מנהיגות - למה מוכרח שיהיו קושיות, על חכם אמיתי? איך לזהות חכם אמיתי? חלק 1 | Publisher
מאמרים ותוכן איכותי להפצה חופשית ברשת

שלום, אורח

זכור אותי

שחזור סיסמא

קטגוריות


מנהיגות - למה מוכרח שיהיו קושיות, על חכם אמיתי? איך לזהות חכם אמיתי? חלק 1

פורסם בתאריך 04/12/2010 ע"י Eip Good בקטגוריה קידום אישי | צפיות: 643 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: אמונה, יעוץ, דפוסי חשיבה, טעויות / שגיאות, חוכמה, קושי, מטרות, שרלטנות, סולם ערכים, משמעות, חסר, שמחה, הכל לטובה, רוחניות, פילוסופיה, אימון אישי קואצינג, השכל של המציאות, רעיונות, שלום, התבוננות, מהות, תהליך, חסרונות, על האדם ל, ידיעה שלמה, איך ל, מצפון, סובייקטיביות,

מנהיגות - למה מוכרח שיהיו קושיות, על חכם אמיתי? איך לזהות חכם אמיתי? חלק 1

במאמר הזה נבאר, מדוע מי שהוא חכם אמיתי, מוכרח שיהיו עליו קושיות ותמיהות. והעניין הוא, כי חכם אמיתי הוא מי זה שהוא מבין את השכל של המציאות. כי כל המציאות כולה פועלת לפי שכל מסוים. כי יש שכל מסוים שלפיו פועלת המציאות. ומי שמבין את השכל הזה שלפיו פועלת כל המציאות, הוא נחשב לחכם אמיתי.


והנה, השכל של המציאות הוא מאוד גדול. ויש במציאות המון תהליכים שונים ואירועים שונים, שלא ברור לאדם מדוע הם קורים ומה הסיבה שמסתתרת מאחורי האירוע. והסיבה לכך שהאדם לא מבין את השכל של המציאות, היא משום שהשכל של המציאות הוא מאוד גדול. ולא כל אדם עם שכל קטן, יכול להבין את השכל הגדול של המציאות.


וחכם אמיתי, הוא זה שהוא השלים את שכלו, והוציא את כל הפוטנציאל השכלי שלו מכוח אל הפועל. עד שהוא הגיע להבנת כל המציאות. כי האדם כן יכול להבין את השכל של המציאות, אבל לשם כך האדם צריך להגדיל את שכלו. והגדלת השכל, היא על ידי זה שהאדם משתמש בשכל שלו, ומנסה להבין את הסיבה ואת המשמעות של כל דבר.


ועל ידי זה שהאדם מוציא את הפוטנציאל השכלי שלו מכוח אל הפועל, על ידי זה בסופו של דבר האדם מסוגל להכיל בתוכו גם את השכל הגדול של המציאות. ואז האדם מבין את השכל של המציאות, ואז הוא נחשב לחכם אמיתי.


ונאיר: כי לא מדובר רק על פוטנציאל שכלי בלבד, אלא גם על הפוטנציאל הרגשי, ועל כל הפוטנציאל האישי של האדם. כי כדי להבין את המציאות, לשם כך האדם צריך להוציא את כל הפוטנציאל האישי שלו מכוח אל הפועל. ואח"כ הוא מגיע להבנת המציאות.


והשכל של המציאות הוא מאוד גדול והוא לא שכל שגרתי. ולכן יש לאדם המון קושיות על המציאות. כי בכל פעם שקורה לאדם דבר נגד רצונו, והאדם לא מבין מדוע הדבר הזה קורה נגד רצונו, הרי שזה סוג של קושיא שיש לאדם על המציאות. והחכם האמיתי, הוא זה שאין לו שום קושיא על המציאות. מאחר שהוא מבין בדיוק כיצד המציאות פועלת ולמה כל דבר קורה.


