין המזרח למערב לכן גם לא ניתנו שמות לשתי הנשים אלא רק מספרים.
ביים את האופרה עמרי ניצן,תפאורה ותלבושות רות דר,תאורה-פליס רוס ותנועה דניאלה מיכאלי.

בן הדרום בשם בן עטר סוחר יהודי עשיר מטנג'יר מתחתן בשנת 999 עם אשה שניה.
אחיינו אבולעאפיה מתחתן עם אסתר מינה ילידת ורמיזא ובהשפעתה מוטל חרם על בן עטר על שלקח אשה שניה.לדבריה במעשה זה נרמסת קדושת הנשואין והתשוקה משתוללת.זאת חרפה שאהבת איש לאשה ניתנת להכפלה.
לדברי המחבר יש כאן התנגשות בין האדמה לחכמה. המזרח מייצג את האדמה את השורשים ואשכנז את השכל את החוכמה.

זאת התנגשות -מאבק בין שני מינהגים שאין אפשרות לגשר ביניהם."דרכינו לא יפגשו לעולם"בן עטר מזעיק רב מסביליה הרב אלבז כדי לעזור לו לשכנע את יהודי היער השחור.
החרם על בן עטר הוטל על ידי רבני אשכנז והאשה השניה כדי לשחרר את בעלה מהחרם,כאשר אינו מוכן לגרשה, אין לה ברירה אלא להעלם.
כמו ברוב האופרות גם כאן הגיבורה מתה והאופרה מסתימת בתפילה בסצינה מקסימה ביופיה ובמוסיקה שבה כאשר כולם מתפללים ליום חדש,להבנה,לאחדות.

יש באופרה מוטיבים מזרחיים,ברוקיים ורדיאניים,אירופיים וכמובן יהודיים מיהדות ספרד ואשכנז.
הכל שזור היטב ומתקבל לא כבליל של סגנונות אלא כדבר אחד שלם,מושלם ואחיד.
לאוזן השומעת את המוסיקה בפעם הראשונה אולי יהיה קשה להאזין לה ולהבחין בכל הדקויות והניואנסים של המוסיקה.
היא בסופו של דבר מודרנית, לא קליטה במיוחד וקשה לזכור אותה אך אינה צורמת,אינה מרגיזה או מפריעה לאוזן והתקבלה על ידי הקהל הן היא והן ההפקה כולה בתשואות רמות ,התלהבות והצלחה רבה.

הבימוי המעולה ,התפאורה והתלבושות הנהדרות והמענינות והתאורה הלוקחת חלק פעיל וחשוב בהפקה גורמים לכך שהופכים את הצפיה באופרה לחויה מרגשת ,מקסימה ולאחת ההפקות המרשימות ביותר שראינו על בימת האופרה.
זאת הפקה מלאת מתח, ענין,רבת משתתפים ומוקפדת מאוד.היא צבעונית מאוד. הצבעים משתנים מלבן -אור שמש בהירות באפריקה דרך הירוק-הטבע ,האדום בבית היין היהודי לשחור כמעט חושך ביער השחור באשכנז.

כל הכבוד למנצח דוד שטרן, שזו האופרה הראשונה שהוא מנצח עליה בתפקידו החדש ,על עבודתו המוסיקלית ועל ההכנה המעולה למרות אי ידיעתו עדיין את השפה העברית(האופרה מושרת בעברית) בנוסף לפרטיטורה הקשה.

כל צוות הזמרים, שכולו כאמור על טהרת הישראלים, החל בלריסה טטוייב בתפקיד אסתר מינה אשת אבולעאפיה כאישה החלטית מאמינה שתלטנית וחזקת אופי,יניב ד'אור -הרב אלבז הנהדר עם קול הקונטרה טנור המצויין המנסה לשכנע שלכל גבר בעצם שתי נשים האחת במציאות ואחת בדמיון וההבדל כאן הוא רק ששתיהן במציאות, גבי שדה -בן עטר האוהב את שתי נשותיו ואינו מוכן להפרד מאחת מהן,ולדימיר בראון-אבו לוטפי בעל הבאס בריטון הנעים ,עדנה פרוחניק-האישה הראשונה הדורשת ומקבלת שהחופה תערך מול הים כדי שרק גלי הים יראו את החופה עם האישה השניה והחיה בשלום והבנה איתה-אירה ברטמן-המקריבה את חייה למען שלום בין קרובים,עדות הדוגלת בשויון והשואלת מדוע בעצם רק שתי נשים לגבר ולא שני גברים לאישה, טיעון שמשכנע סופית את רבני אשכנז להטיל את החרם, יוסף ארידן-אבולעאפיה,נח בריגר-לווינאס, יותם כהן-הבורר ואלה רוזנר היו טובים מאוד והראו שאפשר מפעם לפעם להסתמך רק על כוחות ישראליים ולהצליח בגדול.

לראות או לא לראות:הפקה מעולה,ביצוע טוב,בעלת ענין שכדאי לראותה בהחלט.
נכתב על ידי elybikoret , 4/12/2008 03:24

אודות elybikoret elybikoret

אליביקורת

elybikoret elybikoret

התחבר לשליחת תגובה

לא פורסמו עדיין תגובות למאמר זה

RSS | הנחיות כתיבה | שאלות נפוצות | מאמרים מובילים | מאמרים אחרונים | הכותבים המובילים | צור קשר