וכאשר האדם מבין את השכל של המציאות, אז גם הוא עושה לפעמים דברים שנראים מאוד מוזרים ולא ברורים. בדיוק כמו שהמציאות מתרחשים בה אירועים לא ברורים. כי אחרי שהאדם מבין את המציאות, על ידי זה צורת המחשבה האישית שלו, הופכת להיות כמו צורת המחשבה של המציאות. ואז הוא פועל, בדיוק לפי אותה צורת המחשבה של המציאות.


וכמו שהמציאות עושה דברים לא ברורים, כך גם אותו החכם אומר לפעמים דברים לא ברורים ועושה דברים לא ברורים.


וכאשר החכם האמיתי עושה איזה דבר לא ברור, אז מי ששכלו קטן, הוא מפקפק בחוכמתו של החכם. כי כאשר האדם רואה איזה דבר, האדם מנסה להבין אותו בשכל שלו. אבל מאחר שהשכל של החכם גדול, לכן האדם לא מסוגל להבין את השכל של החכם עצמו. ואז האדם ממציא איזה פירוש למעשיו ולדבריו של החכם, ע"פ שכלו הקטן.


וכאשר האדם עם השכל הקטן, מפרש ע"פ שכלו הקטן את מעשיו של החכם, על ידי זה נוצרת אצלו קושיא על החכם. כי אכן נכון הדבר, שאם באמת החכם פועל מאותן הסיבות שנדמה לאדם שבגללן החכם פועל, אז אכן נכון הדבר שיש כאן איזו קושיא. אבל החכם עצמו יש לו שכל אחר שונה לגמרי משכלו של האדם, והוא פועל ע"פ צורת חשיבה מאוד עמוקה, בדיוק כמו צורת החשיבה של המציאות.


כי המציאות שלנו היא לא ברורה לחלוטין. ובמציאות שלנו מתרחשים תהליכים שנראים כהפוכים לחלוטין. כי מצד אחד יש במציאות שלנו המון דברים טובים. ורוב בני האדם אכן מאמינים שהכל לטובה ושמטרת כל הדברים היא לטובה. ואף על פי שהאדם מאמין שהכל לטובה, אף על פי כן יש במציאות שלנו אירועים שהם נראים לאדם כאירועים רעים ביותר, והאדם לא מסוגל בשכל אנושי להבין, איך יכול להיות שהמציאות הטובה, יקרו בה אירועים כ"כ רעים.


ויש בעולם שלנו המון תופעות לא ברורות. כי מצד אחד נראה שהמציאות שלנו מאוד חכמה. אבל מי שמתבונן היטב לעומק על המציאות שלנו (לימודי פיזיקה וכיו"ב), הוא מגלה שיש במציאות שלנו המון תהליכים שנראה שהם נעשים ללא כל שכל, אלא באופן שרירותי ללא כל מחשבה הנראית לעין. והעולם שלנו מלא בפרדוקסים שונים.


ובוודאי שיש הסבר לכל הפרדוקסים האלו. אלא שמצד השכל הקטן של האדם, נדמה לו שיש קושיא גדולה על המציאות. למרות שבאמת אין כאן לא שאלה ולא תשובה. כי השאלה עצמה לא קיימת מלכתחילה. וכל הקושיות הגדולות שיש לאדם על המציאות, הן רק משום שהוא לא מבין את צורת המחשבה שלפיה פועלת המציאות.


וכאשר האדם הוא חכם אמיתי, אז הוא חושב וממילא פועל, בדיוק כמו המציאות. ואז הוא עושה לפעמים כל מיני דברים, שכלפי חוץ נדמה לאדם שהחכם הזה כנראה לא מבין את עצמו, או שאולי הוא מתנהג בצביעות כלשהי. כי גם על המציאות אפשר לומר שהיא לא מבינה את עצמה, ושהיא מתנהגת לפעמים בצביעות כלשהי. ומאחר שהחכם חושב כמו המציאות ופועל לפי אותו השכל, על ידי זה מוכרח שיהיו עליו קושיות ותמיהות.


וכאשר יש לאדם קושיא על החכם האמיתי, על האדם לזכור שאפילו את עצמו הוא לא מבין בשלמות. כי מי יכול לומר שהוא מבין את עצמו בשלמות?! כי מי באמת מבין את כל צורת המחשבה שלו בשלמות? ומי באמת מבין את מהותו העצמית בשלמות? ומאחר שהאדם לא מבין אפילו לא את עצמו בשלמות, אז כיצד הוא מצפה להבין מישהו אחר בשלמות? וכל שכן מישהו אחר שהוא חכם ממנו?


ואילו היה מבין האדם את עצמו בשלמות, הרי שממילא האדם היה מבין גם את האדם החכם האמיתי בשלמות, ורואה את גודל החוכמה שלו. אבל מאחר שהאדם לא באמת מבין אפילו לא את עצמו בשלמות, לכן מוכרח שיהיו לאדם קושיות על החכם האמיתי.


ועל חכם אמיתי מוכרח שיהיו קושיות. ולא סתם קושיות, אלא קושיות של פרדוקסים וסתירות. דהיינו מוכרח שיראה לאדם שהחכם האמיתי כאילו סותר את עצמו, ואומר דברים הפוכים ולא ברורים. וזה משום שהשכל של החכם הוא מאוד גדול, והחכם מצמצם את השכל שלו לחלקים קטנים, ובכל פעם הוא אומר לאדם חלק אחר מהשכל החכם שלו.


וכאשר החכם האמיתי אומר משהו, הוא לעולם לא מתכוון לומר שרק מה שהוא אומר זה נכון. אלא כוונתו לומר שעל האדם להתבונן במה שהוא אומר, ולהסיק בעצמו את האמת שמכילה בתוכה את כל הדברים. כי כל הדעות שיש בעולם, הן חלקים של שכל אחד. ומאחר שהוא מאוד גדול, אז אי אפשר לומר אותו.


והחכם שיודע את השכל הזה, הוא בכל פעם אומר לאדם חלק אחר מהשכל הזה. ולפעמים החלקים השונים של השכל הזה, הם נראים כסותרים זה את זה וכמנוגדים והפוכים זה לזה. אבל כל זה רק מצד השכל הקטן של האדם עצמו, שהוא לא מבין את השכל הגדול יותר, שבתוכו נמצאות כל הדעות השונות בשלום.


וכאשר יש לאדם קושיות על חכם אמיתי, עליו להבין שהקושיות שלו הן אכן נכונות. אבל הקושיות האלו הן לא על החכם עצמו, אלא על הצורה הסובייקטיבית והאישית שבה האדם מפרש את מעשיו של החכם. כי כל הקושיות שיש לאדם על המציאות ועל החכם האמיתי, כל הקושיות והשאלות האלו הן אכן נכונות. אבל הקושיא היא לא על המציאות עצמה, אלא אך ורק על הצורה שבה האדם מפרש את המציאות עצמה.


כי האדם ממציא לעצמו איזה פירוש למציאות, ע"פ שכלו הקטן. ואז הוא מקשה קושיות על המציאות. אבל הקושיות הן לא על המציאות, אלא רק על הדמיון שהאדם מדמיין את המציאות. והאדם נדמה לו שהוא מבין את החכם האמיתי, ואז יש לו עליו קושיות. והקושיות נכונות. רק שהן לא על החכם עצמו, אלא רק על הפירוש שהאדם מפרש לפיו את החכם.


ולמרות שמוכרח שיהיו לאדם קושיות על החכם האמיתי, הרי שאין הדבר אומר שכל מי שיש עליו קושיות, הרי שהוא חכם אמיתי. כי יש כאלו שהם מבינים שמוכרח שיהיו קושיות על חכם אמיתי, ואז הם מדמיינים שמישהו כלשהו הוא חכם אמיתי.


וכאשר הוא עושה טעויות, אז במקום להבין מהטעויות האלו שהוא לא חכם אמיתי, במקום זה הם מדחיקים את הקושיות שיש להם על המנהיג הגורו והמורה הרוחני שלהם, על ידי זה שהם מתרצים לעצמם, שעל חכם אמיתי מוכרח שיהיו קושיות. והם תולים את השאלות שלהם, בחוסר ההבנה שלהם, במקום להבין שהשאלות שיש להם על המנהיג שלהם, הן לא בגלל שהם לא חכמים מספיק להבין אותו, אלא מפני שהם מספיק טיפשים לחשוב שהוא חכם אמיתי.


כי לא רק על מי שהוא חכם אמיתי יש שאלות, אלא גם על טיפש ומשוגע יש שאלות. כי גם ההתנהגות של המשוגע היא לא ברורה. וגם על השקר יש שאלות. והדרך לגלות שהשקר הוא שקר, היא על ידי השאלות ששואלים עליו. ועל ידי השאלות שיש לאדם על המידע, על ידי זה הוא מגלה האם הוא אמת הוא שקר.


וכאשר יש לאדם שאלות ותמיהות על המנהיג שלו, עליו לא להיות פתי מאמין לכל דבר, ולחשוב שהוא לא מספיק חכם להבין את המנהיג שלו, אלא עליו להבין שאכן יכול להיות מצד אחד שהמנהיג שלו חכם אמיתי שיש עליו שאלות גדולות, אבל מצד שני יכול גם להיות שהמנהיג שלו הוא שרלטן אמיתי, נוכל אמיתי, טיפש אמיתי, ומסכן אמיתי, שהוא מוליך אחריו אנשים, למרות שהוא עצמו לא מבין אפילו לא את עצמו.


כי יש המון מנהיגים של שקר. ומנהיג של שקר, זה לאו דווקא בן אדם ממש. אלא כל רעיון ואידיאל ואידיאולוגיה שהאדם הולך אחריה, היא סוג של מנהיג. ולפעמים יש לאדם קושיות ותמיהות על הדרך שבה הוא הולך. כי האדם מרגיש בתוך תוכו שמשהו חסר כאן בדרך שבה הוא הולך.


ולפעמים האדם מקבל שכל להבין, שאם הוא לא מרגיש שלם בדרך שבה הוא הולך, אז כנראה שהדרך הזאת שבה הוא הולך, או על כל פנים הצורה שבה הוא מבין את הדרך שבה הוא הולך, כנראה שהיא לא נכונה והיא לא מספיק טובה עבורו.


אבל יש כאלו, שכאשר המצפון שלהם והרגש הפנימי שלהם רומז להם שיש חיסרון כלשהו בדרך שבה הם הולכים, אז במקום להבין שהם צריכים להמשיך לחפש את דרכם, במקום זה הם מדחיקים את המצפון שלהם, והם אומרים לעצמם, שזאת כנראה דרך מאוד חכמה ומתוחכמת, ולכן הם לא מספיק מבינים אותה כרגע.


והאנשים האלו שהולכים בדרך כלשהי, בלי להיות שלמים באופן מוחלט עם הדרך שבה הם הולכים, הם בעצם דומים לאנשים שהולכים אחרי שרלטן כלשהו שמרמה אותם. כי האידיאל שלהם, הערכים שלהם, והחזון שלהם, אלו בעצם המון שרלטנים שמרמים אותם.


וכפי שהתבאר, לפעמים נדמה לאדם שהוא בדרך להגיע לגן עדן, למרות שבאמת הוא בכלל בדרך לגיהנום. ועל האדם להתבונן היטב על הדרך שבה הוא הולך, ועל המנהיג שאחריו הוא הולך, ועל השכל שלפיו הוא חי, ולבדוק היטב שאכן הוא חושב בצורה נכונה, שאין עליה שום קושיות.


המשך: * מנהיגות - למה מוכרח שיהיו קושיות, על חכם אמיתי? איך לזהות חכם אמיתי? חלק 2.

המאמר מאת להצליח בכח המחשבה www.EIP.co.il | ידע - הדרך שלך להצליח

הכנס לאתר וקרא עוד מאמרים על שרלטנות, איך ל ..., שמחה, התנגדות / ניגודים, תהליך ועוד ...

התחבר לשליחת תגובה

לא פורסמו עדיין תגובות למאמר זה

RSS | הנחיות כתיבה | שאלות נפוצות | מאמרים מובילים | מאמרים אחרונים | הכותבים המובילים | צור קשר